קבוצת חוקרים הגישה לאוצר מודל להעסקה גמישה כבר לפני חודשים

חוקרים ממגוון תחומים מאוניברסיטת ת"א ניסחו מודל עבודה גמישה המותאם לישראל • המדינה תחסוך והעובד יקבל יותר מדמי אבטלה • "גלובס" בעקבות פתרונות לשוק התעסוקה

מתחילת המשבר טוענים כלכלנים בכירים כי במקום הוצאה של מאות אלפים לחל"ת היה עדיף לסבסד עבור המעסיקים את השכר באופן חלקי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מתחילת המשבר טוענים כלכלנים בכירים כי במקום הוצאה של מאות אלפים לחל"ת היה עדיף לסבסד עבור המעסיקים את השכר באופן חלקי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בשבוע שעבר פרסמנו ב"גלובס" פרויקט שמונה את חסרונותיו של מודל החופשה ללא תשלום (חל"ת) שנבחר להתמודדות עם משבר התעסוקה הענק שחולל נגיף הקורונה. מתחילת המשבר טוענים כלכלנים בכירים כי במקום הוצאה של מאות אלפים לחל"ת היה עדיף לסבסד עבור המעסיקים את השכר באופן חלקי, כדי להשאיר את העובדים במצב של תעסוקה ולא לזרוק אותם אל אבטלה שעלולה להפוך למתמשכת.

אחת העבודות האלה הוצגה כבר לפני מספר חודשים בפני ועדת העבודה של הכנסת וגם בפני אגף התקציבים באוצר. את המסמך, שמנסח מודל חדש המותאם לישראל כתבה קבוצת מומחים מאוניברסיטת תל אביב: גיא מונדלק, מהפקולטה למשפטים והחוג ללימודי עבודה; עופר סטי ואיתי ספורטא אקשטין, מבית הספר לכלכלה; ומיקי פלד, ממכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות.

מודל ה-STW, עבודה במודל חלקי או לזמן קצר, מאפשר התמודדות עם הפחתת היקף העבודה בתקופות משבר והמשך העסקה מופחתת של עובדים, מבלי להיזקק לפיטוריהם. המודל מבוסס על שיתוף פעולה בין המעסיקים, העובדים והמדינה. המעסיק משלם את שכר העובד המועסק חלקית והמדינה משלמת לעובד (לפי המודל הגרמני באמצעות המעסיק) חלק מהשלמת השכר למשרה מלאה. את היתרה סופג העובד.

מודל מותאם לדמי האבטלה בישראל

לפי המודל המוצע לישראל, שכר העובד יהיה מורכב מתשלום מעסיק, באופן יחסי בהתאם להיקף המשרה ודמי אבטלה, באופן יחסי להפחתה בהיקף העבודה. המודל הגרמני הבסיסי, טוענים החוקרים, אינו מתאים לישראל. בגלל שהממשלה משלמת בו אחוז קבוע מהפער שנוצר בשכר, ואילו מערכת דמי האבטלה הישראלית מתאפיינת בפרוגרסיביות גבוהה.

"יישומו של מודל זה יביא לכל שהשכר המוצע עבור עובדים עם הכנסה נמוכה המועברים לאחוזי משרה נמוכים במשבר יהיה נמוך מדמי האבטלה בעבור אחוזי משרה נמוכים. לדוגמה: לעובד מעל גיל 28, במשרה מלאה בשכר מינימום (5,300 שקל) שהמעסיק קבע שיעבור לרבע משרה בעת המשבר, ההכנסה תחת המודל הגרמני הבסיסי תעמוד על 3,710 שקל בעוד שדמי אבטלה עומדים על 3,970"", כתבו.

לפי המודל המוצע כאן, הכנסת העובד תהיה תמיד גבוהה מדמי האבטלה. כך למשל עובד בשכר ממוצע של 10,500 שקל שעובר ל־50% משרה יראה שכר של כ־8,300 שקל בהשוואה לדמי אבטלה של 6,100 שקל.

מונדלק. מודל גם לטווח רחוק / צילום: עינת לברון, גלובס
 מונדלק. מודל גם לטווח רחוק / צילום: עינת לברון, גלובס

לדברי החוקרים, ניתן להזרים את כספי המדינה למעסיק (כמו במודל הגרמני) או לעובד או במודל משולב. לטענת החוקרים, ההזרמה לעובד מאפשרת הטמעה פשוטה של המודל מבחינה אדמיניסטרטיבית. "מה שנדרש הוא שינוי חקיקה שיאפשר לקבל דמי אבטלה חלקיים בזמן עבודה וקליטה של נתון היקף העבודה דרך המעסיק (בדומה לאופן שבו נקלטת היום הודעת הפיטורים, אך עם תוספת של היקף המשרה).בנוסף, אם יוגדרו קריטריונים לזכאות מעסיקים לתוכנית. יש להעביר נתון זה לביטוח הלאומי".

החוקרים מציעים התאמות עבור עובדים שמלכתחילה עבדו במשרה חלקית, החלה על פרילאנסרים ועוד. כמו כן יש לעודד שילוב של הכשרה מקצועית בעת התקופה של תעסוקה חלקית - באמצעות המעסיק או בשיתוף פעולה בין כמה מעסיקים. כמו כן החוקרים ממליצים לשקול את יישום התוכנית לטווח הרחוק במשברים עתידיים.

קריטריונים ברורים וחובות משפטיות

אחת הנקודות העיקריות שעוררו את התנגדות משרד האוצר למודל של חל"ת גמיש מסוג זה, היה הניצול של מעסיקים את ההטבות והעמסת עלויות מעביד על המדינה. החוקרים מציעים להוסיף תנאי כניסה ודרישות לתוכנית ולבחור קריטריונים המבוססים על נתונים זמינים של רשויות המס או הביטוח הלאומי. שאלה נוספת שעלתה היא הפגיעה בגמישות שוק העבודה, כלומר בכבילה של עובד במשרה חלקית למעסיק מסוים, ללא יכולת להשלים את המשרה אצל מעסיק אחר.

קריטריונים ברורים יחד עם החלת חובות משפטיות (לדוגמה, שמירת מסמכים לשבע שנים יחד עם נכונות של המעסיק לעמוד לביקורת מדגמית במקרה שיידרש) משמעותיות יכולות מראש להוות תמריץ שלילי למעסיקים ועובדים לרמות.

לדברי אחד החוקרים, פרופ’ גיא מונדלק מאוניברסיטת תל אביב, ההבדל הוא שמענק הוא סוג של חסד של המדינה, ואילו תוכנית סדורה עם קריטריונים מהסוג המוצע מייצרת זכויות שאפשר להשתמש בהן בעתיד. לדבריו, בגרמניה התוכנית הזו הייתה קיימת כבר 100 שנה והופעלה ברוב המדינות על פלטפורמה קיימת. הוא מוסיף כי בישראל שלפו את החל"ת, פתרון שהיה בימי שגרה בחוק הביטוח הלאומי, ושיפרו קצת תנאים.

"כשהממשלה יושבת על הקופה ומחלקת מענקים כדי לעשות טובה למגזר זה או אחר, זה לא מייצר זכות שאפשר לעבוד איתה לאורך השנים. זה ההבדל בין לשבור את הראש על איך לעשות הסדר מתאים לבין לקבוע מענק חד פעמי, שגם מאפשר לשמור על יתרון פוליטי שיש בחלוקת מענקים", אמר מונדלק.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "במהלך החודשים האחרונים בוחן משרד האוצר מגוון רחב של פתרונות במטרה להוריד שיעור האבטלה ולחזק את התעסוקה במשק, בין השאר במסגרת צוות מנכ"לים בינמשרדי בראשות מנכ"לית משרד האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה". 

עיקרי המודל המוצע
> הרכב השכר - תשלום מעסיק, באופן יחסי בהתאם להיקף המשרה ודמי אבטלה, באופן יחסי להפחתה בהיקף העבודה
> גובה ההכנסה - הכנסת העובד תהיה תמיד גבוהה מדמי האבטלה
> אופן התשלום - לדברי החוקרים, ניתן להזרים את כספי המדינה למעסיק (כמו במודל הגרמני) או לעובד או במודל משולב

צרו איתנו קשר *5988