קצב ההתאוששות של שוק העבודה איטי מהצפוי. מה יקרה עכשיו?

שלושה חודשים מפרוץ משבר הקורונה, ולמרות שהמשק חזר לפעילות, עומד שיעור האבטלה על 23.5% - כך עולה מנתונים שמפרסם שירות התעסוקה ומתייחסים לסוף חודש מאי.

הנתונים כוללים גם את העובדים שהוצאו לחל"ת ומהווים ירידה קלה מהשיא שנרשם באפריל ועמד על 27.5%. אבל הם מדאיגים בעיקר על רקע השיפור האיטי והערכות מוקדמות יותר שלפיהן שיעור האבטלה בסוף השנה יעמוד על נתון חד-ספרתי.

 המשק חזר לתפקד אבל 714 אלף איש עדיין בחלת לאתר

מחלקת המחקר של בנק ישראל העריכה לפני חודש שעד סוף השנה יירד שיעור האבטלה ל-8.5% בלבד, תחזית שהתבססה על תרחיש לפיו לא תהיה התפרצות נוספת של נגיף הקורונה. ארגון המדינות המפותחות (OECD) פרסם בשבוע שעבר תחזית דומה, ל-7.5% אבטלה בסוף השנה (אם כי לדעת שני הגופים האבטלה לא תחזור לרמות שהייתה בהן לפני המשבר לפני שנת 2022). בתרחיש של גל שני צופה ה-OECD אבטלה של 8% בסוף 2020 שתעלה ל-8.5% עד סוף 2021.

התחזיות האופטימיות של בנק ישראל וה-OECD הן בפער ניכר לעומת התחזית הקודרת שפרסמה באפריל קרן המטבע הבינלאומית - לפיה שיעור האבטלה יגיע בסוף 2020 ללא פחות מ-12%. האם ייתכן, גם לאור הנתונים החדשים המפרסמים כי ההערכות המוקדמות לגבי התאוששות שוק התעסוקה הישראלי היו מרחיקות לכת? 

"כל אחד עם המודלים שלו", כך מסביר את הפערים האלה פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית ודיקן בית הספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה. "להערכתי, שיעור האבטלה הצפוי יותר קרוב ל-10% מאשר ל-8% של בנק ישראל. קשה לי מאוד לראות את המשק חוזר לפעילות שמאפשרת 8% אבטלה בלבד - זה אומר רק 3% אבטלה מעבר לשיעור הטבעי של 5%. קשה לראות את המשק חוזר לשם כשיש פגיעה כל-כך דרמטית בענפים כמו תיירות, בילויים, בידור, נסיעות לחו"ל. אני לא רואה את המשק חוזר לפעילות מלאה, גם אם הפחד מקורונה ייעלם", אמר אקשטיין.

פרופ' לאה אחדות מהמרכז האקדמי רופין נזהרת מלספק תחזיות משלה לשיעור האבטלה, אך מציינת כי קצב החזרה עד היום מהחל"ת היה הרבה יותר איטי מכפי שהעריכו היא ועמיתיה הכלכלנים. "מאוד הופתעתי מהנתונים שפרסם השבוע הביטוח הלאומי על יותר מ-730 אלף דורשי עבודה", אומרת אחדות ל"גלובס" "אני סברתי שבשלב הנוכחי כבר נהיה עם לא יותר מחצי מיליון".

את הפערים בין ההערכות המוקדמות למצב בשטח מסבירה אחדות: "מצד אחד, כשאתה מסתובב ברחוב התחושה היא שהקורונה כבר מאחורינו. אבל המספרים מספרים סיפור אחר לגמרי. התהליך של ההתאוששות כנראה הרבה יותר איטי מכפי שהעריכו. הפיתרון של החל"ת שהשתמשו בו - כי זה מה שהיה מוכן על המדף - הוא לא מוגבל בזמן. אנשים שמיצו בחל"ת את כל ימי האבטלה שלהם לא ממהרים לקחת עבודות זמניות כי הם חוששים שאם יפטרו אותם, לא תהיה להם זכאות לביטוח אבטלה. גם המעסיקים נזהרים מאוד בגלל אי הוודאות, למרות המענק שהמדינה הבטיחה לשלם להם על כל עובד שיחזירו".

אחדות מוסיפה כי "זה לא רק החשש מגל שני - גם המדיניות הממשלתית יצרה אי ודאות. הממשלה לא אמרה מראש מה היא נותנת, ובכל פעם נותנים עוד קצת. אנחנו רואים הרבה אנשים שממשיכים להצטרף למעגל דורשי העבודה, כי עסקים שניסו לא לפטר נאלצים היום בלית ברירה לפטר. מעבר לכך, אנחנו רואים קבוצות שלמות של אנשי תעשיית התרבות והבידור למשל, או מובטלים שלא זכאים לדמי אבטלה - שאין להן שום פיצוי".

תוכנית המענקים: תסייע לשנות את התמונה

"אנו מודאגים מהקצב האיטי של חזרה למעגל העבודה", אומר מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, "ואנחנו מודאגים גם מהממצאים, שלפיהם דווקא הקבוצות החלשות יותר באוכלוסייה סופגות את הפגיעה הקשה ביותר במשבר, ועלולות להיקלע למצב של תת-תעסוקה לאורך זמן. אסור להשלים עם אפקט קורונה כזה".

האיטיות בחזרה לעבודה נראית כך: בחודש מאי עמד מספר דורשי העבודה על 1.16 מיליון איש, ובסוף החודש חזרו לעבודה כ-206 אלף עובדים. מספר המובטלים עומד על כ-960 אלף עובדים. כך עולה מדוח "דופק שוק העבודה מאי 2020" החדש, שמפרסם שירות התעסוקה. הנתונים העדכניים הקיימים לנקודת זמן זו שפרסם המוסד לביטוח לאומי השבוע עומדים על כ-738 אלף תיקים של דורשי עבודה.

בשירות התעסוקה מעריכים היא כי מספר האנשים שחזרו לעבודה בפועל גבוה יותר, בין היתר כי הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של העובדים שחזרו לעבודה. לדברי ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, התמונה עדיין מעורפלת וצפויה להתבהר במהלך החודש, במיוחד אחרי שהשבוע עבר חוק המענקים שיעניק למעסיקים תגמול על החזרת עובדים מחל"ת.

ההערכה היא שאז תגבר תנועת העובדים חזרה לעבודה, והדיווח יגיע מהמעסיקים וישקף תמונה ברורה יותר. עם זאת, גם זהר מודה כי תנועת החזרה של העובדים לשוק העבודה נמוכה מהמצופה.

בחזרה לעבודה: המבוגרים נשארו בבית

כאמור, שיעור האבטלה בחודש מאי הוא מבהיל - 23.5%, כמעט רבע מהמועסקים במשק. כהשוואה, בפברואר עמד שיעור דורשי העבודה על 3.9%, שהם 162.5 אלף בני אדם.

בצד החיובי, במאי נבלמה מגמת הפיטורים במשק - מספר המפוטרים בחודש החולף עמד על 7,800 איש, ירידה של 51.3% לעומת 16 אלף מפוטרים באפריל.

בחיתוך למגזרים, הצעירים הם אלו שחזרו לשוק העבודה יותר מקבוצות אחרות, יחד עם בני גיל הביניים: שיעור החזרה של 20-34 ו-35-54 לעבודה עמד על 18.5%-18.6%. שיעור החזרה בקרב המבוגרים יותר עמד על 14.9%. שיעור חזרה נמוך במיוחד היה בקרב קבוצת הגיל צעירה (עד 20) - 8.8% בלבד.

בפילוח מגדרי, שיעור הנשים שדיווחו על חזרה לעבודה היה גבוה יותר ועמד על 20.7%, לעומת 14% מהגברים. הסיבה לכך נובעת בעיקר ממקצועות החינוך וההוראה, שם קצב החזרה היה גבוה יותר. נתון זה מסביר חלקית גם את השיעור הגבוה של נשים שיצאו לחל"ת.

פילוח נוסף הראה שיהודים חזרו לעבודה יותר ממוסלמים, נוצרים ודרוזים. וגם חרדים חזרו פחות. חלק מהפער מוסבר בפערים דיגיטליים בין האוכלוסיות.

שיעור חזרה גבוה יותר לעבודה נרשם במקצועות רפואה ובריאות, חשבונאות וכספים, חוק ומשפט והוראה וחינוך. מאידך, המקצועות עם שיעור החזרה לעבודה הנמוכים ביותר היו תיירות ומלונאות, תוכן מדיה ובידור, תעופה, אווירונאוטיקה וימאות.

המחיר: שכר העובדים יירד

הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים הן עדיין אילת, ביתר עילית ומודיעין עילית. בביתר עילית שיעור דורשי העבודה ירד מ-46% בחודש אפריל ל-38.6% במאי, ובעיר מודיעין עללית שיעור דורשי העבודה ירד מ-41.3% אפריל ל-33.9% במאי - ככל הנראה בגלל פתיחה מאוחרת של מסגרות החינוך ושיעור נמוך יחסית של דיווח על חזרה לעבודה.

לעומת זאת, באילת - שכלכלתה מבוססת על תיירות - ירד שיעור דורשי העבודה מ-45.9% בחודש אפריל 2020 ל-36.5% בחודש מאי.

בעקבות המשבר, הצטמצם מספר המשרות הפנויות שעמד בפברואר על 90.1 אלף משרות ל-42.7 אלף משרות בחודש מאי. המשמעות: על כל משרה פנויה יתמודדו דורשי עבודה רבים יותר.

"מעבר לקושי למצוא עבודה, המציאות החדשה תוביל לירידה בתנאי העבודה ובשכר עבור העובדים. אם עד לפני השבר, שוק העבודה היה למעשה במצב המתקרב לתעסוקה מלאה, משבר הקורונה שינה באופן קיצוני את תנאי השוק, וכבר כעת נאלצים דורשי עבודה רבים להתפשר על תנאי שוק העבודה. במצב כזה, שירות התעסוקה מניח כי העלייה בתת-התעסוקה של קבוצות רבות במשק הישראלי היא בלתי נמנעת", נכתב בדוח.

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ אמר, כי "הנתונים מראים שקצב החוזרים למעגל העבודה עדיין אינו משביע רצון, והחשש שלי הוא שלקראת חודש ספטמבר אנו נישאר עם כ-400 אלף מובטלים. ההצלחה היא להפוך משבר להזדמנות, ואנו פועלים למתווה רחב, מקיף ומגוון להכשרת עובדים, שיקלטו במהרה במעגל העבודה".

גראור תולה תקוות בתוכנית המענקים של שר האוצר ישראל כ"ץ, שאושרה השבוע בכנסת אחרי דיונים ומאבקים ממושכים. "מתווה המענק למעסיקים, שאותו אנו מובילים יחד עם משרד האוצר ורשות המסים, יוכל ודאי לתת תנופה לחזרה מסיבית של דורשי עבודה למקומות עבודתם", הוא אומר. גם אקשטיין תולה תקוות בתוכנית המענקים: "המנגנון הזה ייתן דחיפה משמעותית, כשמעסיקים יקבלו מכתב שמאשר להם את ה-7,500 שקל (מענק המרבי לכל עובד שיוחזר)".