שנים ארוכות חלמה ספא יונס, בת 45 מיפו, לפתוח מקום עם ערך מוסף. "זה התחיל כשניהלתי את עמותת ערוס אלבחר, שמטרתה לשלב נשים בשוק העבודה. עשינו פרויקטים לקידום כלכלי קהילתי, וחשבתי על מיזם שיפתח אפשרויות תעסוקה לנשים.
"עברנו הרבה גלגולים, למשל חשבנו לספק מאכלים לבתי ספר, עד שעלה הרעיון לפתוח בית אירוח שיעסיק נשים מקומיות - מעין מרכז תיירים ליפו, שהתיירים שמגיעים לתל אביב לא מספיק מכירים אותה. דמיינתי את זה כמקום לקבוצות שיאכלו וישוחחו ויקבלו תוכן.
"עבדתי תקופה במגזר הציבורי, אבל עדיין היה חשוב לי לפתוח מיזם משלי. לא היה פשוט למצוא מקום שיהיה לו גם אופי, שלא יהיה רק מסעדה. בדצמבר מצאתי מקום להשכרה בדיוק כמו שרציתי, והייתי צריכה לקבל החלטות לא פשוטות - לגייס משאבים, לעזוב מקום עבודה. בינואר-פברואר שיפצנו, וכך נולד דה יאפא, בית אירוח יפואי.
"בתחילת מרץ נערכתי להרצה. ב-14 בחודש הבנתי שכבר לא אוכל אפילו לערוך יום צילומים. לפני זה לא היה לי זמן להרים את הראש, לראות מה קורה עם הקורונה ולהבין את המצב. כבר שילמתי לשיפוצים וחתמתי חוזה, אבל אמרתי שלא אתן לקורונה להרוס את החלום. החלטנו שנעבור למשלוחים, כך גם נתנסה לפני שנצא לדרך".
היה בזה יתרון?
"לא יודעת מה היה קורה אם הייתי מתחילה במרץ, אם הייתי מצליחה. אז בדיעבד, אולי טוב יותר להתחיל לאט. בכל מקרה, הסגר פגע בנו. זו הייתה הזדמנות לשיווק, ובמקום זה נאלצתי לקחת את הכסף שגייסתי כדי לכסות את הסגירה. למזלי גם שמתי בצד כסף. הפעימות לא עזרו לי - פתחתי רק בתחילת ינואר, ולכן לא הייתי זכאית, למרות שכן הייתי זקוקה לסיוע.
"ביוני התחלנו לפעול כיריד אוכל, בעיקר בימי שישי בצהריים. כרגע בשישי בערב ובשבת בצהריים אנחנו מסעדה, עם מינימום ארבעה אנשים בשולחן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
