4 סימנים שהסגר עובד והתחלואה יורדת (עם כוכבית אחת גדולה)

רוב הציבור נשאר בבית ונשמע להנחיות ונראה כי היקפי ההדבקה נמצאים במגמת ירידה • ישראל מתקרבת לשלב שבו אפשר יהיה להימנע מסגר ולפעול נקודתית, בתנאי שמקבלי ההחלטות יתגברו על שיקולים פוליטיים • אז למה הדיון על היציאה מהסגר נדחה לאחרי החגים, כשכל שבוע עולה למשק מיליארדי שקלים?

מחסום בגשר מודעי / צילום: Oded Balilty, Associated Press
מחסום בגשר מודעי / צילום: Oded Balilty, Associated Press

1. הסגר עובד - רוב האנשים נשמעים להנחיות

מדדי מוביליות שונים מצביעים על ירידה ביציאת האזרחים מביתם, הפחתה בפעילות פנאי, בפעילות בתי עסק ועל צמצום הנוכחות במקומות העבודה, לעומת התקופה שקדמה לסגר. לפי הנתונים, ישנה בימים האחרונים ירידה בהדבקות, ומספר המאומתים עומד על רמה של כ-5,000 איש. גם באחוזים, יש ירידה לרמה של 10%-11%. לפי מדד האוניברסיטה העברית, התנועה אכן פחתה בזמן הסגר הנוכחי - אך היא גבוהה יותר מזו שנרשמה בסגר הראשון. במדדי גוגל, הבוחנים את מגמות התנועה של בעלי חשבונות גוגל, דפוסי התנועה מעידים על ירידה של 56% בענף הקמעונאות והפנאי, 45% בתחנות התחבורה הציבורית, 47% במקומות העבודה, לעומת עלייה של 22% בהימצאות במקומות המגורים.

מדדי המוביליות לא בוחנים התקהלויות במקומות סגורים בתוך ערים, והקפדה על כללים דוגמת מרחק ועטיית מסכות. כמו כן, בחלקים מסוימים של האוכלוסיה יש פחות טלפונים חכמים. לכן, לא ניתן לגזור מהם מסקנות ישירות באשר לשינוי הצפוי בתחלואה, שלפי הידע הקיים - עולה בשל קיום אירועים, התקהלויות בחללים סגורים וכן לימודים בכיתות גבוהות. אך הירידה בפעילות, מצביעה על עומק הפגיעה במשק בשל הסגר.

2. במקביל, אחוז החיוביים הולך ופוחת בימים האחרונים

אחוז החולים החיוביים מסך הבדיקות, מעיד על התפשטות התחלואה בקרב מגזרים ואזורים שונים. לאחר שבשבועות האחרונים מדד זה עלה בעקביות, ישנה מגמה ראשונית של ירידה בקרב האוכלוסייה הכללית.

האם זהו הנתון שיאפשר הקלה בקרוב במגבלות הסגר? עדיין מוקדם לקבוע. מקדם ההדבקה (R), נמצא מעל 1, וצריך לרדת לרמה של 0.8 ומטה. לפי פרופ’ ערן סגל ממכון ויצמן, "זה צריך להיתרגם לירידה של 30% במאומתים מסך הבדיקות בשבוע. אנחנו עדיין לא קרובים לשם ברמה הארצית. בגלל שאנחנו מכירים את הקשיים בישראל עם סגרים דיפרנציאליים. לא הצליחו לעשות את זה עד עכשיו. אנחנו מסתכלים על המדדים הארציים - והם כרגע לא מראים את הירידה שאנחנו שואפים אליה. אם המגמה בחברה החרדית תתחיל לרדת, נגיע לזה".

3. ישנם פחות חולים במצב קשה, למרות שרמת הנפטרים גבוהה

מספר החולים במצב קשה, משקף אופטימיות זהירה. זהו מדד שלא קשור באופן ישיר למספר הבדיקות המבוצעות, ולכן משקף את מצב התחלואה וחומרתה - וכמובן, את יכולתם של בתי החולים להתמודד עם המגפה ולהעניק טיפול מיטבי לחולים הנמצאים במצב מורכב. מספר המאושפזים במצב קשה עומד אמנם על 855, כאשר סף הספיקה שהוגדר כ"דגל אדום" עבור מערכת הבריאות הוא 800, אך בימים האחרונים מסתמנת תחילתה של מגמת בלימה. אם ב-4 באוקטובר היו מאושפזים 929 בני אדם במצב קשה, ב-7 באוקטובר מדובר ב-855.

שבוע בלבד לתוך אוקטובר, וישראל סופרת כבר 182 מתים כתוצאה ממגפת הקורונה. אם לאורך החודשים הראשונים להתמודדות עם המגפה, התגאתה ישראל בשיעור מתים נמוך - הרי שבעת האחרונה המגמה התהפכה. כבר בחודש אוגוסט, שבו נפטרו 386 בני אדם מקורונה, הצביע משרד הבריאות על תמותה עודפת של כ-10%, ואילו בחודש ספטמבר המצב החמיר משמעותית, ומספר הנפטרים האמיר לכדי 639 בחודש אחד.

4. מתקרבים לשלב שניתן יהיה לטפל נקודתית במגפה

המגמה החיובית הכללית של נתוני החולים המאומתים נמצאת בכל ישראל, אך היא אינה זהה. בחברה הערבית, שיעור החיוביים היום הוא 8.4% לעומת 15% בסוף ספטמבר, ואילו בחברה החרדית הירידה יותר מתונה - 22% כעת לעומת 28% בסוף ספטמבר.
הסגר הכללי שהוטל על ישראל רגע לפני היישום המיוחל של מודל הרמזור, נכנס לתוקפו כשהתחלואה מפושטת בערים רבות בכלל הארץ. עוד מוקדם לדבר על מעבר ליישום מודל להתמודדות נקודתית עם התחלואה, אבל הירידה באחוז המאומתים באוכלוסייה הכללית, אכן מסמנת את האפשרות הזו. ואולם, יישום המודל דורש הכנה ועבודת שטח, אותה יש לבצע כבר עכשיו מול הרשויות המקומיות, ברמה הניהולית והתקציבית.

בזמן שהתחלואה עולה גם במדינות שונות בעולם, המיישמות צעדים נקודתיים לבלימתה, כ־7,000 רופאים ומומחי בריאות חתמו על עצומה שנויה במחלוקת, הקוראת לשים סוף למדיניות הסגרים, שכן אלו גורמים ל"יותר נזק בריאותי מאשר הקורונה". לדבריהם, הדרך הנכונה להתמודדות עם המגפה היא מעבר לטיפול דיפרנציאלי ממוקד, והגנה על אוכלוסיות סיכון.

"כאפידמיולוגים למחלות זיהומיות ומדענים לבריאות הציבור יש לנו חששות כבדים מהנזק הפיסי והנפשי כתוצאה מהמדיניות המתמשכת נגד הקורונה", כתבו המומחים, ובהם חוקרים מאוניברסיטאות דוגמת הארוורד, קיימברידג', אוניברסיטת לונדון, סטנפורד ועוד, והוסיפו כי "מדיניות הסגר במתכונת הנוכחית, מייצרת השלכות הרסניות על בריאות הציבור בטווח הקצר והארוך. הסגר מוביל, בין היתר, להשלכות קשות יותר ממחלות לב, תת איתור וטיפול באוכלוסיות חולות סרטן, והדרדרות נפשית". אלו, לדבריהם, יובילו לעלייה בשיעורי התמותה בשנים הבאות, כאשר, "מעמד הפועלים והצעירים בחברה הם שנושאים בנטל הכבד ביותר".

על המכתב חתומים חוקרים ורופאים מישראל, ובהם ד"ר איתן פרידמן, שחתם יחד עם קבוצת חוקרים ישראלים לאחרונה על מכתב דומה כאות התנגדות לסגר הנוכחי. המומחים ממליצים, אם כן, על פתיחת המשק ובתי הספר, תוך הגנה על אוכלוסיות מבוגרות וחולות.

פרופ’ סגל מסביר כי מדובר בנתונים מעודדים, אך ראשוניים בלבד; "צריך לומר בזהירות: נראה שהסגר עובד, אך עובד שונה במגזרים שונים. בחברה הערבית רואים את המשך מגמת הירידה, ורואים אותה גם במדד החולים במצב קשה. במגזר הכללי רואים גם כן ירידה משמעותית - ירדה של 15% במאומתים בשבוע האחרון. אצל החברה החרדית, מאידך, יש בשבוע אחד עלייה של 28%. בסך הכל ברמה ארצית, אנחנו כרגע בסטטוס קוו, וירדנו ב-3%".

5. המחיר הכלכלי גבוה, והתמונה תתבהר (אולי) אחרי החגים

באוצר מעריכים שהסגר הנוכחי כבר פוגע משמעותית בכלכלה: עלות גבוהה לתוצר של 1-1.8 מיליארד שקל נוספים לשבוע בהשוואה לסגר מרץ-אפריל. זאת, בזמן שעסקים רבים סגורים, למרות שאינם מקבלים קהל, גם אם מדובר בעסקים קטנים. המשך הסגר במתווה הנוכחי למשך שבועיים לאחר החגים, יפגע בתוצר בכ-13 מיליארד שקל (כ-25 מיליארד עבור 5.5 שבועות, הכוללים את הסגר בתקופת החגים), לעומת מעבר למתווה שבו העסקים שאינם מקבלים קהל יפעלו בתו סגול, ואז ייפגע התוצר בכ-7 מיליארד שקל.

באוצר מדגישים שפתיחת מקומות העבודה בשבוע הבא, מיד לאחר סוכות, תחסוך למשק 6 מיליארד שקל בשבועיים, אך קבינט הקורונה טרם קיבל החלטות בנושא, והעסקים ועובדיהם נותרים בחוסר וודאות. זאת, בזמן שמומחים המייעצים לקבינט, הדגישו כי אין סיבה רפואית לסגור באופן כה רב את מקומות התעסוקה. כעת, גוברות הקריאות לאפשר פעילות משקית בה הסיכון נמוך מאוד.

בנק ישראל ביצע השבוע ניתוח לשווי הצעד לפתיחת כלל העסקים שאינם מקבלים קהל והשפעתו על הפעילות הכלכלית. לצעד זה פוטנציאל לתרומה של כ-10% תוצר, שהם כ-2.8 מיליארד שקל לשבוע. עסקים קטנים שמעסיקים עד 10 עובדים, שבסגר הנוכחי לא הותרה עבודתם, מהווים עד כ-4.5% מהתוצר המשקי (כ-1.2 מיליארד שקל לשבוע במונחי תוצר 2019), ורובם (3%) מגיע מענף השירותים המקצועיים.

"הסגר הנוכחי, או חלקים ממנו, ההיגיון האפידמיולוגי שלהם לא מוצדק, בטח שלא לאור הנזק - בדגש על הגבלת הליכה עד קילומטר, פתיחת עסקים בהם אין קבלת קהל ועוד", אומר פרופ’ נדב דוידוביץ’, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "נראה שהסיבות לכך היו יותר פוליטיות או משבר אמון מעגלי - גם של התושבים בהנהגה הפוליטית, ושל ההנהגה הפוליטית בתושבים.

"יש תחושה שמחמירים, כי ההנהגה הפוליטית חושבת שממילא אנשים לא יקיימו את כל ההנחיות, ואז אם נחמיר נשדר תחושת חירום. אם תמשיך המגמה של ירידה באחוז הבדיקות החיוביות ובמספר הנדבקים, חשוב יהיה להחזיר חלקים מהמשק, בדגש על מקומות ללא קבלת קהל. במקביל, צריך לחזק את מערכת הבריאות ואת המערכת לקטיעת שרשראות ההדבקה, ולהיערך לחיזוק ולהעברת הסמכויות לרשויות המקומיות". 

צרו איתנו קשר *5988