כוח, קנסות וכליאה: כך נכשלת משטרת ישראל בטיפול בהפגנות

בשעת לילה מאוחרת הוציאה דוברות מרחב ירקון במשטרה הודעה לפיה "עשרות עצורים ומאות דוחות נרשמו למפרי סדר ומפרי תקנות שעת חירום במהלך המחאות בתל אביב". המשטרה פירטה שהיא עצרה "21 מפרי סדר וכאלו שתקפו שוטרים. במהלך המחאה המפגינים לא קיימו את תקנות שעת חירום, סיכנו את בריאות הציבור והמשטרה רשמה מאוד דוחות למפרים". בהמשך, היא עידכנה שלפחות 38 מפגינים נעצרו. המשטרה ציינה בהודעתה כי היא חזרה והודיעה למפגינים, כי ההפגנה אינה חוקית וקראה להם להתפזר, אולם לדבריה, "אלו המשיכו להתהלך ברחובות תל אביב חלקם ללא מסכות וללא שמירת מרחק אחד מהאחר".

● מהאתיופים ועד למתנחלים: זאת לא הפעם הראשונה | שירית אביטן כהן, דעה

התיאור הזה של המשטרה, אינו תואם, בלשון המעטה, שורה ארוכה של עדויות של מפגינים, שטוענים כי שוטרים פעלו כלפיהם באלימות, ללא סיבה. טענות המפגינים, גובו בתיעודים של אלימות שוטרים כלפי מפגינים.

באחד התיעודים נראה מפגין מצלם את ההפגנה בעודו עומד על הכביש, שוטר תופס אותו ועוצר אותו בפראות. במקרה אחר, נראית צעירה מוצאת מההפגנה בכוח על ידי מספר שוטרים ומפגין שהושכב על הקרקע ומוחזק בכוח על ידי שוטרים, שלטענתו חונקים אותו. באחד התיעודים הקשים שפורסמו, נראה שוטר התוקף מפגין ללא עוול בכפו. השוטר נראה יורד מהאופנוע בדרך אילת, כאשר מסביב המולת ההפגנה, ניגש למפגין העומד לבדו ולא עושה דבר וחובט בו בחוזקה, עד שהמפגין נזרק לאחור על הקרקע.

האיסור על הפגנה בסמוך מעון רה"מ ברחוב בלפור הביא להפגנות במאות מוקדים ברחבי הארץ. על פי התקנות החדשות, שאושרו לראשונה סמוך לערב החג, הוגבלו ההפגנות ל-20 איש, תוך שמירת מרחק של 2 מטרים ובטווח של ק"מ ממקום המגורים. בעוד שבצמתים ובכיכרות בערים אחרות ההוראה החדשה יכולה אולי להתקיים, בתל אביב, בה מתגוררים קרוב לחצי מיליון אנשים, הנוהרים לכיכרות המרכזיות נמצאים במצב שונה.

המשטרה בחרה במוצאי שבת לנקוט באכיפה קשה וקפדנית בטיפול בהפגנות שהתקיימו בתל אביב, גם בדרך של מתן דוחות וגם במעצרים הרבים שבוצעו.

מהפגנות קודמות ניתן לראות שכאשר המשטרה עומדת בצד ההפגנה, לא נכנסת בין המפגינים ומאבטחת את הצעדות, אין עימותים ואין גילויי אלימות. אך בסוף השבוע האחרון המשטרה בחרה להכניס כוחות משטרה גדולים, סוסים, שוטרים על אופנועים וכוחות רגליים במטרה לפזר את ההפגנה שהוגדרה על ידה כלא חוקית.

ישנן כמה פרקטיקות בעייתיות שהפעילה המשטרה מול המפגינים.

1. כליאת מפגינים

מעבר למקרים של אלימות מיותרת נגד מפגינים, תופעה שחוזרת על עצמה בהפגנות שנערכות בשבועות האחרונים היא כליאת המפגינים על ידי המשטרה, בשטח מסוים בלי לאפשר להם לצאת. למשל, בהפגנות מוצ"ש נכלאה קבוצת מפגינים בקטע שבין רחוב אלנבי בקרבת שוק הכרמל לבין פינת רחוב ברנר.

בעוד שבימים שבשגרה מדובר בפרקטיקה שגרתית ואולי אף לגיטימית של המשטרה כדי למנוע ממפגינים לצעוד ברחבי העיר ולחסום צירים, בימי קורונה מדובר במהלך בעייתי מאוד שעומד בסתירה להוראות שהמשטרה עצמה מנסה לאכוף, של מניעת התקהלויות. כליאת המפגינים בשטח קטן, גורמת לצפיפות שלהם ועלולה להביא להגברת התחלואה.

המפגינים נותרים סגורים ללא יכולת לעזוב את המקום. המפגינים התלוננו שכלאו אותם בלי יכולת לצאת ובלי מים. "נגמרו לאנשים המים. לא יכולים לשתות. שאלנו את השוטרים ואין להם פתרון", "לא חשבו על זה עד הסוף. אנשים מתייבשים זה לא לעניין", סיפר אחד המפגינים.

יצוין כי התנהלות המשטרה לא גורפת וניתן היה לראות שוטרים שנענו לפניות מפגינים בודדים ואפשרו להם לצאת מהאזור הסגור לביתם.

2. חלוקת דוחות סיטונאית

תופעה נוספת חדשה ומדאיגה שהיא תוצאה של התקנות החדשות שקבעה הממשלה בערב סוכות, היא מתן דוחות באופן גורף למפגינים. המשטרה הגדירה את ההפגנה לא חוקית, כך שכל מפגין שנכח בה היה חשוף לדוח בסך 1,000 שקל. וכך, רבים מהמפגינים קיבלו דוחות, למרות שהפגינו בתוך הק"מ הקרוב לביתם. אחד הנוכחים בהפגנות אמר לנו: "המשטרה נתנה דוחות סתם, לאנשים רנדומליים ברחוב. אני צילמתי מעצר אלים של אדם שנדחף באלימות על ידי שוטר וקיבל בעיטה בגב משוטר אחר".

בכיכר הבימה החלה המשטרה בשלב מוקדם לכרוז למפגינים "שמרו על המרחקים הקפידו על הקפסולות חזרו לבתים". "אתם מפרים את הסדר הציבורי אנחנו נבצע אכיפה". מייד לאחר מכן, עברו שוטרים בין המפגינים וחילקו דוחות, בדקו את הכתובות בתעודת זהות והמרחק. גם מי שגר בתוך טווח של קילומטר מביתו קיבל דוח על אי-שמירת מרחק. אוהד צדוק מתל אביב קיבל דוח על 1,000 שקל: "סתם עמדתי ופתאום ניגשו אליי רנדומלית והביאו לי דוח".

המשטרה נימקה את מתן הדוחות בסיטונאות בכך שמדובר בהתקהלות לא חוקית ומאחר שהמפגינים לא שומרים על מרחק ולא נמצאים בקפסולות של 20 איש. ואולם, נשאלת השאלה איך יכולים מאות ואף אלפי אנשים המגיעים להפגין בקרבת ביתם (כיכר הבימה למשל), לשמור על התקנות החדשות הקובעות הפגנה בקפסולות של 20 איש.

בנוסף, אם המשטרה הייתה חפצה שההפגנות יערכו בקפסולות של 20 איש, היא יכולה הייתה לעשות מאמצים לסייע למפגינים, לשמור עליהם ולסייע להם להתפרס על שטח גדול על מנת לשמור על מרחק. זאת, במקום לחלק דוחות באופן גורף ולהכניס כוחות גדולים המביאים לעימותים ולאלימות.

אבסורד נוסף התרחש באזור שבו נכלאו המפגינים ברחוב אלנבי. כשחלקם ביקשו לצאת מהאזור, בתגובה הם התבקשו למסור תעודת זהות וקיבלו דוח. כך תיאר אחד המפגינים שגר בקרבת מקום וביקש לעזוב את המקום - "שלחו אותי לקצין משטרה ואז ניגשת אליי שוטרת ומבקשת פרטים. הם נתנו לי דוח על זה שאני לא מתפנה מההפגנה כשרציתי להתפנות. 1,000 שקל דוח על הפגנה לא חוקית. אני רוצה לצאת ללכת הבית ולא נותנים לי. למה מונעים ממני ללכת הביתה?".

התנועה לאיכות השלטון פנתה לנשיא המדינה ריבלין בבקשה לתת חנינה גורפת למפגינים שנקנסו על ידי המשטרה.

3. שינוי ביחס המשטרה לעיתונאים?

תופעה שלישית מדאיגה שרואים בהתנהלות המשטרה בעת האחרונה היא היחס שלה לעיתונאים. לעיתונות תפקיד חשוב בסיקור ותיעוד ההפגנות. בסוף השבוע ניכר שהמשטרה, לפחות בחלקה לא מבינה חשיבות זו.

כך, למשל, עיתונאי "הארץ", בר פלג, קיבל דוח בזמן שסיקר את ההפגנה גם לאחר שהזדהה והציג תעודת עיתונאי. הדוח בסך 500 שקלם ניתן לו בשל "אי-שמירת מרחק" משוטר. בנוסף הותקף פלג על ידי שוטר. אחד המפגינים אף תיאר: "ראינו ששמים רגליים לעיתונאים בכוונה". גם יונתן המפל, עיתונאי עצמאי, ניסה לתעד את השוטרים בעבודתם. הוא הזדהה כעיתונאי, נדחף והופל על ידי השוטרים לרצפה.

עיתונאי נוסף שניסה לסקר את ההפגנות באלנבי סיפר, "יש מישהי שמחזיקים אותה פה עם ידיים על הניידת, אני עיתונאי זורקים אותי החוצה כי אני מצלם את זה. רואים תעודה (של עיתונאי) וזורקים אותי החוצה".

עיתונאי רביעי, ששמו שמור במערכת אמר לנו: "הייתי באזור שבו כלאו את המפגינים בין הרחובות אלנבי וברנר. למרות שהצגתי תעודת עיתונאי, המשטרה לא רצתה לתת לי לעבור. בסופו של דבר, עברתי בקושי. בכלל, לאורך כל הערב, נתנו לשוטרים הוראה לא לתת לעיתונאים לעבור. היינו צריכים בכל פעם מחדש, ללכת לקצינים בשטח כדי שייתנו לעיתונאים לעבור".

 מהמשטרה נמסר בתגובה: "מתוקף תפקידה, המשטרה פועלת לאכוף את החוק, התקנות והגבלות התנועה וההתקהלות שנקבעו בהם, ללא יוצא מן הכלל. חופש המחאה בגבולות שנקבעו בחוק ע"י הדרג המדיני בצל אחד המשברים הבריאותיים הגדולים ביותר שפקדו את ישראל, אינו חופש ההדבקה ולא מתיר לאף מפגין או מפגינה להפר את החוק והסדר או לפגוע בבריאות הציבור. לצערנו בסופ"ש התגלו הפרות רבות וחמורות במוקדי מחאות, כולל הפרות סדר, חסימות צירים ואירועי אלימות ולכן נרשמו דוחות ובוצעו מעצרים היכן שנדרש, ובפרט במקרים בהם לא נשמעו להוראות ואזהרות השוטרים ואף התעמתו עמם. המשטרה לא תאפשר הפרות כה בוטות של החוק והסדר הציבורי במחאות ובכל מקום אחר, ותמשיך לפעול בנחישות וללא משוא פנים היכן שיידרש ומתי שיידרש.

מ"מ המפכ"ל: "לא נעצום עין נוכח הפרות חוק בוטות"

מ"מ מפכ"ל המשטרה, ניצב מוטי כהן, הדף ביום שאחרי ההפגנות את הטענות לאלימות של המשטרה בטיפולה בהפגנות. "תפקיד המשטרה במדינה דמוקרטית הוא לממש ולאכוף את הוראות החוק והכנסת, גם כשאין להם תמיכה מלאה בקרב כל הציבור", אמר כהן. לדבריו, "לצערי יש מי שמפרים את החוק ולא נשמעים להוראות השוטרים. לא נעצום עין נוכח הפרות חוק בוטות, במחאות ובכל מקום אחר".

מ"מ המפכ"ל הוסיף ואמר, כי "אנחנו ניצבים בשעת חירום לאומית ובמערכה מתמשכת על החיים של כולנו. אנו ניצבים מול אתגרים מורכבים ומשימות רבות נוכח חוסר הערכה מתמשך". כהן אמר כי: "אנו נמשיך לבצע את תפקידנו באופן מקצועי וענייני, ללא מורא וללא משוא פנים, ולשמור על שלום הציבור, בטחונו ובריאותו".