הרשות לאיסור הלבנת הון: "יש הכרח להשלים את הסדרת תחום המטבעות הדיגיטליים בישראל"

32 מדינות בעולם כבר התירו בחוק מתן שירותים במטבעות דיגיטליים, על פי דוח שפרסם כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון • אף שישראל נמנית עם מדינות אלה, לחוק אין משמעות כל עוד לא אושר בכנסת צו איסור הלבנת הון החדש

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן־רטנר / צילום: יונתן בלום, גלובס
ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן־רטנר / צילום: יונתן בלום, גלובס

ב-7 ביולי פירסם כוח המשימה הבינלאומי המוביל את המאבק הגלובלי בהלבנת הון, ארגון FATF, דוח הסוקר את ההתקדמות של מדינות העולם ביישום הסטנדרטים הבינלאומיים המחייבים לתחום המטבעות הדיגיטליים ("נכסים וירטואליים") שתוקנו לפני כשנה. הדוח, שנערך על ידי קבוצת פיתוח המדיניות של הארגון, התבסס על תשובותיהן של 54 מדינות לשאלונים מפורטים, עבודת מחקר של מזכירות הארגון וכן על מפגשי קבוצת הקשר בנושא נכסים וירטואליים של הארגון עם נציגי הסקטור הפרטי.

המסקנה העיקרית העולה מהדוח היא שחלה התקדמות משמעותית ביישום המשטר למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, הן על ידי מדינות ורגולטורים והן על ידי גורמים רלוונטיים בסקטור הפרטי. עם זאת, הדוח מציין כי יש עוד דרך ארוכה לקראת יישום מלא ואפקטיבי של הכללים. הארגון ימשיך במעקב מוגבר אחרי יישום הכללים גם במהלך השנה הקרובה.

מהנתונים שאסף ארגון ה-FATF בנוגע לחקירות ברחבי העולם, עולה כי גורמי פשיעה מנצלים לרעה את מאפייניהם של המטבעות הדיגיטליים, הן לצורכי פשיעת סייבר והן לצורך הלבנת הון ומימון טרור. בעוד שביטקוין הוא עדיין המטבע הדיגיטלי הנפוץ ביותר בהקשרים אלה, נמצא כי לא פחות מ-30 סוגים אחרים של מטבעות דיגיטליים נקשרו לפעילות עבריינית.

בדוח נוסף שפרסם FATF בשבוע שעבר, לאחר שהעבירו לשרי האוצר של מדינות G-20, מזהה הארגון "פגיעויות פיננסיות בלתי חוקיות" בעיקר במטבעות דיגיטליים "יציבים" (stablecoins). הארגון קובע כי יש לנתח את הסיכונים הנוגעים ל-stablecoins ולהיערך להם לפני שהנפקתם תותר במדינות השותפות בארגון.

ערכו של מטבע דיגיטלי "יציב" יכול להיות צמוד לנכסים או למדדים מסוגים שונים, כמו למשל ערכו של מטבע פיאט (מטבע ריבוני) או סל של נכסים, שיכול לכלול למשל ניירות ערך או סחורות. ה-stablecoin הפופולרי ביותר כיום בשוק הקריפטו הוא Tether, ולצדו מטבעות כמו USD Coin או Paxos. גם ארגון ליברה, שאותו מובילה פייסבוק, מתכנן להנפיק מטבעות דיגיטליים מסוג זה.

הגשת הצו - באחריותה של רשות שוק ההון

על פי הדוח הסוקר את ההתקדמות השנתית בתחום, ב-32 מבין 54 המדינות שהשתתפו בשאלונים של FATF, כבר הותר בחוק מתן שירותים פיננסיים במטבעות דיגיטליים. ישראל נמנית עם אותן 32 מדינות מאז אוקטובר 2018, לאחר שנכנס לתוקפו חוק הפיקוח על מתן שירותים בנכס פיננסי, כשהגדרת נכס פיננסי כוללת גם מטבע וירטואלי. ואולם, לחוק אין משמעות בפועל לגבי גופים הנותנים בישראל שירותים במטבעות דיגיטליים, כל עוד לא אושר בכנסת צו איסור הלבנת הון החדש, המתייחס גם לתחום זה.

לדברי ד"ר שלומית ווגמן רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, "יש הכרח להשלים את הסדרת תחום הנכסים הווירטואליים בישראל והתקנת צו איסור הלבנת הון, שהונח לפני כשנה וחצי על שולחן ועדת חוקה, כדי שישראל לא תישאר מאחור ואף תהפוך להיות אבן שואבת לעבריינים בתחום. המשלחת הישראלית לארגון ה-FATF לוקחת חלק פעיל בעיצוב המדיניות והאסדרה הגלובלית בתחום זה, ואנו מברכים על המאמצים הרבים שמקדיש לכך הארגון".

בשנה וחצי שחלפה מאז שהונח צו איסור הלבנת הון החדש על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט, הספיקה להתחלף הכנסת, ובמרץ האחרון התחילה כהונתה של הכנסת הנוכחית. לפיכך, נדרשת הגשה מחודשת של הצו לאישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, שכיום עומד בראשה ח"כ יעקב אשר מסיעת יהדות התורה. ממשרד המשפטים נמסר ל"גלובס" כי הגשת הצו היא באחריותה של רשות שוק ההון.

מרשות שוק ההון נמסר בתגובה: "רשות שוק ההון מקדמת יחד עם גורמים נוספים כמה התאמות בצו הלבנת הון, שיעודדו כניסתם ופעילותם של גופים בתחום השירותים הפיננסיים המוסדרים. הנושאים עדיין בליבון, ועם גיבוש נוסח מוסכם בהקדם תוגש טיוטת הצו לועדת החוקה".

מהדוח שפרסם ארגון FATF בשבוע שעבר, עולה כי ב-19 מבין 54 המדינות שהשיבו לשאלונים, עדיין לא יושמו הסטנדרטים הבינלאומיים המחייבים לתחום המטבעות הדיגיטליים שתוקנו על ידי FATF לפני כשנה. בשלוש מבין 54 המדינות נאסר בחוק מתן שירותים במטבעות דיגיטליים. עוד עולה מתשובותיהן של מדינות לשאלונים כי יש קטגוריות רבות של סוגי רישיונות רלוונטיים לנותני שירותים בנכסים וירטואליים, ובהתאמה מגוון רחב של רגולטורים המפקחים עליהם.

על פי דיווחי המדינות במענה לשאלונים, יש כיום ברחבי העולם 1,133 נותני שירותים בנכסים וירטואליים בעלי רישיון או רשומים כנדרש על פי חוק, ועיקר הפערים בציות לכללים בסקטור זה נוגעים לקיומם של מנגנוני בקרה פנימית ושמירת מסמכים.

בחודש שעבר, כפי שפורסם ב"גלובס", פרסמה הרשות הישראלית לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מסמך בנושא של יישום גישה מבוססת סיכון בתחום הנכסים הווירטואליים, הכולל רשימת "דגלים אדומים ולבנים".

לדברי ווגמן רטנר, ראש הרשות, "תחום הנכסים הווירטואליים מתפתח וצומח במהירות. לצד קידום החדשנות הפיננסית החשובה, לצערנו, מוכר היטב גם ניצולם לרעה על ידי גורמי פשיעה ומלביני הון מקצועיים, אשר אף התגברה בצל משבר הקורונה. על רקע זה ישנה חשיבות מרבית לפעילות ארגון ה-FATF בתחום, לרבות קביעת הסטנדרטים העולמיים בשנה שעברה והמעקב אחר מידת יישומם המבוצעת כעת על ידי מדינות והסקטור הפרטי".

רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988