מאבק אפוטרופסות חריג בין החמות לכלה. מה קבע ביהמ"ש

כתוצאה מתאונת עבודה קשה, גבר כבן 40 איבד את יכולתו לפעול באופן עצמאי בחייו • בעקבות המוגבלות נוצר עימות מפתיע בין החמות והכלה, שכל אחת מהן נלחמה להשיג את האפוטרופסות על הבן

אולם בית משפט. מאבק אפוטרופסות חריג: החמות נגד הכלה / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
אולם בית משפט. מאבק אפוטרופסות חריג: החמות נגד הכלה / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

היריבות בין חמות לכלתה על מעמדן בחיי הבן/בעל היא מוקד לאין ספור בדיחות ופרודיות, אך במציאות המאבקים גובים מחיר נפשי כבד מכל המעורבים. אחד המקרים הקשים של יריבות זאת נפרס השבוע במסגרת פסק דין, שבו נאלץ בית המשפט להכריע בשאלה, מי ימונה כאפוטרופוס עבור גבר שאיבד את יכולתו לדאוג לעצמו - אימו או אשתו.

זהו סיפור טרגי במיוחד, מאחר שמדובר באדם צעיר, בן 40 בלבד, שנפגע בתאונת עבודה, וכעת סובל מפגיעה מוחית קשה, ששללה ממנו את כישוריו המוטוריים. האיש, שבית המשפט כינה בשם משה, משותק כולו, מרותק לכסא גלגלים, ומסוגל לתקשר רק באמצעות תנועות עיניים, המתורגמות לכתב באמצעים אלקטרוניים. באותה עת, יכולותיו הקוגנטיביות של משה לא נפגעו, הוא מבין את הנעשה סביבו, ובעל דעות ורצונות עצמאיים.

מאז פציעתו לפני שלוש שנים, מתגורר משה בבית אבות, אשר אינו תואם את צרכיו, ונוצר צורך מהותי כעת למצוא לו מסגרת מתאימה אחרת. כמו כן יש למנות אדם, שישמש עבורו כאפוטרופוס, לצורך ניהול ענייניו והתקשורת עם העולם החיצון, אך מצד שני, ידע להביא לביטוי את רצונותיו של משה, ולא יחליף את שיקול דעתו של משה, בזה שלו. למרבה הצער, לשתי המועמדות הטבעיות, אימו ואשתו, חסרונות ניכרים בהתאמתן לתפקיד.

האם השתלטה על חייו של משה

עם אימו ניהל משה מערכת יחסים מורכבת, בעייתית ורבת משקעים מאז ילדותו, ובינה לבין אשתו של משה אף שררה איבה של ממש לאורך השנים. לאחר התאונה, האם ניצלה את חולשתו של משה, ואת חוסר יכולתה של אשתו להקדיש לו את הזמן הנחוץ, בהיותה מטופלת בשני ילדיהם הקטנים, כדי להשתלט על חייו של משה בכל דרך אפשרית.

האם נמצאת במוסד כל יום שעות רבות, ומקשה לא רק על נוכחותה של אשתו, אלא אפילו על תיפקודו של הצוות המקצועי, המטפל בו במסירות רבה. כך לדוגמה במסגרת מלחמתה באנשי המקצוע, האם התעקשה להאכיל את משה באוכל לא טחון, אשר נאסר עליו באופן מפורש, וכמעט הביאה למותו בחנק, ובמסגרת מלחמתה באשתו, האם העלילה עליה עלילת שווא, על פיה האישה התקיפה מינית את משה. אט אט הצליחה האם במלאכתה, להסית את משה כנגד כל הגורמים האחרים הרוצים בטובתו, כך שכעת משה עומד על רצונו שרק אימו תמונה כאפוטרופסית עבורו, ואף ביקש לפתוח בהליך גירושין מאשתו.

מאחר שמשה הוא אדם בעל מוגבלות פיזית אך לא נפשית או שכלית, הוא כשיר לקבל החלטות על חייו ורצונותיו, גם אם מבחינה אובייקטיבית, אדם אחר או גורם אחר, עלולים לסבור שהוא טועה. לכן בהתאם לחוק ולפסיקה, בית המשפט לא יכול להתעלם מעמדתו של משה. מאידך, משה הוא אדם מוחלש, תלותו באימו היא מוחלטת, ומבחינות רבות האם נמצאת בניגוד עניינים בין טובתה לטובתו, לפחות בכל הנוגע לעניינים הכספיים, וליחסיו עם אשתו וילדיו.

בסופו של יום, בית המשפט יצר מנגנון המהווה פשרה בין רצונם של משה ואימו, לבין הגנה על משה מפני ניצולו. האם מונתה כאפוטרופוס זמנית בנושא הבריאות בלבד, בעוד שענייניו הכספיים של משה הופקדו בידי גוף חיצוני וניטרלי. במסגרת תפקידה, וכתנאי להארכת מינויה, האם נדרשת להציג בפני בית המשפט תוכנית לשיקומו של משה מחוץ למסגרת בית האבות, וכן לשתף פעולה באופן מלא עם כל הגורמים המקצועיים. בנוסף, בית המשפט אסר על האם לייצג את משה או אף לעסוק בכל דרך שהיא בכל הקשור לגירושיו מאשתו, לרבות הנושאים הקשורים לילדיו כמו דמי המזונות וחלוקת הסדרי השהות.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס"