"פרויקט הפוד טראק של עיריית ירושלים זו ברכה בימים האלה. זה מציל אותנו"

 בימים הטובים, לפני שהעולם התוודע למשבר הקורונה, הסניף של Burgers bar ברובע היהודי בירושלים היה מגלגל מחזורים נכבדים. בימים טובים ממש (יום ירושלים למשל) הייתה נרשמת קופה של עשרות אלפי שקלים ביום. הסניף העסיק 12 עובדים - עובדי פס, עובדי מטבח וגריל, מנקים ועובדי קופה - וההמבורגרים היו זורמים אל הקהל במהירות ההולמת רשת מזון מהיר שנמצאת בלב ליבו של אחד מאתרי התיירות העמוסים בעולם.

המרחק בין הימים הטובים הללו למה שקורה היום בסניף רחוק כרחוק מזרח ממערב. "אנחנו מבוססים 90%-85% על תיירות נכנסת ו-10%-15% תיירות ישראלית, קבוצות ולקוחות ישראלים. בימים אלה אין תיירים בכלל", אומר הבעלים אסף אטיאס, שפתח את הסניף יחד עם שותפו, תומר אבילחק, לפני כארבע שנים. "זה היה עסק שעבד ברוך השם, היינו בעלייה מטאורית כשהגיע הבום של הקורונה. ב-18 במרץ סגרנו, והיינו סגורים טוטאלית במשך חודשיים. היום אנחנו פתוחים, אבל יכולנו להיות סגורים באותה מידה, כי העסק ריק. יש לי עובד אחד בעסק וכמעט לא נכנסים אנשים".

עשיתם משלוחים בתקופת הסגר?
"בדקנו את האופציה לעשות משלוחים, אך היא לא הייתה רלוונטית לנו. האוכלוסייה שגרה ברובע היהודי היא לא קהל היעד שלנו, ומשלוחים אל מחוץ לרובע התבררו כדבר קשה מאוד מבחינה לוגיסטית. לוקח רבע שעה לפחות רק לצאת מהחומות, וזה לא משתלם. התייעצנו עם הבעלים של הרשת והבנו שאין טעם בזה. אז היינו סגורים חודשיים עם אפס הכנסות".

בזמן שהסניף היה סגור, ההוצאה המרכזית שלו המשיכה לדפוק על דלתם של הבעלים. "אנחנו משלמים 31 אלף שקל שכירות על 52 מטר מרובע. זה המקום הכי יקר בירושלים, אולי רק לצד ממילא. הבעלים התחשב בנו בכמה אלפים בתקופת הסגר, אבל זה עדיין סכום כבד מאוד. התפללנו שזה יגמר מהר".

גם הפתיחה של הסניף לא ממש עזרה לכיסוי ההוצאות. "חזרנו לפעילות בתחילת מאי אבל זה לא אותו דבר. היו ימים שלא הכנסנו אפילו שקל אחד. הגענו אני והשותף שלי לבד למקום, וישבנו שם ימים שלמים בחוסר מעש. ואז היו ימים של מאות שקלים בודדים. ירדנו ב-90%-85% במחזור. יש עובד אחד עכשיו בסניף שעושה הכול, ואין עליו עומס או לחץ".

ואם כל זה לא היה מספיק, הגיע הגל השני וערער את העסק עוד יותר. "התחלנו לאט-לאט לראות עלייה בקניות, שעדיין לא התקרבה למציאות שהיינו רגילים אליה, אבל פתאום ראינו את האור בקצה המנהרה. התחלנו להחזיר עובדים בהדרגתיות, ואז התחילה התחלואה לעלות באופן אינטנסיבי וזה הכניס אותנו למקום גרוע מאוד שוב. ביום אחד חזרנו לקופות נמוכות מאוד".

הסכומים שקיבלו מהמדינה במסגרת מענקי הפעימה השנייה (10,500 שקל) וההשתתפות בהוצאות (50 אלף שקל) סייעו לבעלי רשת המזון המהיר לשלם חלק מסכום השכירות (אטיאס: "המענקים עזרו"), אבל מי שעזר להם יותר מהמדינה הייתה הרשות המקומית שבה הם פועלים: עיריית ירושלים .

"ימים ספורים לפני שיצאנו מהסגר, קיבלנו הודעה מעיריית ירושלים על פרויקט חדש שבמסגרתו כל מי שיש לו עסק של אוכל ואוטו אוכל בירושלים מוזמן לקבל רישיון מזורז מהעירייה ולהפעיל אותו בשכונות בירושלים. יש לנו רכב שעבד בעבר רק באירועים, וקפצנו בשמחה על ההצעה.

"נתנו לנו לבחור לוקיישנים, ובחרנו בשכונת הר חומה בירושלים. זו יוזמה מבורכת שלעולם נעריך אותה. זה נותן לנו אוויר לנשימה. זה פרויקט שהוא עולם ומלואו מבחינתנו. למרות שהוא לא מכסה את ההוצאות, אנחנו מרוויחים משהו ומרגישים שאנחנו עושים טוב לאנשים בשכונה, הם מבלים את הערב מול הפוד-טראק, אוכלים במחיר מוזל ובאווירה טובה ממש מתחת לבית שלהם. פרויקט הפוד טראק של עיריית ירושלים זו ברכה בימים האלה".

העסק ישרוד את הגל השני ?
"הריקנות בסניף ברובע היהודי לא טובה לנו, אבל אני בן אדם שניזון מאמונה. אני מאמין שהכול לטובה, ובסוף הכול יסתדר. כרגע אנחנו עדיין לא מצליחים להתייצב, כי כל הפעימות שנתנו לנו עד עכשיו היו פלסטר. אף אחת מהן לא יכולה להציל אותנו. אנחנו צריכים יותר סיוע. כל העסקים צריכים יותר סיוע. ואני מקווה שימצאו תרופה לדבר ההזוי הזה ונצא מחלום הבלהות הזה מהר יותר.

"אנחנו מתנהלים מהיום למחר. אם היינו מתנהלים במחזור שנתי פעם, היום אין מחזור שבועי ואפילו לא יומי. כל יום אנחנו שואלים מחדש מה אפשר להוציא מהיום הזה. הפוד-טראק מציל אותנו. אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה אם לא היה לי את זה".

כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il