מהאתיופים ועד למתנחלים: זאת לא הפעם הראשונה

המפגינים החדשים, בני אזור מרכז הארץ ברובם, לא רואים כבר שנים את האלימות המשטרתית נגד המפגינים האחרים

הפגנות בתל אביב. אפקט הבומרנג של נתניהו / צילום: Ammar Awad, רויטרס
הפגנות בתל אביב. אפקט הבומרנג של נתניהו / צילום: Ammar Awad, רויטרס

תמונות ההפגנות שפורסמו בזמן שהמוני בית ישראל נמצאים בסגר בבתיהם הוכיחו  בפעם האלף שהדמוקרטיה הישראלית חיה ובועטת. אזרחים שרוצים למחות נגד השלטון הקיים עשו זאת בעשרות מוקדים, בכפוף להנחיות החדשות וברוב המקרים זה גם עבר ללא התכתשויות עם השוטרים בשטח. במעט מקרים, שדווחו בסיקור נרחב, המשטרה שהגיעה לאכוף את מתווה ההפגנות החדש פעלה על פי העדויות בגסות יתירה וחרגה מסמכותה. המקרים האלה יטופלו בחומרה ואבוי לנו כחברה אם לא.

האם ההתנהגות של משטרת ישראל בהפגנות היא מדיניות מכוונת? | חן מענית וניצן שפיר, פרשנות 

זאת לא הפעם הראשונה. המשטרה מטבע עבודתה מגיעה לנקודות חיכוך מול אזרחים. ההתרעמות על כך שאכיפת המשטרה את החוק בקרב המפגינים היא פוליטית ועל כן השוטרים נוקטים כוח רב בעיקר העציבה אותי. שהרי מדובר באישור לכך שהמפגינים החדשים, בני אזור מרכז הארץ ברובם, לא רואים כבר שנים את האלימות המשטרתית נגד המפגינים האחרים.

קשה שלא לתהות איפה הם היו בהפגנות בשנים האחרונות, לא לפני הספירה, כשאלימות קשה יותר הופנתה נגד מגזרים רחבים - נגד החרדים, נגד ערבים, נגד המתנחלים שהפגינו נגד פינוי בתיהם ונדרסו תחת פרסות סוסים, בפינוי הפגנות הנכים מצמתים מרכזיים ברחבי הארץ ובהפגנות האחרונות של יוצאי אתיופיה.

רחוק מהעין רחוק מהלב, אבל לטעון בלהט באולפנים הממוזגים שכזה עוד לא היה לנו, זה עיוורון שיכולים לנקוט בו בעלי עניין בלבד, לא עיתונאים.

הסיקור האוהד למפגינים לא נזכר בתולדות ישראל כמעט, מספיק לעלעל בעיתונות מימי ההפגנות הקשות נגד הגיוס או נגד ההתנתקות. אז קראו לשוטרים הנערצים לפעול בנוקשות נגד המפגינים ולא דרשו להגן עליהם מפני כוח השלטון. העיוורון החד-ממדי אגב הוא לא רק זיכרון רחוק. מספיק לראות את האיפה ואיפה בימים אלו ממש בדרישה לנקוט יד קשה מול מפרי החוק והמתקהלים בחברה החרדית, אל מול הדרישה להכלה של הפגנות השמאל. אני מקווה שכל אלה נרגעו, כשראו את אלימות השוטרים בבית"ר עלית.

נזכיר, אנחנו בתוך מגפה שכמותה לא ידענו. אנשים נאנקים בבתיהם תחת עול הפרנסה וגידול הילדים, ללא נקודת יציאה או חיסון באופק. את המשבר מנהלת ממשלה שלא נהנית מקונצנזוס רחב והיא עסוקה במלחמות פוליטיות, המרחיקות ממנה את מעט התמיכה שנותרה. בתוך כל זה, עלינו כחברה מוטלת האחריות לנהוג בסולידריות, לא לחפש זה בציציותיו של זה את ההפרות. לגלות אחריות ולבלום את התפשטות המגפה כדי שנוכל לחזור לחיים. לשגרה. זכויות המפגינים שלא נפגעו ולו לרגע אחד בשנה האחרונה כולל בסגר הקשה, יישמרו להם ולכולנו גם ביום שאחרי.