אפילו מנכ"ל האוצר היוצא מודה: היה צריך לנטוש מזמן את מודל החל"ת

שי באב"ד נזכר כי ההחלטה שהובילה לגל של אבטלה התקבלה "תחת לחץ" • קרנית פלוג אומרת שהמצב הקיים מעודד חוסר תעסוקה • והכלכלן צבי אקשטיין טוען שמודל החל"ת "הפך לבעיה גדולה" • התוצאה: מעל 500 אלף איש מחוסרי עבודה • תקועים בחל"ת, פרויקט מיוחד

שי באב"ד / צילום: יונתן בלום, גלובס
שי באב"ד / צילום: יונתן בלום, גלובס

אם יש החלטה שמנכ"ל האוצר לשעבר שי באב"ד מצטער שלא קידם בתחילת משבר הקורונה, זוהי החלטה על מעבר עתידי ממודל החל"ת למודל הגרמני. "עשינו רשת ביטחון לשלושה חודשים, וישראל כ"ץ האריך אותה בשנה", אומר באב"ד בשיחה עם "גלובס". "המובטלים הם בעלי שכר נמוך, וצעירים ואומרים לעצמם בשביל מה אני צריך לחזור לעבוד, בשביל עוד 2,000 שקל? בדיעבד מה שהיה צריך לעשות, זה להחליט שבתוך שלושה חודשים נעבור למודל הגרמני".

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

הכרתם את המודל הזה בתחילת המשבר.
"כן, הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג הציגה לנו אותו אבל כולנו הסכמנו שבלוחות הזמנים שהיו זה לא פרקטי. היינו תחת לחץ לתת לאנשים פתרון מיידי, כדי להפעיל את המודל הזה היה צריך כמה חודשים של הקמת מנגנונים, צריך חקיקה וגם לא הבנו שההסדר שאנחנו מביאים ייצור אבטלה מבנית. היה צריך לנצל את השלושה חודשים האחרונים כדי להכין את המעבר למודל הזה ולקבוע שבמקום הארכת רשתות האבטלה יהיה מעבר למודל הגרמני".

המודל הגרמני? באוצר לא מתלהבים

המודל הגרמני שאומץ על-ידי מרבית מדינות אירופה, תואר בהרחבה ב"גלובס" כנוסחה שהוכיחה את עצמה במהלך המשבר. המודל מבוסס על עבודה חלקית או חל"ת מלא כשמהעסיקים ממשיכים לשלם לעובדים בין 60% ל-80% משכרם - ומקבלים מהמדינה החזר חלקי של שכר העבודה. כפי שדווח בתחילת השבוע ב"גלובס", בגרמניה סבורים כי בזכות המודל הכלכלה המקומית כבר מתאוששת מהמשבר.

גם בישראל זוכה המודל הגרמני לתמיכה גוברת למשל מצד שר הכלכלה עמיר פרץ שקורא לממשלה לאמץ אותו לאלתר. אלא שבאוצר יש עדיין מי שחולק על יתרונותיו של המודל הגרמני ומידת התאמתו לישראל. עבודה פנימית שנערכה באגף התקציבים באוצר ופורסמה השבוע בחנה את המודלים השונים באירופה והגיעה למסקנה כי הם יוצרים עיוותים בכלכלה. "החיסרון העיקרי בתכניות אלו הינו חוסר המוביליות של העובדים", נכתב בסיכום הנייר. "העובדים ‘כבולים' למעסיק, גם אם הם לא עובדים בפועל. סבסוד שכר מעודד עובדים להישאר במקום עבודתם, גם אם בסופו של דבר ייתכן כי משרות אלו ייעלמו, והעובדים לא יחזרו לעבודתם".

המסקנה של כותבי הדוח הפנימי באוצר היא, כי "שימור המשרות הקיימות על ידי המדינה עלול דווקא להאריך את זמן התאוששות המשק".

באוצר מודים כי המודל הנוכחי אינו מושלם, אך טוענים כי מימדי האבטלה בישראל אינם גבוהים יותר ביחס למדינות מערביות שמנהיגות מודלים של סבסוד שכר. "במודל הגרמני יש הרבה עובדים שנשארים בבית וממשיכים לקבל שכר חלקי, כך שהם לא מדווחים כעובדים בחל"ת", אומרים באוצר. "אצלנו יש 450 אלף איש שמוגדרים מובטלים או בחל"ת. זה מספר מאוד גבוה, אבל צריך לזכור שהוא כולל כ-150 אלף אנשים שהוצאו לחל"ת ולא יכולים לחזור כי הענפים שבהם היו מועסקים פועלים עדיין תחת מגבלות. ובנוסף הוא כולל מספר דומה של מובטלים שהיו ערב המשבר, כך שבסוף אנחנו נשארים עם בערך 150 אלף שנוספו לשוק האבטלה בגלל המשבר - זה מספר שאפשר להתמודד איתו באמצעים שיש לנו, כמו רשתות הביטחון וההכשרות המקצועיות".

מודל החל"ת? מזיק; "לעבור לחל"ת גמיש"

נגידת בנק ישראל לשעבר פרופ' קרנית פלוג אומרת שהמודלים השונים מקשים לדעת מה מצב האבטלה בישראל ביחס למדינות שמנהיגות מודלים של סבסוד שכר. פלוג, המכהנת כסגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטה העברית, מציינת כי "ההשוואה היחידה שאפשר אולי לעשות, היא לפי הירידה בשעות העבודה - ושם מצבנו רחוק מלהיות מזהיר".

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
 קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

הבעיה העיקרית לדעת פלוג עם מודל החל"ת הישראלי היא שהוא קשיח - מי שעובר לעבוד במשרה חלקית מאבד למעשה את זכאותו לדמי אבטלה. "המודל של החל"ת הקשיח מונע מאנשים להתפשר על עבודה חלקית בשכר נמוך", אומרת פלוג. "הוא יוצר דיכוטומיה בין מובטל לעובד במשרה מלאה, כשברור שבשוק העבודה יש גם משרות חלקיות - וזה מאוד בעייתי וגם מעודד תעסוקה לא מדווחת".

המודל המתאים ביותר לישראל, לדעת פלוג, הוא מודל של חל"ת גמיש, שמאפשר להוסיף למודל הקיים של החל"ת גם אפשרות לתעסוקה בחצי משרה - במקרה כזה הממשלה תפצה את העובד באופן חלקי על המחצית השנייה של המשרה, כך שבסך הכל יגיע שכרו ל-85% מהשכר שהרוויח.

עמדתה של פלוג בעד החל"ת הגמיש זוכה לגיבוי כמעט מקיר לקיר באקדמיה. מחקר שפרסמו לאחרונה כלכלנים ממכון אהרן למדיניות כלכלית ומכון טאוב קובע, כי "מדיניות החל"ת גורמת נזק מיותר למשק הישראלי".

החוקרים צבי אקשטיין, בנימין בנטל וסרגיי סומקין מסבירים, כי "על פי מדיניות זאת עובדים הנמצאים בחל"ת אינם רשאים לעבוד באופן חלקי, לא עבור המעביד המקורי ולא עבור מעביד אחר. במדינות רבות אחרות מאפשרת מדיניות התעסוקה גמישות רבה בשיעור ההעסקה של עובדים, תוך תמיכת הממשלה בחלק מהשכר העובד עקב ההעסקה החלקית".

להערכת החוקרים, התוצר של המשק היה גדל ב-0.5% (כ-7.5 מיליארד שקלים - ע"ב) אילו הממשלה הייתה מאפשרת חזרה חלקית לעבודה.

פרופ' צבי אקשטיין  / צילום: איל יצהר, גלובס
 פרופ' צבי אקשטיין / צילום: איל יצהר, גלובס

"המלצנו כבר במרץ להכניס מרכיב של גמישות לשוק העבודה", אומר פרופ' אקשטיין, דיקאן בית הספר טיומקין למנהל עסקים וראש מכון אהרן למדיניות כלכלית. "המודל הגרמני בעייתי בגלל שהוא מחייב הסכמה של ועד העובדים, ובחלק מהמקרים משלמים עבור עובדים שלמעשה נשארים בבית. היתרון של מודל החל"ת הגמיש הוא בכך שאינו דורש הסכמה של הוועד ושיש מדרגה אחת של חצי משרה. כל מה שהעובד צריך זה הסכמה של המעסיק ודיווח של המעסיק על המשרה החלקית".

באוצר אומרים שבמודלים של סבסוד שכר - היקף ההוצאה הרבה יותר גדול.
"זה נכון שהיקף העובדים שמקבלים סבסוד שכר גדל, אבל מצד שני המודל הזה מבטל את הצורך במענקי החזרת עובדים מחל"ת ומצמצם את תשלומי דמי האבטלה. כך שבשורה התחתונה, המודל מגדיל את התעסוקה במשק מבלי שההוצאה הממשלתית תגדל".

מה דעתך על החשש באוצר מדיווחי כוזבים על עובדים במשרה חלקית?
"החשש מגניבה הפך להיות אצלנו טיעון מרכזי בעד או נגד מדיניות. גם במודל החל"ת הנוכחי יש אנשים שמדווחים שהם בחל"ת ועובדים בשחור או מסכמים על דחיית תשלום לאחרי יוני 2021. זו לא סיבה לא לעשות".

צרו איתנו קשר *5988