טוב שנזכרו: הצעה לקצץ (זמנית) את שכר הפוליטיקאים

תוכנית האוצר לסיוע למשק כוללת גם סעיף שמציע להפחית 10% משכרם של חברי הכנסת והשרים המכהנים, במהלך של דוגמה אישית שבעקבותיו אמורה ההסתדרות להסכים להפחתת שכר דומה לכל עובדי המגזר הציבורי. בשלב זה הפחתת השכר מובאת לאישור הממשלה, אך ברור כי תידרש גם הסכמה של הכנסת כדי שצעד כזה ייצא אל הפועל.

הפחתת השכר שמציע שר האוצר ישראל כ"ץ היא רק לחברי כנסת ושרים מכהנים, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ. שכר הח"כים הועלה בתחילת השנה ל-45,521 שקל, שכרו של שר מגיע ל-50,623 אלף שקל ושכרם של ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי מגיע ל-54,762 אלף שקל.

גמלאים וכל מי ששכרו צמוד לשכר חברי הכנסת והשרים - לא ייפגע. המהלך, שאמור להיות בתוקף מרגע אישורו הסופי ועד סוף שנת 2021, כולל גם ביטול של העדכון השנתי של שכר הח"כים והשרים, שצמוד לשכר הממוצע במשק. מאחר שהשכר הממוצע עלה ומהסיבות הלא נכונות (בגלל פיטורים של מאות אלפי עובדים שרובם המכריע משתכרים פחות מהממוצע), יש לביטול העדכון בינואר 2021 משמעות רבה. החיסכון הכולל של הצעד הזה אינו גבוה ונאמד להערכת האוצר בסך הכל בכ-8 מיליון שקל בשנת 2021.

הצמדת שכר הח"כים והשרים לשכר הממוצע במשק מעוררת ביקורת ציבורית רבה, משום שהביא לעלייה מהירה מאד בשכרם. ב-2014 המליצה ועדה ציבורית בראשות פרופ' חיים לוי - שמינתה הכנסת - לבטל את הצמדת שכרם של נבחרי הציבור לשכר הממוצע ולהצמידו למדד המחירים לצרכן - אך המלצותיה נגנזו. בדיקה שערך ארגון "שקוף" העלתה כי בזכות אי-יישום המלצות הוועדה, הרוויחו הח"כים תוספת מצטברת של 5,300 שקל לשכרם בשנים 2015-2019.

את היוזמה לקיצוץ שכר הח"כים והשרים שאב שר האוצר מצעד שהוא עצמו עשה: ביום כניסתו לתפקיד הכריז כ"ץ כי יקצץ את שכרו ב-10% בשל משבר הקורונה. כ"ץ פנה לוועדת הכספים באותו היום וביקש להתחיל בהליך של הפחתת שכרו - אך לא ברור אם יש אפשרות חוקית לבצע הפחתת שכר וולנטרית לחלק מהשרים וחברי הכנסת.

קיצוץ בשכר ח"כים הוא צעד קשה ליישום, המחייב הליך חקיקה מלא בכנסת. סיעת "כחול-לבן" שהתכוונה לבצע קיצוץ דומה בשכר חבריה ויתרה על הרעיון. במקום קיצוץ שכר החליטו חברי הסיעה לתרום כל חודש 20% משכרם החודשי למטרות חברתיות לפי בחירתם.