צינור נפט בין האמירויות לישראל: לא לתת לכסף הגדול לסכן את מפרץ אילת

האינטרס הציבורי הכללי, של הפחתת פליטות גזי החממה והפחתה דרסטית ומהירה של שימוש בנפט, הוא זה שצריך להוביל את הדרך עבור ישראל • במקום זה, ישראל סוללת צינורות נפט, שבכוחם להפוך את השימוש בחומר המזהם לקל, משתלם וכלכלי יותר

דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה, דצמבר 2014 / צילום: רשות הטבע והגנים
דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה, דצמבר 2014 / צילום: רשות הטבע והגנים

אם לא היה די בכך שבחודש האחרון נשברו שיאי הטמפרטורה באזורים שונים בישראל, והאמירו עד כדי 50 מעלות, בשבוע הבא, יחזור השרב הגדול לאזורנו. בחופה המערבי של ארצות הברית משתוללות שריפות הרסניות (עד כדי כך שזיהום האוויר בעיר בנד באורוגון הפך כה כבד, עד כדי להשתוות לעישון 24 סיגריות ביום), ואילו באוסטרליה ובאמזונס עדיין מלקקים את הפצעים משריפות שגבו חיי אדם ובעלי חיים. עונה אחר עונה, אירועי אקלים קיצוניים הופכים אורחים קבועים יותר בחיינו. שימוש בדלקים מאובנים גורם לזיהום אוויר ולתחלואה ותמותה, כאשר כ-2,500 מתושבי ישראל מוצאים את מותם בשנה כתוצאה מזיהום אוויר שמקורו בשריפת דלקים. כל אלה מסבים נזקים חסרי תקדים לכלכלות.

 יוזמת הנפט הישראלית נחשפת: הצינור שיחבר בין ערב הסעודית לאירופה

עם המציאות הזו מתמודדת גם מדינת ישראל, שעד סוף המאה תתחמם בממוצע בארבע מעלות בשל עלייה בריכוז גזי החממה באטמוספירה. כדי לבלום אותה, מדינות העולם כולן נדרשות לעמוד בהתחייבויות הסכם פריז, לאפס פחמנית את הכלכלות שלהן - ולצמצם ככל הניתן את השימוש בדלקים המאובנים המתדלקים את משבר האקלים.

אך מדינת ישראל הציבה לעצמה יעדים לא שאפתניים מספיק במסגרת הסכם פריז, וגם בהם היא לא מצליחה לעמוד במלואם. אם לא די בכך, בזמן של-36 מדינות ב-OECD יש חוקי אקלים נרחבים בתוקף, הכוללים יעדי הפחתה מפורשים, תוכנית הסתגלות לשינויי האקלים, וכלים כלכליים דוגמת מיסוי פליטות (מס פחמן) או קביעת מכסות, ישראל היא אחת מארבע המדינות שאינן נמצאות בהליכים מתקדמים לאימוץ חקיקה כזו.

חברות הנפט, נמצאות בתהליך גסיסה. אם חשבנו שמדובר בתהליך איטי הנע בקצב המעבר לאנרגיות מתחדשות, הקורונה האיצה את הסערה שבה נמצאות החברות, והובילה אותן לשפל חסר תקדים. מחיר הנפט צנח מתחת לאפס, מניות החברות צללו בבורסות העולם, וחלקן אף הגיעו למצב של פשיטת רגל.

לא רק חברות הפקת הנפט, אלא התעשייה כולה בסכנה; פרויקטים של קידוח ימי אינם רווחיים כאשר מחירי הנפט סביב רמה של 40 דולר לחבית, ורק לאחרונה נודע שחברת אסדות הקידוח הגדולה בעולם פשטה רגל, והותירה חובות של 30 מיליארד דולר בסכנה.

ענקית הנפט אקסון-מוביל יצאה החודש ממדד הדאו-ג'ונס אחרי כמעט 100 שנה; היא הייתה חברה מובילה במדד והחברה בעלת השווי הגבוה ביותר בארה"ב ב-2012 - 400B$, שצנח ל-175B$ כיום. נתח חברות האנרגיה היה כ-20% מהמדד בשנות ה-80 וכיום הנתח עומד על 2% בלבד.

נראה כי העתיד עבור חברות הנפט איננו מזהיר כלל. כשדפוסי העבודה בעולם משתנים בשל המגפה ומדינות עוברות להתבססות על אנרגיות מתחדשות - תעשיית הנפט נדרשת לחפש את דרכה מחדש.

ישראל לא יכולה להיות חבל ההצלה של העולם של אתמול, זה האחראי למשבר סביבתי ובריאותי חסר תקדים, שיכריע את יכולתנו לחיות חיים טובים בכוכב הלכת שלנו. זה הזמן להסתכל קדימה, ולא להניח צינורות הגוררים אותנו ליום האתמול. את זה, הבינו אפילו האמירתים עצמם, ששואפים בשנים הקרובות להגדיל את אחוז הפקת החשמל מאנרגיות מתחדשות ל-44%.

האינטרס הציבורי הכללי, של הפחתת פליטות גזי החממה והפחתה דרסטית ומהירה של שימוש בנפט, הוא זה שצריך להוביל את הדרך עבור ישראל. במקום זה, ישראל סוללת צינורות נפט, שבכוחם להפוך את השימוש בחומר המזהם לקל, משתלם וכלכלי יותר. זאת ועוד, לא ברור כיצד תוכנית זו הולמת את הדחיפות לבצע מעבר לתחבורה חשמלית ואת הכמיהה של ישראל לביטחון ועצמאות אנרגטית.

בזמן שמדענים מזהירים שיש לנו חלון זמנים קטן לפני שנגיע לנקודת האל חזור, דוח של הממשל האמריקאי קבע בשבוע שעבר: "משבר האקלים יפגע באופן הרסני בשווקים". אולי כדאי שפשוט תתכבד הממשלה להעיף מבט על דוח בנק ישראל שפורסם רק לאחרונה: "הבטחת היציבות הפיננסית כרוכה בהתייחסות הולמת לסיכוני ההתחממות הגלובלית, שכן אלו סיכונים גדולים ומהותיים. עם הסיכונים הפיננסיים המערכתיים הקשורים להתחממות הגלובלית נמנים סיכונים לאשראי שניתן להשקעות, לנכסים שחשופים לנזקי ההתחממות ולגופים המבטחים של נכסים כאלה", ותפעל במלוא המרץ כדי לדאוג שדלקים מאובנים יהפכו לנחלת העבר, ולא לעובדה מוגמרת בשטח עם צינורות הנסללים ממרחקים.

נקודה אחרונה למחשבה לפני שממהרים לסלול צינור נפט בין האמירויות לישראל, היא הסכנה האקולוגית; הדלקים המאובנים לא רק מתדלקים את משבר האקלים וגורמים לזיהום אוויר, הם גם מסכנים את המערכות האקולוגיות בים וביבשה. רק לאחרונה, קרסה ספינת נפט יפנית לחופי מאוריציוס התכולים, וגרמה לנזק חסר תקדים לאזור הטבעי הגדול לאחר שפך של 1000 טון דלק, דבר שהוביל את המדינה ל'מצב חירום' סביבתי. יתרה מכך, חלק גדול מהנזק - כלל לא ניתן לשיקום.

ובישראל? רק לאחרונה הושגה פשרה לפיה נדרשת קצא"א לשלם 100 מיליון שקל על זיהום שמורת טבע בסוף 2014, בעקבות פיצוץ בצנרת הולכת דלקים, שהוביל להזרמת 5 מיליון קוב דלק גורמי לשמורה, והסב לה נזק עצום. במקרה נוסף, חברת קצא"א ונאשמים נוספים הורשעו בינואר האחרון בבית המשפט בפגיעה בערך טבע מוגן, לאחר שגרמו נזק לשונית אלמוגים במפרץ אילת. זאת, לאחר שכלונסאות שפורקו על ידה בשטח הנמל, נפלו לקרקעית הים. כתוצאה, נגרמה לפי כתב האישום פגיעה קשה הן לערכי הטבע שגדלו על הכלונסאות והן לשוניות שנמצאות למרגלות אותן כלונסאות, שבה נדרסו ונשברו אלמוגים רבים. קצא"א החליטה לערער על גובה הקנס שקיבלה ועל עצם ההרשעה, אך כך או כך, השמורה עצמה, נותרה להתמודד עם הנזק.

אילת, העיר התיירותית הדרומית שלנו, שנפגעה קשות כלכלית ממשבר הקורונה שהדיר תיירים משטחה, צריכה לקבל ביטחונות. לחופי אילת שוכנת אחת משמורות האלמוגים האיתנות בעולם, אליה מגיעים מדי שנה תיירים ממדינות רבות, לא כל שכן ישראל. אם אכן ייסלל צינור נפט לחופה, כיצד תבטח הממשלה את הטבע ואת הציבור מפני סכנה של דליפת נפט שתוביל לאסון אקולוגי, ומכאן גם לנזק כלכלי רב עבור העיר הדרומית.

צרו איתנו קשר *5988