חמש שנים לאחר שעזב, ציון פרץ סוגר מעגל: ימונה למנכ"ל קבוצת ידיעות אחרונות

ל”גלובס” נודע כי דירקטוריון ידיעות אחרונות צפוי בקרוב לאשר את מינויו של פרץ לתפקיד מנכ”ל הקבוצה כולה • ההערכה: נוני מוזס מקווה שהמינוי יוכל לספק לו את השקט הדרוש לניהול משפטו • בכך נמשכים השינויים בהנהלות גופי התקשורת הגדולים בישראל

כמעט חמש שנים לאחר שעזב כי לא קיבל את תפקיד המנכ"ל, ציון פרץ סוגר מעגל: ל"גלובס" נודע כי דירקטוריון ידיעות אחרונות צפוי בקרוב לאשר את מינויו לתפקיד מנכ"ל קבוצת ידיעות אחרונות כולה.

בכך יושלם תהליך הכיסאות המוזיקליים באמצעי המדיה המרכזיים בישראל, שבו אבי בן טל, מי שבעבר אמור היה לקבל על עצמו את התפקיד, מנהל את ערוץ רשת 13 ואילו פרץ שעזב את ידיעות אחרונות בגלל מינויו של בן טל, הגיע לרשת 13 ועזב, שוב מקבל בסופו של דבר את התפקיד שבגללו עזב מלכתחילה.

דמויות מפתח, כיוונים שונים

פרץ ובן טל הם דמויות מפתח בתעשייה. שניהם גדלו בבית הגידול של ידיעות אחרונות, אך האופי שלהם וההתייחסות לגביהם במדיה היא כמעט הפוכה, ובבחירה בכל אחד מהם לתפקיד המנכ"ל יש משהו שמספר על המקום שבו הארגון נמצא.

בן טל הוא האיש שהביא את ynet למקומו כאתר הגדול בישראל ויש לו דימוי של מנהל ממוקד מטרה. תפקיד המנכ"ל הובטח לו כשכבר ברור היה כי הפרינט שקוע בבוץ והצד המרוויח בקבוצה הוא ynet. הימים היו טרם הגשת כתב האישום נגד המו"ל נוני מוזס, והבעיה הגדולה היחידה הייתה הירידה העצומה ברווחיות ולא האפשרות להימצא אשם בכתב אישום חמור.

לעומת בן טל, פרץ גדל ונשאר בדפוס. הוא לא נחשב איש של חדשנות אלא אדם של אנשים, של יוזמות, מנהל אהוב שאפשר לסמוך עליו. כשהקרב היה על הבאת התפישה החדשנית הוא הפסיד, ולאור מערכת היחסים המורכבת שהיה לו הוא גם פרש מהקבוצה. לא מעט גבות הורמו כשהצטרף בסמנכ"ל שיווק לערוץ עשר.

בשוק סברו שאדם שכה מזוהה עם פרינט וחסר ניסיון לחלוטין בהבנה של טלוויזיה לא יכול להצליח בתפקיד כה מרכזי. אולם פרץ הוכיח אחרת, ואותן תכונות שסייעו לו בידיעות הפכו אותו לאיש מוערך גם בתחום הטלוויזיה.

המפרסמים וחברות המדיה העריכו אותו, וכתוצאה מכך פרץ הצליח להעביר עוד אחוזים נוספים בהיקפי הפרסום לערוץ שבו עבד. גם כשהתרחש המיזוג של רשת עם ערוץ עשר וההנהלה של עשר התבררה כמי שתנהל את הערוץ הממוזג עזר המוניטין של פרץ להחליק מהלכים קשים מול המפרסמים וחברות המדיה כמו הקטנת עמלות והעלאת מחירים.

במהלך הזמן בו פרץ המציא את עצמו מחדש בטלוויזיה, גילה בן טל כי יש דברים שאינם משתנים - למשל, שיטת הניהול של נוני מוזס. כאמור, בן טל אמור היה להתמנות למנכ"ל ולהוביל תוכנית אסטרטגית של חדשנות, אולם בפועל מוזס לא ממש אפשר לה להתרחש, ובסופו של דבר בן טל לא נכנס לתפקיד, המשיך לנהל רק את ynet כשלכולם מסביב היה ברור ששעון החול התהפך, וזאת שאלה של זמן עד שיחליט לפרוש מהקבוצה.

שיטת "הפרד ומשול" של נוני

בסופו של דבר בן טל אכן התפטר, וחודשים ספורים לאחר מכן קיבל על עצמו לנהל את רשת 13 שם כיהן פרץ בתפקיד משנה למנכ"ל. כבר ביומו הראשון של בן טל בתפקיד המנכ"ל הודיע לו פרץ על התפטרותו, אולם משבר הקורונה שפרץ בסמוך, גרם להישארותו עד היציאה מהסגר, אז הודיע על פרישה סופית.

כאמור, אפשר להניח כי לאופי של פרץ ולצורת הניהול שלו יש קשר הדוק עם ההחלטה למנות אותו למנכ"ל ידיעות אחרונות. בתעשייה מכנים את אופן הניהול של המו"ל נוני מוזס כ"הפרד ומשול" בין המנהלים של העורכים, ולכן כעת כשהעתיד של ידיעות אחרונות לוט בערפל בגלל סוגיות כלכליות אבל בעיקר בגלל כתב האישום נגד המו"ל, על פי ההערכה נוני מוזס מקווה להציב בקדמת הבמה מנהל שמצד אחד יוכל לסמוך על נאמנותו, אך מצד שני גם יהיה מקובל על המנהלים והעורכים האחרים. צו השעה כרגע בידיעות הוא יציבות, ואת זה פרץ יודע לספק בקלות. פרץ בחר שלא להגיב לדברים. ממנכ"ל ידיעות אחרונות ינון אנג'ל טרם התקבלה תגובה.