לחם עבודה, לא רק לאקדמאים

זו השעה לנצל את המשבר כדי לשדרג את כוח האדם במשק, כדי שהעסקים שישרדו יוכלו לא רק לחזור לפעילות אלא לבצע קפיצת מדרגה באמצעות כוח אדם שיהיו לו ידע, מיומנויות חדשות ואנרגיה להציל את הכלכלה והחברה בישראל

איציק שמולי/ צילום: שלומי יוסף
איציק שמולי/ צילום: שלומי יוסף

תוכנית להכשרה למקצועות טכנולוגיים, שמיועדת ל-3,000 אקדמאים מקסימום - זה מה שיש כעת לממשלה להציע לכמיליון המפוטרים בעקבות משבר הקורונה. אם זה היה חלק מהצעדים שעליהם הכריזה הממשלה באפריל, היה על מה לברך. אבל זה מה שפרסמו שרי האוצר והכלכלה בשבוע שעבר, שבעה חודשים בעומק האבטלה. מה עם התמונה הגדולה? מה עם להשקיע במאות האלפים שזקוקים לכך יותר מכולם?

כ-90% ממפוטרי הקורונה הם חסרי השכלה על-תיכונית, וזקוקים לשדרוג מקצועי מיידי - חלקם צריכים ללמוד מגוון מיומנויות יסוד: מכישורי מחשוב ועד אנגלית - והם צריכים הכשרות למאות מקצועות הנדרשים במשק בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, התעשייה, הבנייה, האלקטרוניקה והשיווק (רשימה חלקית).

בשוק קיימים מאות מקצועות שאים דורשים השכלה אקדמית. למעשה, 10-12 שנות לימוד מספיקות כדי להיכנס לרוב המכריע של קורסים מקצועיים, שתוך חודשים ספורים יאפשרו למשתתפים בהם להבטיח לעצמם עבודה ואופק תעסוקתי.

בענפים רבים היו בשנים האחרונות, הרבה לפני הקורונה, עשרות אלפי מעסיקים שלא הצליחו למצוא עובדים מקצועיים ומעודכנים בהתפתחויות בתחומיהם. פער המיומנויות החריף עלה בכל הדוחות על עולם העבודה הישראלי. גם כעת המעסיקים החזקים רוצים לגייס כוח אדם, ובוודאי יהיו עוד רבים כאלה כשהמשק יתחיל לחזור לעבודה סדירה. אבל יהיה קשה מאוד למצוא עובדים מתאימים, כי רוב המפוטרים כאמור לא למדו מעבר ללימודים תיכוניים ואין להם מספיק כישורים מקצועיים להציע למעסיקים.

לכשל השוק הזה הייתה אמורה הממשלה להיכנס. היא הייתה אמורה להציע קורסים מסובסדים לציבור העובדים חסרי המיומנויות. זה מה שעשו לאורך השנים בכל המדינות המפותחות. בישראל עשו להפך.

ב-25 השנים האחרונות ייבשו ממשלות ישראל, מימין ומשמאל, את מערך ההכשרות המקצועיות במימון המדינה. מכ-90 אלף משתתפים בשנה באמצע שנות ה-90, הגענו בשנים האחרונות לשפל של כ-4,000 משתתפים בשנה.

עם תחילת משבר הקורונה הייתה הממשלה צריכה להתאפס על הנושא הזה, ולהשקיע בבנייה מחדש של מערך ההכשרות המקצועיות שקרס. שרי האוצר והעבודה היו צריכים לשלב ידיים ולהתעסק בנושא הזה יחד מבוקר עד ערב.

למרבה הצער, הם עושים בדיוק ההפך. במשך חודשים ארוכים הם לא ממש עסקו בנושא. באוגוסט הם נכנסו לעובי הקורה, ו... התחילו לריב. שר העבודה שמולי פרסם תוכנית להכשרות מקצועיות. שר האוצר ישראל כ"ץ הודיע שהוא מעביר את ביצוע ההכשרות למטה מיוחד שהוא מקים במשרד האוצר. ומי נשארים בינתיים מאחור? אתם יודעים את התשובה.

התוכנית שפורסמה שלשום, שגיבשו שר האוצר כ"ץ ושר הכלכלה פרץ, נותנת מענה למעט מובטלים אקדמאים שמעוניינים בהסבה ובהכשרה בתחומי הטכנולוגיה. לא למאות האלפים שזקוקים לכך הרבה יותר. מה שכן, מודל ההפעלה הוא נקודת אור חיובית: הסבסוד יינתן להכשרות שיבוצעו על ידי גופים מקצועיים בשילוב מעסיקים. בדיוק המודל שלפיו צריך להפעיל הכשרות, כדי שתהיינה חדשניות ואיכותיות.

כ"ץ ושמולי, שמולי וכ"ץ, לא הגיע הזמן לסולחה לטובת עם ישראל? אני בטוחה שאתם יכולים לעבוד יחד ולייצר מודל דומה, שיאפשר לשוק לבצע את ההכשרות ולהעניק למובטלים אופק ותקווה. זו השעה לנצל את המשבר כדי לשדרג את כוח האדם במשק, כדי שהעסקים שישרדו יוכלו לא רק לחזור לפעילות אלא לבצע קפיצת מדרגה באמצעות כוח אדם שיהיו לו ידע, מיומנויות חדשות ואנרגיה להציל את הכלכלה והחברה בישראל. 

הכותבת היא מנכ״לית עמותת 121, שיזמה את הקמת שותפות ״המקפצה - המטה להשקעה במקצועות המחר"

צרו איתנו קשר *5988