"תוכנית החל"ת דחפה את החברות לפטר עובדים. בארה"ב פעלו הפוך"

כך אמר חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי BDO, בכנס "חשיבותה של אחריות תאגידית ומשמעותה בזמן משבר" • עברי ורבין, מנכ"ל GoodVision מקבוצת פאהן קנה: "המשבר הכניס פעם ראשונה אחריות תאגידית למיינסטרים ביזנס, לחדרי ההנהלה והבורד"

בפאנל שנערך היום בכנס "חשיבותה של אחריות תאגידית ומשמעותה בזמן משבר" ניסו המשתתפים לבחון את השפעות המשבר על האחריות התאגידית ומה צפוי הלאה. בפאנל "מי הזיז את מי: הצרכנים את החברות או החברות את המשק", בהנחיית כתבת "גלובס" מיכל רז-חיימוביץ', השתתפו חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי BDO, ועברי ורבין, מנכ"ל GoodVision מקבוצת פאהן קנה.

בפתיחת השיחה שאלה רז-חיימוביץ' האם דוחות אחריות תאגידית הם "גרין ווש" או שיש בהם תועלת ארגונית אמיתית. "בסופו של דבר, המניע לא משנה, אלא מבחן התוצאה", השיב הרצוג. "כשחברה לוקחת על עצמה אחריות, מפרסמת, מדווחת ונמדדת, כל ההתנהלות משתנה".

ורבין: "הדוחות הם מכשיר ניהולי, לא מטרה, והנושא מתקדם מתוך דרישה של משקיעים בעולם. מה עשה המשבר? הכניס פעם ראשונה אחריות תאגידית למיינסטרים ביזנס, לחדרי ההנהלה והבורד. זה נהיה נוכח - הדאגה למחזיקי העניין, לקוחות, ספקים, עובדים - וזה מתעצם במשבר. אני ממש אופטימי, זה נכנס לליבה".

האם חברות יוותרו על הדיווח בשל הצורך לחסוך על רקע המשבר? ורבין סבור שלא: "השומנים לכאורה זה ההוצאה הישירה על הדוחות, אבל זו דרך ניהולית ראויה וטובה. יש חברות שאמרו לי כיועץ 'פוס, לא יכולים להתעסק עם זה', אבל אלה חברות שלא מבינות כמה זה אסטרטגי בראייה. אני עובד עם אל על, ואני לא יכול לצפות ממנה שתוציא עכשיו דוח, זה לא רלוונטי. אבל אותם ערכים בסיסיים ימשיכו. אל על לא תתעסק עכשיו בהדרכת אתיקה לעובדים אבל הממשל התאגידי שלה התעצם. מה זה אחריות תאגידית? כשלוקחים לתשומת ליבנו צרכים של מחזיקי העניין".

הרצוג: "הכוונה היא לא רק לרווח לבעלי המניות, אלא איזה ערך אני מייצר לכלל בעלי העניין. המקרה של המשבר באל על מחדד את הצורך בשיח התקשורתי - האם החברה תרוויח או לא, באם בעלי המניות ירוויחו, זה לא כל השיח בעיניי. בנושא תוכנית הסיוע שהמדינה מגבשת, הרי אל על חייבת ללקוחות שקנו כרטיסים מיליארד שקל, במקרה של קריסה הם יאבדו את הכסף. במסגרת השיקולים של מדינה צריכים לקחת בחשבון גם את הלקוחות".

הלקוחות הם בני ערובה.
הרצוג: "לגמרי. בקריסה, חלילה, לבנקים יש ביטחונות. החוליה החלשה הם הלקוחות, והחוליה השנייה החלשה הם העובדים. ודאי שזה לא יכול להיות שיקול לקיים חברה לא יעילה, אבל במסגרת תוכנית הבראה, טובת לקוחות ועובדים צריכה להיות חלק ממגוון השיקולים וזה חסר בשיח הציבורי. אפילו המדינה עובדת לפי שיח מסורתי-כלכלי, 'בוא נראה רווח, יעילות, הכנסות', אלה שאלות חשובות, אני לא מזלזל, אבל לצידם צריך להסתכל על ההיבטים הרוחביים יותר".

ורבין: "זה כמו שמיכה קצרה וחברות ניסו לאזן, כי יש דילמה איפה לשים את השמיכה. לדוגמה היינו צריכים לבחור בין בריאות לרווחיות. משהו מזה נצרב: מנהלים התחילו לקחת בחשבון בצורה אסטרטגית צרכים יותר רחבים".

הרצוג: "המשבר משנה את עולם האחריות התאגידית. במידה רבה יכול להיות שנצא מהמשבר מחוזקים בהיבטי משבר תאגידי - לדוגמה שיקולי בריאות ורווחת העובדים, גמישות, עבודה מרחוק".

בהקשר של המגזר השלישי, ורבין אמר כי "המגזר השלישי קורס. זה נותן יתרון לחברות עסקיות והרבה מהן שינו את מדיניות התרומות, ועדות תרומות התכנסו יותר. לממשלה קשה, אפילו השר הכי אכפתי לא יכול לקחת מהאוצר כספים שאין".

הרצוג: "אני מעריך שנראה ירידה בהיקף התרומות, וזה מאתגר מבחינת המגזר השלישי. ראינו את זה גם במשבר הקודם ואחר כך הייתה חזרה לרמות קודמות. אבל זה מחדד את העובדה שאחריות תאגידית היא לא רק פילנתרופיה - זה חלק מזה, אבל לא המהות".

לסיכום ציין הרצוג כי למרות שגם בארה"ב הדיווח וולנטרי, מעל 85% מהחברות הגדולות מדווחות לעומת כ-20% בלבד לפני חמש שנים, וזאת מטעמים עסקיים. לדברי ורבין, בישראל השיעור הוא 8% בלבד, "אבל יש שיפור, חברות מבינות שזו נורמה, ובסוף גם אם יש עיכוב מה שקורה בארה"ב ובאירופה מגיע לישראל". הוא הוסיף שלפי סקר שיצא השבוע בארה"ב בקרב משקיעים, הם מחפשים "דיבידנד חברתי וסביבתי חוץ מהדיבידנד הכספי, כך שזה win-win".

ורבין הוסיף כי המשבר הקצין את ההבדלים בין חברות שנמצאות במעגל של אחריות תאגידית לאחרות, כשלמשל היו חברות שניצלו את המשבר להעלאת מחירים דרמטית של מסכות.

הרצוג הוסיף נושא נוסף שעלה על סדר היום בעקבות המשבר: נושא התעסוקה, אחרי שנים בהן היינו בתעסוקה מלאה. "הממשלה פעלה בתוכנית הסיוע של החל"ת ודחפה את החברות לפטר עובדים. היא בעצם אמרה לחברות נשלם לכן אם תשלחו את העובדים הביתה. דווקא ארה"ב התנהגה הפוך, ואמרה 'נשלם אם לא תפטרו. תתנהגו באחריות'".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988