שר המשפטים ניסנקורן מציג: רפורמה בחמישה צעדים במח"ש

השינויים שגובשו בשיתוף עם היועץ המשפטי לממשלה ועם בכירי המשרד יחלו באופן מיידי • ניכר כי הצגת הרפורמה בוצעה בחיפזון ללא עבודת מטה מסודרת או תיאום עם המשרד לביטחון פנים

אבי ניסנקורן / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
אבי ניסנקורן / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

בתום עבודת מטה בת מספר שבועות, הציג הבוקר (ג') שר המשפטים אבי ניסנקורן 5 צעדים שיביאו, לדבריו, לשיפור בעבודת מח"ש ולחיזוק אמון הציבור בה. השינויים שגובשו בשיתוף עם היועץ המשפטי לממשלה ועם בכירי המשרד יחלו באופן מיידי.

1. על פי הרפורמה, לא יועסקו עוד שוטרים באגף החקירות והגוף יאוזרח במלואו. כיום עדיין חלק מהחוקרים המועסקים במח"ש "מושאלים" מהמשטרה. על פי הרפורמה, מתכונת ההעסקה שנהוגה כיום תסתיים בתוך שלושה חודשים. לדברי ניסנקורן, "כאשר יש חשד ששוטר סטה מהכללים, יש לוודא שהוא ייחקר על ידי גוף נייטרלי ומנותק מהמשטרה". חרף הפומפוזיות של הרפורמה, כיום נמצאים בסך הכל 3 עובדים במח"ש אשר מושאלים מן המשטרה, כולל ראש אגף החקירות של מח"ש.

2. תינתן עדיפות לתלונות על פשעי שנאה, והן יזכו טיפול מואץ במה שהוגדר על ידי ניסנקורן "אפס סובלנות לגזענות". תלונות המוגשות למח"ש בגין עבירות לכאורה של פשעי שנאה, גזענות, הומופוביה ופגיעה באנשים עם מוגבלות - יטופלו בהליך מואץ. מח"ש תמצה את כל הליכי החקירה בתיקים מסוג זה, ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן ייסגרו תיקים כאלה בעילה של "חוסר עניין לציבור". במסגרת השינויים, קבע היועמ"ש מנדלבליט כי סגירת תיק בנסיבות כאלה תתקבל רק באישור מנהלת מח"ש באופן אישי, במסגרת החלטה שתנומק בכתב.

חיזוק הייצוג ההולם בקרב עובדי מח"ש

3. ניסנקורן הוסיף וקבע כי "כדי להגביר את האמון במח"ש ולשפר את השירות לאזרח, נפעל להעלאת שיעור הייצוג ההולם בכל יחידות המחלקה, בדגש על שילובם של בני קהילת יוצאי אתיופיה, החברה הערבית והאוכלוסייה החרדית". ממידע שהגיע לידי גלובס עולה כי כיום יש ייצוג הולם לערבים ודרוזים, אולם רק יוצא אתיופיה אחד עובד במח"ש ואף לא חרדי אחד.

קיצור לוחות הזמנים לטיפול בכלל התלונות המגיעות למח"ש

4. הבטחה נוספת של שר המשפטים נוגעת לתגבור היחידה בפרקליטים נוספים כדי לקצר את משך הטיפול בתלונות. במקביל, הנחה היועמ"ש כי תוצג בתוך 30 יום תכנית מפורטת לקיצור לוחות הזמנים בטיפול בפניות, תוך קביעת יעדים ומדדים ברורים. יש לציין כי במסגרת הצגת הרפורמה לא הודיעו שלושת הדוברים, השר ניסנקורן, היועמ"ש מנדלבליט או ראש מח"ש בר מנחם, מה ממוצע משך זמן הטיפול בתלונות כיום או מה היעד הרצוי.

הנגשת מח"ש לכל אזרח המבקש לפנות אליה

5. לבסוף, הוכרז על ידי ניסנקורן כי "יוקם מוקד טלפוני לפניות ציבור ויימשך תהליך ההנגשה המקוונת של היחידה".

ניכר כי הצגת הרפורמה בוצעה בחיפזון ללא עבודת מטה מסודרת או תיאום עם המשרד לביטחון פנים. ניסנקורן הכריז כי "כל הצעדים והשינויים שפורטו יגובשו תוך 30 יום - ויישומם יושלם עד סוף 2020". לדברי נסינקורן, "יחד עם השמירה על מערכות החוק והצדק, חלה עלינו החובה לדאוג לריסון הכוח השלטוני אל מול האזרח. זה הבסיס לזכויות הפרט של כל אזרח במדינת ישראל. אנחנו משרתי ציבור, וככאלה, מוטלת עלינו המשימה לוודא שהציבור מקבל מאתנו את השירות הטוב ביותר".

היועמ"ש אביחי מנדלבליט אמר בהצהרתו כי "עם כניסתה לתפקיד של מנהלת המחלקה הנוכחית, עו"ד קרן בר מנחם, היא החלה בתהליך ארגוני להנחלת שינויים בעבודת המחלקה - בין היתר, ניתן להזכיר את חיזוק ההפרדה המבנית בתוך המחלקה בין מערך החקירות למערך הפרקליטות; צמצום משכי זמן הטיפול בתיקים, בשני המערכים; עבודה בהתאם לתוכניות עבודה מפורטות; קידום משמעותי של גיבוש ועדכון הנחיות פרקליט המדינה, המצויות בליבת העבודה המקצועית של מח"ש; ועוד. מדובר במהלכים חשובים, וזה המקום לברך את קרן על עבודתה החשובה בהקשר זה, אולם בוודאי שיש עוד מקום לשיפור, לשם חיזוק אמון הציבור בעבודת מח"ש".

לדברי מנדלבליט, "אנחנו לא חוששים מביקורת ומהפקת לקחים.האנחנו לא רואים בכך איום, אלא הזדמנות לשיפור".

לדברי ראש מח"ש קרן בר מנחם, מח"ש "מחוייבת ותהיה רתומה למאמץ החשוב לקדם את שורת הנושאים אשר הוצגו בפניכם היום, על מנת לייעל ולשפר את עבודת מח"ש ובכך להגביר את אמון הציבור ואת שיתוף הפעולה של הציבור עם אנשי המחלקה בעשייתה המורכבת.

אני מאמינה ובטוחה בהצלחת המחלקה, ומברכת על הירתמות המערכת לסייע לה נוכח האתגרים המשמעותיים שעומדים בפניה".

עו"ד אייל בסרגליק מומחה למשפט פלילי סבור כי הרפורמה מבורכת וראויה מאד. "למרות הביקורת שקיימת על התנהלות מח"ש, קרן בר מנחם היא אישה ישרה ואני חושב שהרפורמה שתוביל לכך ששוטרים לא חוקרים את עצמם, תוך כדי שילוב של מגוון מגזרים במח"ש וטיפול בתלונות בתוך זמן קצוב היא ראויה מאד. יחד עם זאת הייתי מצפה שיהיה מנגנון בקרה על כמות סגירות התיקים שמח"ש סגרה שיבדוק האם המגמה של סגירת התיקים שקיימת בצורה גבוהה ביותר במח"ש לעומת כל פרקליטות אחרת תמשך והאם יבדקו לעומק העניין את המקרים בהם התיק נסגר בטרם חקירה ראשונית".

ד"ר גיא לוריא, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שמחקריו עסקו בפעילות מח"ש  מסר בתגובה כי "יש לברך על הרפורמה במח"ש שהכריז עליה שר המשפטים אבי ניסנקורן. הצעדים שעליהם הכריז - ובהם השלמת תהליך האזרוח של חוקרי מח"ש כך שאף אחד מהם לא יהיה מושאל מהמשטרה, הגברת הנחישות בטיפול בפשעי שנאה, קיצור לוחות הזמנים בטיפול בתלונות והגברת הנגישות של המחלקה - עשויים לשפר את מנגנון בדיקת התלונות של מח"ש כך שיהיה הוגן ואפקטיבי יותר, ובסופו של יום יש לקוות שיגבירו את אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק.

"אולם, חשוב לא לעצור כאן ולערוך רפורמות נוספות הדרושות לשם שיפור מערך בדיקת התלונות נגד שוטרים, גם בתחומי אחריותה של מח"ש אבל לא פחות מכך בתחומי אחריותה של משטרת ישראל".

ממח"ש נמסר בתגובה כי "מח"ש גאה בגיוון האנושי של עובדיה ויש בה ייצוג לערבים, דרוזים, צ'רקסים ובדואים, כמו כן ליוצאי אתיופיה והחברה החרדית. במח"ש נכון להיום יש 13 עובדים מהאוכלוסיות שמנית מתוך 96 עובדי מח"ש.

בקרב חוקרי מח"ש, רבע מהחוקרים מאוכלוסיות אלה, חלקם בתפקידים בכירים".

עוד נמסר ממח"ש כי ממוצע הטיפול מפתיחת התיק עד קבלת ההחלטה על ידי מח"ש עומד על 232 ימים . "בשנת 2019 עמד משך הזמן הממוצע מפתיחת תיק עד להעברתו לפרקליטות מח"ש על 52 ימים. קצב הטיפול במערך הפרקליטות עמד על 180 יום בממוצע. זמני טיפול אלה הינם טובים ומהירים, גם ביחס למועדים הקבועים בהנחית היועמ"ש לממשלה, אולם יעד המחלקה הוא להביא לשיפור נוסף של קיצור זמני הטיפול".

צרו איתנו קשר *5988