עדיף מאוחר מלעולם לא: מתווה לבתי הספר בתקופת הקורונה

אלה העקרונות עליהם ראוי שיבוסס מתווה שיוכל לתת מענה למגוון הצרכים של תלמידים, הורים וסגלי ההוראה

כיתה ריקה לאחר השבתת מערכת החינוך בעקבות הקורונה / צילום: Oded Balilty, Associated Press
כיתה ריקה לאחר השבתת מערכת החינוך בעקבות הקורונה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

שתי הנחות יסוד, המבוססות על מגוון רחב של מחקרים מהארץ ומהעולם, עומדות בבסיס המתווה שנציע לאופן הפעלת מערכת החינוך:

א. בית הספר אינו תחליף לשמרטף, אלא מסגרת הדורשת ידע מקצועי וניסיון רב של מורים ואנשי מקצוע-חינוך, כדי ליצור תנאים אופטימליים הנדרשים ללמידה.

ב. בית הספר משמעותי להיבטים רבים בהתפתחות תקינה של ילדים, הרבה מעבר לרכישת ידע. בבתי הספר מפתחים ילדים יכולות חברתיות, ויסות רגשי, תפיסת זהות אישית ועוד.

אם אין אפשרות להפעיל אותם במתכונת הרגילה ובאמצעות הצוותים המקצועיים, צריך לפעול כדי לשמר את השייכות למסגרת ואת שגרת היום, בהחלטה מודעת - לתת עדיפות לתפקיד הרגשי-חברתי של המסגרת החינוכית.

אמנם צוותים חלופיים שיוקמו אד-הוק להתמודדות עם סכנת נגיף הקורונה, לא יוכלו לתפקד בדומה למורים המקצועיים והמנוסים בקשור להוראה, אך יוכלו לשמש כפתרון ראוי לשימור הפונקציות החברתיות והחינוכיות של בתי הספר.

על בסיס אלו, מתווה שיוכל לתת מענה למגוון הצרכים של תלמידים, הורים וסגלי ההוראה, ראוי שיתבסס על העקרונות הבאים:

1. לכל התלמידים עד כיתה ט' - לבנות שגרה שבועית קבועה וברורה - מהי תוכנית הפעילות היומית בכל יום בשבוע.

2. השגרה השבועית צריכה לכלול לפחות 4 ימים שבהם מתקיים מפגש פנים-אל-פנים, במסגרת חברתית קבועה.

3. כדי לקיים מפגשים בקבוצות קטנות, ניתן לקבוע בכל עיר "מרחבים חברתיים", שאינם בשטח בית הספר (בגינות מוצלות, בסניפי תנועות נוער ומתנ"סים).

4. את ה"מרחבים החברתיים" יפעילו אנשים הקרובים לעולם החינוך (שאינם מורים מוסמכים). כמו מדריכים בתנועות נוער מעל גיל 16, חיילים משוחררים ששירתו בתפקידי חינוך, וסטודנטים לחינוך.

5. מטרת ה"מרחבים החברתיים" תהיה לשמר את הקשרים החברתיים ואת התפתחותם התקינה של הילדים, מהבחינה הנפשית והפיזית. הפעילות, שלא תהווה תחליף ללימודים הפורמליים, תכלול משחקי חברה, אומנויות, ספורט, ומקום להתנסות בתחביבים שונים.

6. לניהול הנושא - יימסר לבתי הספר המתווה הכללי, תוך אוטונומיה להפעלתו. רצוי שבכל בית-ספר יוקם צוות ניהול, בשיתוף עם נציגות ההורים. אך לא להוסיף משימות אלו לעומס והדרישות שכבר מוטלות על סגלי ההוראה.

מומלץ לכל מוסד חינוכי, לגייס-למנות אדם לתפקיד "מנהל מרחבים". תפקיד מנהלי המרחבים יהיה לאתר מקומות מתאימים בשכונות המגורים להפעלתם, לגייס צוות מתאים להפעלתם, ולקבוע תוכנית מעקב אחר מעורבות ותפקוד כל תלמיד.

מנהלי המרחבים יכולים להיות אנשי חינוך - מורים ומנהלים שפרשו לגמלאות וירצו בכך, או אנשי מקצוע אחרים, שמנועים מלהמשיך בעבודתם (מדריכי טיולים, מפעילי קייטנות ועוד).

בעוד מנהלי המרחבים דורשים תוספת תקציבית, את רוב כוח-האדם הדרוש למרחבים החברתיים ניתן להפעיל בהתנדבות, כמו חברי תנועות הנוער (יכולים להכיר בזה כ"מחויבות אישית"), סטודנטים (הכרה כחלק מהדרישות להתנסות המעשית לתואר).

הכול יכול להתבצע בליווי אנשי סגלים - שממילא היו עושים זאת בשנת הלימודים - כגון רכזים בוגרים של תנועות הנוער, ומנחי הכשרה מעשית במוסדות להשכלה גבוהה.

המתווה דורש גמישות וחשיבה יצירתית. המצב שתלמיד כיתה ו' ישובץ בימים ראשון ושלישי ל"מרחב חברתי" שבו יפגוש חברים קבועים, ישחק ויעסוק ביצירה; ובימי שני וחמישי ילמד בבית הספר לפי המתווה; ורק ביום רביעי יישאר בביתו וילמד מרחוק הוא חלופה טובה למצב שבו הילדים ייתקעו בביתם כל השבוע, תלויים ביכולות הוריהם לנהל את שגרת יומם. 

הכותב הוא ראש התוכנית לייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן