"הצעד הכלכלי החשוב ביותר של האיחוד מאז אימוץ האירו"

בתום ארבעה ימי דיונים מרתוניים, הסכימו הבוקר מנהיגי האיחוד האירופי על צעד חסר תקדים שנועד לסייע למדינות להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה. בשם הסולידריות האירופית תוקם "קרן שיקום" מקורונה, ששוויה יעמוד על 750 מיליארד אירו, שיחולקו כמענקים וכהלוואות למדינות שנפגעו כלכלית בצורה החמורה ביותר מהמשבר. ההסכמה הוכרזה בתום אחת מפסגות האיחוד האירופי הארוכות ביותר בהיסטוריה.

ההחלטה מתווספת לתוכניות החילוץ השונות של המדינות עצמן וגם לתוכנית רכש האג"חים של הבנק המרכזי האירופי. יחד, הם מסמלים את העובדה שהאיחוד האירופי והמדינות החברות בו "פותחים את הארנק" כמעט ללא הגבלה, כדי להתמודד עם מה שהוגדר כ"משבר הכלכלי החמור ביותר מאז השפל הגדול".

במשך ארבעה ימים אינטנסיביים, כמעט מסביב לשעון ותוך שהם נוקטים אמצעי זהירות כדי לא להידבק בקורונה, התכנסו 27 מנהיגי המדינות החברות באיחוד לדיונים מרתוניים, כדי לנסות ולגבש הסכמה על קרן שיקום כלכלית לאירופה ממשבר הקורונה ועל תקציב משותף לשבע השנים הקרובות, 2021-2027.

האשמות הדדיות וציוצים בלילה

לפנות בוקר של יום שלישי, אחרי האשמות הדדיות, ציוצים מהשעות הקטנות של הלילה שהראו פנים עייפות ועיניים טרוטות וברגע האחרון לפני כישלון - הודיעו המנהיגים על הסכמה. "עשינו את זה!" הכריז במסיבת עיתונאים מוקדם בבוקר נשיא המועצה האירופית - פורום ראשי המדינות החברות באיחוד - הבלגי שארל מישל, שהיה זה שניהל את המגעים המסובכים בין הצדדים, "אירופה חזקה, ואירופה מאוחדת", הצהיר.

ההסכם אכן מהווה צעד משמעותי קדימה לעבר איחוד עמוק יותר, בעיקר בשל ההסכמה על הקמת "קרן שיקום" ליבשת בשווי 750 מיליארד אירו, שיגויסו באופן חסר-תקדים באגרות חוב, שהמדינות יערבו להן. עד כה, כל מדינה לוותה כסף לפי יכולותיה ומצבה הכלכלי.

אל מול ההצעה המקורית, לפיה 500 מיליארד אירו מתוך קרן זו יחולקו כמענקים ו-250 מיליארד יוקצו כהלוואות, עמדה התנגדות עיקשת של "ארבע המדינות החסכניות" - הולנד, דנמרק, אוסטריה ושבדיה - שאליהן הצטרפה פינלנד כחברה לא-רשמית. במשך ארבעה ימי הדיונים ניסתה קבוצת המדינות להפחית כמה שניתן את היקף המענקים, והעלתה במקביל תנאים כמו דרישה לביצוע רפורמות ודרישה לציות לחוק של המדינות שיקבלו אותם.

כתוצאה מכך, המו"מ האינטנסיבי לווה בהטחת האשמות הדדית. מדינות מרכז אירופה, כמו הונגריה ובולגריה, האשימו את ההולנדים ב"שיטות של המשטרה הקומוניסטית", ונשיא צרפת עמנואל מקרון השתלח בקאנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ואמר ש"הוא חושב רק על האינטרסים של עצמו". גם ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה, התייחס ישירות לראש הממשלה ההולנדי מארק רוטה, ואמר כי "תושבי אירופה יזכרו לו כיצד הוא טירפד הגעה להסכם שיתמודד עם המשבר ההיסטורי שעובר על היבשת".

קאנצלרית גרמניה משנה כיוון

בעבר הייתה גרמניה המובילה של גוש מדינות זה, התומך במשמעת פיסקלית ובהלוואות תלויות רפורמות במקום מענקים. אבל הקאנצלרית אנגלה מרקל שינתה כיוון בחודשים האחרונים, הצהירה כי "זמנים יוצאי דופן דורשים צעדי יוצאי דופן", הסכימה עם מקרון על 500 מיליארד לקרן השיקום והותירה את האיחוד להתארגן מחדש בגושים אחרי שינוי העמדה. העובדה כי מנגנון קבלת ההחלטות דורש הסכמה פה אחד העניקה יתרון גדול לארבע המדינות הקטנות.

בסופו של דבר, המשא ומתן הביא להפחתת סכום המענקים מ-500 ל-390 מיליארד אירו והגדלת סכום ההלוואות מ-250 ל-360 מיליארד אירו. סוגיות של שלטון החוק ורפורמות דרושות במדינות שיקבלו את הכסף זכו לפתרון בסגנון האיחוד האירופי, שכולל הקמת מנגנונים שיחליטו בנושא אם תתעורר מחלוקת.

 מענקי הקורונה הגדילו את תקציב האיחוד האירופי ב?70

הקרעים הרבים הפכו לפומביים

העובדה שכל הצדדים בירכו בסופו של דבר על ההסכם אינה מסתירה את הקרעים הרבים שהתגלו במהלך הדיונים, ושהיו באופן גלוי מאוד על השולחן, בציוצים, בתדרוכים וגם בהאשמות ישירות. "זהו יום היסטורי לאיחוד האירופי", הכריז מקרון, בעוד מרקל אמרה כי "האיחוד האירופי פוסע לעבר מציאות חדשה". למרות זאת, כאמור, העיתון הגרמני "פרנקפוטר אלגמיינה צייטונג" הגדיר את המפגש כ"פסגה שתותיר צלקות באיחוד".

בעבור חלק מהמדינות, הסכמה הייתה עניין של חיים ומוות כלכליים. איטליה, במיוחד, צפויה לקבל כ-90 מיליארד אירו במענקים מהקרן, שיסייעו לכלכלה שלה - שנפגעה קשות במשבר הקורונה וכבר כעת ניצבת בפני חוב אדיר - להשתקם. "זאת ההחלטה הכלכלית החשובה ביותר של האיחוד מאז אימוץ האירו", אמר הנציב האיטלקי לענייני כלכלה, פאולו ג'נטיליוני, אחרי ההסכם.

בנוסף לקרן השיקום, הסכימו מנהיגי האיחוד האירופי, אחרי שלוש פסגות קודמות שנכשלו, על תקציב הפעילות של האיחוד לשבע השנים הקרובות, המכונה Multiannual Financial Framework (MFF). תקציב זה עומד על יותר מטריליון אירו, ומשרטט את העדיפויות של האיחוד האירופי לשנים הקרובות.

הברקזיט יצר בור תקציבי

בעקבות פרישתה של בריטניה מהאיחוד, נותר בור תקציבי של כמה עשרות מיליארדים, וצורך לגבש מחדש את התקציב. המדינות החברות באיחוד הן אלו הממנות את התקציב, לפי גודלן ומצבן הכלכלי, וגרמניה נחשבת למי ש"מפסידה" את הסכום הגדול ביותר - מעניקה לתקציב יותר מאשר היא מקבלת ממנו.

התקציב שהוסכם כולל תשלומים למגזרי החקלאות במקומות שונים, הוצאות על הגירה וביטחון, דגש על אנרגיה ירוקה, השקעה באיכות סביבה וגם את תוכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי Horizon, שגם ישראל זכאית להשתתף בה.

נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון-דר-לאיין הצרה על כך שחלק מהיוזמות שהציעה הנציבות קוצצו. נציגי "הירוקים" בפרלמנט האירופי ביקרו את הפחתת התקציב שנועד לסייע למדינות מזרח אירופה להפסיק את השימוש בפחם - מ-30 מיליארד מתוכננים ל-10 מיליארד בלבד. בנוסף, תקציב Horizon, שמשפיע ישירות על האקדמיה והתעשייה הישראלית, קוצץ לפחות מ-80 מיליארד אירו, שהם פחות מתקציב התוכנית הקודמת המסתיימת השנה.

למרות שרוב ההערכות היו כי הצדדים יגיעו לבסוף להסכם, ההודעה שיצאה מבריסל לפנות בוקר עדיין שלחה את שווקי המניות האירופיים לעליות, והאירו נמצא בשיא של ארבעה חודשים מול הדולר. תקציב קרן השיקום מתווסף לתוכנית בשווי יותר מ-750 מיליארד אירו של הבנק המרכזי האירופי לרכישת אג"ח מדינות גוש האירו ותאגידים בו, כתמיכה בכלכלות הגוש על רקע משבר הקורונה. בסך הכל, צופה כעת הנציבות ירידה של 8% בצמיחה הכוללת באיחוד עד סוף השנה, שתתחלף בצמיחה חיובית ב-2021.

כעת יחל תהליך של אישור ההסכם שגובש מול הפרלמנט האירופי, שאינו צפוי להקשות יתר על המידה, אך עשוי להוביל לשינויים, במיוחד לטובת תקצוב רב יותר של נושאים אקולוגיים כחלק מה-MFF. כל אלו יחכו לימים הקרובים, ורוב כלי התקשורת התייחסו בחיוב להסכמות שהושגו בבריסל. המנהיגים עצמם כבר עשו את דרכם חזרה למדינותיהם, ואחרי 91 שעות דיונים סבלו כולם מתשישות. אפילו מישל, שהצלחת הפסגה כולה ניצבה על כתפיו, ושחיכה לרגע שבו יוכל להכריז על הסכמה, הסתפק לפנות בוקר בציוץ בן מלה אחת - "עסקה!".