עבודה בימי קורונה | שאלות ותשובות

לפחות 45 אלף ישראלים שוהים בבידוד בכל זמן נתון: מי משלם על זה, לכמה זמן ומה המשמעויות

ביקורת מצד בעלי עסקים על כך שההסכם החדש שהושג בין ההסתדרות, האוצר ונשיאות המעסיקים, מטיל עליהם לממן את הבידוד - שהוא גזרה של המדינה • איזה עובד יזכה לפיצוי, כמה ישלם המעסיק ומי בכלל חייב בבידוד - "גלובס" עושה סדר

בדיקות קורונה בדרייב אין, תל אביב / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
בדיקות קורונה בדרייב אין, תל אביב / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

ברגע האחרון ממש, בדד-ליין שנקבע על ידי בג"ץ להצגת מתווה חדש בנוגע לשאלה מי ישלם לעובדים עבור ימי הבידוד - לאחר שנקבע כי לא מדובר בימי מחלה ולכן לא ניתן להשית את התשלום על המעסיקים באמצעות תעודת מחלה גורפות - הודיעו משרד האוצר, ההסתדרות ונשיאות המעסיקים והעסקים בישראל לבג"ץ כי הגיעו להסכמות לגבי אופן התשלום בעבור ימי הבידוד.

על פי ההסכמות, ימי הבידוד ירדו ממכסת ימי המחלה של העובד, כאשר התשלום עבור הימים ימשיך, כקבוע בחוק, להתחלק בין העובד למעביד (לפי מספר ימי המחלה שנוצלו). עם זאת הוסכם, כי המדינה תשפה את המעסיקים בסכום של 50% מגובה עלות ימי הבידוד למעסיק. המדינה, ההסתדרות ונשיאות המעסיקים והעסקים ביקשו מבג"ץ עוד 28 יום כדי לעגן את ההסכמות שהושגו בחקיקה.

ההסכם הושג בעקבות החלטת בג"ץ מיולי השנה, במסגרתה בוטלה היכולת של משרד הבריאות להוציא תעודות מחלה גורפות לעובדים השוהים בבידוד בעקבות נגיף הקורונה. 

זה תמיד נשמע טוב יותר כשפשרה כוללת ויתורים של כל הצדדים, אלא שבמקרה הזה הפשרה הזאת מטילה על המעסיקים 50% מתשלום, שלכאורה אין סיבה לשלם אותו. ימי בידוד אינם ימי מחלה. הם גזרה. קשה שלא לתהות למה התשלום עבור הגזרות נופל על כתפי המעסיקים, שגם ככה נמצאים במאבק קיומי. אגב, לעצמאים עצמם, למעסיקים, אין מי שישלם עבור ימי הבידוד.

ואלו בדיוק הסיבות לכך שלהסכם שנחתם קמו מתנגדים. חלק מארגוני מאיימים כעת במרד נגד ההסכמות, ובהנחיית המעסיקים במשק לא לשלם עבור ימי הבידוד של עובדיהם. מטבע הדברים, משרד האוצר לא חייב להתחשב בדרישות כל ארגוני המעסיקים במשק, ורשאי לקדם את הליך החקיקה, גם כזה המטיל נטל משמעותי יותר על כתפי המעסיקים ומחייב אותם לשאת בכל ימי הבידוד כימי מחלה.

בארגוני המעסיקים השונים מצחצחים את החרבות ומתכוננים למאבק לבלימת החקיקה המתוכננת.

כמה מבודדים יש?

מאז פברואר, דווחו כ-997,972 דיווחים על בידוד ביתי. על פי נתוני משרד הבריאות, בחודש אוגוסט בלבד שהו בבידוד בכל יום נתון לפחות 45 אלף ישראלים (המידע מעודכן ל־30 בספטמבר בבוקר).

כמה עולה הבידוד בפועל?

מדובר בקרב על מיליארדי שקלים. בהנחה שזמן הבידוד הממוצע לעובד הוא שבעה עד עשרה ימים, עלות דמי המחלה בגין ימי הבידוד למעסיקים עד כה עמדה על בין 1.83 ל-2.9 מיליארד שקל. ארגוני מעסיקים ותעשיינים מעריכים כי המספר מגיע אף ל-3-3.5 מיליארד שקל - אותם הם דורשים חזרה מהמדינה עבור כל המעסיקים שנאלצו לשאת בהם עד כה.

מי ישלם לעובדים על ימי הבידוד?

המתווה עליו סוכם קובע כי עובד בבידוד יוכל לנצל ימי מחלה על חשבון תקופת הבידוד. התשלום בעבור ימי המחלה יהיה בהתאם לקבוע בחוק: 0% מערך יום מחלה על היום הראשון, 50% מערך יום מחלה על היום השני, 50% מערך יום מחלה על היום השלישי ו-100% החל מהיום הרביעי לבידוד. המדינה והמעסיקים יחלקו את עלות הבידוד הנותרת שווה בשווה.

כן, סוכם כי ההסתדרות לא תכריז על סכסוכי עבודה ולא תנקוט צעדים ארגוניים בדרישה להרחבת הזכאות. עם זאת, ההסתדרות תוכל להגיע להסכמים מיטיבים לעניין ימי הבידוד, לפיהם המעסיק יהיה רשאי בין היתר, לשלם לעובד 100% מערך יום מחלה, החל מיום הבידוד הראשון. המדינה לא תשפה את המעסיק על החלק המשלים להסדר המיטיב.

מי לא יקבל תשלום עבור ימי הבידוד?

ההסכמות לא יחולו על עובדים ששבו מנסיעה פרטית לחו"ל. עד כה נאלצו המעסיקים לשאת בתשלום ימי הבידוד כימי מחלה גם עבור עובדים ששבו מנסיעות פרטיות, נופש ובילוי, בחו"ל. המעסיקים התקוממו על כך שהעובד בוחר לבלות בחו"ל, בשעה שיש חובת בידוד בחזור, והם נאלצים לשאת בנטל הכלכלי של ימי הבידוד.

בנוסף, חלה חובת רישום בדבר הבידוד באתר משרד הבריאות - ללא רישום לא ישופה העובד על ימי הבידוד. הוסכם, כי המעסיק יפעל כדי לסייע לעובד בהגשת הדיווח.

מה קורה לעובד שאין לו ימי מחלה לניצול?

כמענה לעובדים שאין ברשותם מכסת ימי מחלה - כלומר: הם כבר ניצלו את ימי המחלה שלהם עוד בטרם נשלחו לבידוד, הוסכם במתווה החדש כי העובדים יקבלו תשלום עבור ימי הבידוד מהמדינה, בהתאם לחלוקה הבאה: 0% מהשכר על היום הראשון, 50% מהשכר על היום השני, 50% מהשכר על היום השלישי ו-70% החל מהיום הרביעי והלאה. תשלום זה ימומן במלואו על-ידי המדינה.

מדובר בהרחבה משמעותית של השיפוי לעובדים לעומת המצב הקודם, שבו עובד שמיצה את ימי המחלה שלו לא היה זכאי כלל לתשלום בעבור ימי הבידוד.

על מה המחלוקת, ומה האינטרסים של הצדדים?

המתנגדים להסכם טוענים שאין להטיל על העסקים במשק (בייחוד העסקים הקטנים שקורסים כעת) את נטל ימי הבידוד. המצדדים בהסכם טוענים כי תשלום של 50% מהנטל הוא מעין חובה לאומית ומדובר ב"רע במיעוטו". האינטרס של ההסתדרות בהסכם ברור: ההסכם מגן על העובדים, שמקבלים תשלום עבור ימי הבידוד כימי מחלה. מעבר לכך, הם זכו להגנה נוספת כשהמדינה הסכימה להעניק ימי מחלה נוספים עבור הבידוד הכפוי למי שמיצה את ימי המחלה שלו, על חשבון המדינה. האינטרס של המדינה בהסכם גם ברור - היא לא רוצה לשאת בכל הנטל של ימי הבידוד לבד.

השאלה היחידה היא מה האינטרס של המעסיקים להסכים? ההסבר הרשמי היה "תחושת אחריות לאומית", אך מאחורי הקלעים דובר על כך שיש אפשרויות גרועות יותר, והחשש מפני הטלת כל הנטל על המעסיקים גם היווה שיקול בעת קבלת ההחלטה.

מי חייב כיום בבידוד?

על פי הנחיות משרד הבריאות, השבים מחו"ל, מי שהיו במגע עם חולה מאומת, מי שסובלים מחום מעל 38 מעלות או מי שביצעו בדיקה לקורונה בחשד להידבקות במחלה - נדרשים להיכנס מיידית לבידוד. מטרת תקופת הבידוד היא עצירת ההדבקה ומניעת התפשטות מחלת הקורונה בישראל. הבידוד כולל כניסה למקום בידוד והימנעות ממגע עם הסובבים, כולל שאר השוהים בבית. הבידוד הוא על פי צו מנכ"ל משרד הבריאות ונמשך עד חלוף 14 ימים מהחזרה לישראל או מהמגע האחרון עם חולה מאומת.

אנשים שהיו במגע הדוק עם חולה מאומת, נדרשים להיכנס לבידוד למשך 14 ימים מאז הפעם האחרונה בה נפגשו עם החולה.

"מגע הדוק" מוגדר כשהייה של פחות מ-2 מטר למשך 15 דקות לפחות עם חולה. על אנשים שנבדקו בחשד להידבקות בקורונה להיכנס לבידוד עד לקבלת תוצאה שלילית, אך בכל מקרה של קבלת תוצאה שלילית בבדיקת קורונה, כאשר יש חובת בידוד אחרת, לא יהיה קיצור של משך הבידוד (למשל חוזרים מחו"ל חייבים להשלים 14 ימי בידוד מיום חזרתם ארצה, גם אם קיבלו תוצאה שלילית בבדיקה).

אנשים עם חום של 38 שנכנסו לבידוד יוכלו לצאת ממנו כאשר במשך יומיים רצופים נמדד חום שאינו גבוה מ-37.5 מעלות.

מה משך הבידוד לחולה קורונה מאומת?

מי שתוצאת הבדיקה שלהם חיובית, חייבים להישאר בבידוד עד החלמתם. ההחלמה נמדדת על ידי קבלת תשובת בדיקה שלילית או עד שחולפות 48 שעות לפחות מחלוף התסמינים (המאוחר ביניהם). מי שהגיעו מחו"ל ונדרשו להוכיח כי חלו והחלימו, יישארו בבידוד עד קבלת תשובה שלילית של הבדיקה שנערכה בישראל .

בפועל ייתכנו מצבים שבהם חולי קורונה יצאו מבידוד מוקדם יותר מהמבודדים שאינם חולי קורונה, שחייבים להשלים את משך ימי הבידוד הנדרשים מהם (עד 14 יום מיום החשיפה לחולה או מיום החזרה לישראל).

האם תקוצר תקופת הבידוד?

בממשלה ובמגזר העסקי עלו הצעות לקיצור את משך ימי הבידוד ל-12 יום. על פי ההערכות, קיצור כזה היה חוסך למעסיקים עד כה מעל ל-587 מיליון שקל, מתוך למעלה מ-3 מיליארד שקל שהוערכו כעלות הבידוד. 

צרו איתנו קשר *5988