האם חוק משאל העם חיסל את האפשרות למסור שטחים ברוב זעום?

עבור מתנגדי הסכמי אוסלו, ההצבעה בכנסת על אוסלו ב’ באוקטובר 1995 נחרתה בזיכרון בעיקר כמחטף פוליטי צורם. הרוב הדחוק של 61 מול 59 הושג בזכות קולותיהם של שני ח"כים ממחנה הימין - גונן שגב ואלכס גולדפרב, שהואשם בכך שמכר את קולו "תמורת מיצובישי", כלומר תמורת מינויו לסגן שר (מאז התברר שזו הייתה בכלל טויוטה).
בניסיון להימנע מתסריט דומה, הגיש ח"כ צבי האוזר הצעה לתיקון חוק יסוד: משאל עם, כך שיחול גם על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון. החוק מ-2014 קובע כי כל הסדר הכולל ויתור על שטח בריבונות ישראלית מחייב אישור במשאל עם, אלא אם יתמכו בו 80 ח"כים ומעלה, והאוזר רואה בו מנגנון הגנה אפקטיבי מפני מחטפים פוליטיים.

בראיון ברדיו ירושלים הוא הזכיר כי מאז הוחלה ריבונות על רמת הגולן ב-1981 "חמש ממשלות שונות בחמישה הרכבים שונים, ניהלו משא ומתן על ירידה מרמת הגולן. כולל בנימין נתניהו", עד שבא חוק משאל העם "ששם לסיפור הזה סוף". לדבריו, "כל ממשלה שתרצה לרדת מרמת הגולן צריכה לעבור דרך הציבור". כעת, כשהחלת הריבונות ביהודה ושומרון מתרחקת מן האופק, מבקש האוזר להחיל את החוק גם שם. "לא עוד גניבות ככה של 61-59 בכנסת", הוא הבהיר למראיין עופר חדד. "אתה זוכר את גולדפרב והמיצובישי של הסכמי אוסלו? לא עוד".

אלא שהקביעה הזו מתעלמת מאלמנט מהותי - נוקשות החוק עצמו. על פי סעיף הנוקשות שנקבע לחוק יסוד: משאל עם, הרוב הדרוש בשביל לבטל את החוק או לשנות אחד מסעיפיו הוא 61 ח"כים - קטן בהרבה מהרוב של 80 שהחוק דורש כדי לעקוף את משאל העם. האופן שבו נקבע הרוב בסעיפי נוקשות הוא סוגיה סבוכה שלא ניתן לפרוט כאן, אך חשוב לציין בהקשר זה כי הוא יכול להיות שונה מחוק לחוק. סעיף הנוקשות על התיקונים שנעשו בחוק יסוד: הממשלה כדי לאפשר את הקמת ממשלת החילופים הנוכחית, למשל הוא 70 ח"כים.

כלומר, ממשלה שתרצה לסגת מרמת הגולן מבלי להביא זאת למשאל עם ולא תצליח לגייס רוב של 80 ח"כים, תוכל לנסות לגייס רוב של 61 כדי לבטל את החוק או לשנות את סעיפיו. זה כנראה לא יהיה מהלך פוליטי פשוט, אבל מינוי נכסף או מכונית שרד כזו או אחרת עשויים בהחלט להביא שוב לתסריט ממנו חושש האוזר.

■ בשורה התחתונה: דבריו של האוזר מטעים. ממשלה שתרצה לעקוף את משאל העם תוכל לבטל או לשנות את חוק היסוד ברוב של 61.