1.2 טריליון דולר: עם שווי כזה קרנות העושר של האמירויות מחפשות יותר מאשר רק רווחים

השווי של 4 קרנות ההשקעה הממשלתיות של האמירויות עולה על כל קרן עושר אחרת בעולם • הן מתמקדות במטרות אסטרטגיות, מדיניות וגיאופוליטיות • בישראל הן יתעניינו בטכנולוגיות חקלאות ומזון, ערים חכמות, מערכות סולריות ומניעת הונאות דיגיטליות • המדריך למשקיע באמירויות, פרויקט מיוחד

ביתן של Mubadala בתערוכת חדשנות בסינגפור. Mubadala היא אחת מקרנות ההשקעה הממשלתיות הענקיות של איחוד האמירויות / צילום: אתר החברה
ביתן של Mubadala בתערוכת חדשנות בסינגפור. Mubadala היא אחת מקרנות ההשקעה הממשלתיות הענקיות של איחוד האמירויות / צילום: אתר החברה

ארבע קרנות ההשקעה הממשלתיות, "קרנות העושר" sovereign wealth fund (או SWF), של איחוד האמירויות שוות ביחד 1.2 טריליון דולר - יותר מכל קרן עושר אחרת בעולם. זאת, אחרי שעברו שינויים לא קטנים לאחר המשבר הכלכלי של 2008. אלה כללו הכנסת מנהלים זרים בוגרי מוסדות השקעה בינלאומיים וחשיבה מחודשת על מדיניות ההשקעות בשני כיוונים: האחד, עסקי בלבד שמטרתו יצירת רווחים; והשני, השקעה במטרות אסטרטגיות, מדיניות וגאופוליטיות.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

הקרן הגדולה ביותר באמירויות היא Abu Dhabi Investment Aouthority (הידועה גם כ-ADIA) שהונה מוערך ביותר מחצי טריליון דולר. היא נחשבת לשקולה ולשמרנית מבין הקרנות, ולכן ספגה פחות הפסדים בעת המשבר הכלכלי הגדול ואף סייעה לאחרות בכיסוי ההפסדים הללו. היא משקיעה בין שליש למחצית מהונה בארצות הברית, בנדל"ן, בחברות טכנולוגיה, בקרנות גידור, בקרנות השקעות טכנולוגיות, בניירות ערך ממשלתיים, בגופי תשתית גדולים ועוד, תוך נקיטת מדיניות ביזור לצמצום הפסדים. הזהירות ניכרת גם בכך שההשקעות בעולם המתפתח, באפריקה ובאמריקה הלטינית, קטנות יותר ומהוות כ-10% בלבד מהסך הכולל של ההשקעות.

לאחרונה השקיעה הקרן בטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות בהיקף המוערך ב-100 מיליון דולר. חברות האגריטק שקיבלו את הכסף התחייבו להקים מרכזי מחקר ופיתוח באבו דאבי, ולשתף מדענים וחברות מקומיות. מנגד, צמצמה הקרן השקעות בנדל"ן בעולם המערבי ואף מכרה בין השאר את חלקה בנמל התעופה גטוויק בלונדון.

הקרן השנייה של נסיכות אבו דאבי היא מובדאלה (Mubadala Investment (Company, שטווח השקעותיה נרחב בהרבה מזה של אחותה הגדולה, ומתפרש על כ-50 מדינות ועל הון של כרבע טריליון דולרים. נכסיה מגיעים מרווחי הנפט, וליורש העצר מוחמד בין זאיד אל נאהיאן, השותף שלנו להסכם השלום, יש השפעה גדולה עליה.

קרן מובדאלה נחשבת לשחקן אקטיבי בשוק ההשקעות העולמי, שאוהבת לקדם מיזמים טכנולוגיים מתקדמים שמסייעים לקידומה של אבו דאבי, דרך הקמת משרדים ומרכזים של החברות המושקעות בבירת הסחר של האמירויות. בין אפיקי ההשקעה העדכניים שלה ניתן למצוא טכנולוגיות מידע רפואיות, סיוע רפואי מרחוק (שהדרישה שלו בימי הקורונה גאתה) וגם ביוטק, פודטק ותעשיית הרכב האוטונומי. בין השאר השקיעה הקרן עשרות מיליארדי דולרים בחברת המכוניות האוטונומיות וויימו.

בראש הקרן עומד איש העסקים חלדון אל מובארק, בן למשפחת האצולה ח'ליפה, אשר נחשב לאחד מקובעי המדיניות המשפיעים ביותר באמיריות. אל מובראק מוכר גם בזכות היותו יושב הראש של קבוצת הכדורגל האנגלית מנצ'סטר סיטי, שבבעלות "אבו דאבי פיתוח והשקעות".

הקרן הגדולה של דובאי היא Investment Corp. Of Dubai (או ICOD), שהונה נאמד בכרבע טריליון דולר. הקרן עוסקת בהשקעות של תשתית וחברות גדולות כגון חברות תעופה, נמלים, רכבות, נדל"ן (בנייני משרדים וחברות ענק) רשתות בתי מלון, ועוד.

הרביעית היא הקרן הפדרלית של האיחוד, EIC - Emirates Investment Corp. קרן זו היא קטנה מעט מאחיותיה, והיקפה נאמד בכ-200 מיליארד דולר "בלבד". השקעותיה מבוזרות גם כן, עם מיקוד בחברות תקשורת הן במפרץ והן במקומות אחרים בעולם. גם כאן אחד מתנאי ההשקעות הוא החיבור שלהן לאמירויות, הקמת מרכזים שם, ובקיצור ערך מוסף של ההשקעה לאמירויות לבד מהרווח הכספי.

מינוף רווחים אסטרטגי והשקעה תדמיתית בכדורגל

כמו במקומות אחרים בעולם, גם הקרנות האמירתיות משמשות את הבעלים - הממשלה - למנף את הרווחים למטרות אסטרטגיות. דובאי ואבו דאבי ביקשו למתג את עצמן מחדש בעולם, כל אחת עם הייחודיות שלה, כמדינות מתקדמות ומפותחות. לשם כך ביצעו רכישות והשקעות שאינן בהכרח נושאות רווח כמו קבוצות כדורגל, שבראשן כאמור מנצ'סטר סיטי ביחד עם קבוצת משקיעים מהאמירויות. הקבוצה גם השקיעה בחסות לאיצטדיון המקומי של מנצ'סטר ששינה את שמו ל"איתיחאד", שמה של חברת התעופה של אבו דאבי.

בהתאמה, אחת מהקרנות האמירתיות, לא קרן עושר, מנהלת מגעים לרכישתה של לא פחות מאשר קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. דווקא בית"ר, אמר אחד ממנהלי הקרן, כי היא מייצגת את ירושלים הקדושה לשלוש הדתות, וכי בה אפשר וצריך לקדם את הסובלנות. בית"ר ירושלים, נזכיר, מזוהה באופן מסורתי עם הימין הפוליטי וארגון האוהדים הקיצוני שלה, "לה פמיליה", הוא בעל מוטיבים גזעניים מובהקים כלפי ערבים ומוסלמים. בעליה של בית"ר, משה חוגג, ניסה לעשות שינוי, נאבק באוהדים הגזענים ובין השאר הביא שחקן מוסלמי, עם השם מוחמד, לא פחות, לקבוצה. במאבק הזה הוא ניצח, אבל האווירה הגזענית קיימת עדיין בקרב חלק מאוהדי הקבוצה. אולי עם שותפים מהאמירויות יתחולל שינוי.

קרנות העושר של מדינות הנפט והגז בעולם משקיעות בעיקר מחוץ למדינה. אחת מהסיבות לכך היא איזון לשער החליפין של המטבע המקומי, שמתחזק מההון הנוצר ממשאבי הטבע, וההשקעות בחו"ל נותנות לכך משקל נגד.

מחפשים השקעות עם ערך מוסף

לא תמיד המדינות אשר בהן משקיעים אוהבות את זה. כך ב-2005 רכשה זרוע של הקרן של דובאי את השליטה בשישה נמלים בארה"ב. הסנטור צ'אק שומר (דמוקרטי) התנגד והסביר כי הרכישה על ידי חברה מהמפרץ רק ארבע שנים אחרי פיגועי 11 בספטמבר אינה במקומה. המשקיעים מדובאי נאלצו למכור את החזקותיהם.

עוד עיקרון מרכזי של הקרנות הללו - קידומם של האזרחים מהאמירויות. לכאורה מובן מאליו אבל במדינה שמכילה 7.5 מיליון עובדים זרים לעומת 1.5 מיליון אמירתיים בלבד, זו משימה לא קלה.

במה הם יתעניינו אצלנו? בדירקטוריונים של הקרנות ממתינים לצעדים הבאים, להיקף ההסכמים עם ישראל ולהכוונה מלמעלה, מהנסיכים השולטים. בכל מקרה ההשקעות יהיו בחברות או בנושאים שיביאו עימם ערך מוסף, לבד מפוטנציאל לרווח כספי. כך למשל בין התחומים שאותם הם רוצים לקדם ובישראל יש ידע וטכנולוגיה מתאימים ניתן למנות טכנולוגיות חקלאות ומזון (אגריטק ופודטק), ערים חכמות, חקלאות מדברית, מערכות סולאריות, התפלה ומניעת הונאות בהעברות כספיות דיגיטליות.

עם זה, ברור כי גודלן העצום של הקרנות יכול לשמש גם ליעדי השקעה גדולים במיוחד כמו למשל חברות תעופה, או פרויקטים גדולים של תשתית תחבורתית ואחרת. לאמריקאים בוודאי יהיה נוח יותר לראות את הכסף האמירתי בונה את נמל חיפה במקום זה הסיני. 

מהנפט ועד הדירהם

האמירויות במספרים

סטריפ בורדו כהה / צילום: גלובס

האמירויות במספרים / אינפוגרפיקה: איל אונגר, גלובס
 האמירויות במספרים / אינפוגרפיקה: איל אונגר, גלובס

צרו איתנו קשר *5988