מומחיות או ידע כללי: איזה תואר יקדם אתכם בחיים?

מושג המפתח בשוק העבודה החדש הוא transferable skills, מיומנויות שניתנות להעברה בין תפקידים, ארגונים ומקצועות

חיפוש עבודה / צילום: שאטרסטוק
חיפוש עבודה / צילום: שאטרסטוק

מה חשוב יותר, לרכוש ידע מעמיק שדורש מומחיות או ידערב-תחומי רחב? השאלה הזאת הצטרפה בתקופה האחרונה לדיון שכבר מתנהל על הצרכים המשתנים של הכשרה ולמידה בעולם של שינויים מהירים.

הסטודנטים הרבים שיגדשו את כיתות הזום בשנת הלימודים האקדמית שמתחילה בשבוע הבא מקווים שהידע שירכשו יאפשר להם להשתלב בשוק התעסוקה. במשך שנים אמרנו להם שהמפתח להצלחה ולטיפוס בסולם המקצועי נמצא בהתמחות. אבל העולם השתנה. נראה שהמטוטלת זזה מעומק לרוחב והמונח "מומחיות" מוגדר מחדש.

סל כלים מגוון

מייחסים לפסיכולוג האמריקאי אברהם מסלאו, זה שחתום על "פירמידת הצרכים", את האמירה "לאדם עם פטיש ביד כל דבר נראה כמו מסמר". אם נחזיק בסל הכלים שלנו מגוון כלי עבודה, יגדל הסיכוי שנזהה בעיות שניתן לפתור אותן רק עם מברג, לדוגמה.

מסביבנו משתנות דיסציפלינות כל הזמן. ספרי הלימוד מהעבר לא תמיד מספקים תשובות שמתאימות לשאלות של היום ולא מלמדים אותנו לשאול את השאלות של מחר. הסביבה, כמו זו שאנחנו חיים בה בימים אלה ממש, רוויה במצבים בלתי צפויים, לא מוגדרים היטב, וכל זה מייצר אצל רובנו חוסר נוחות בהעדר תשובות בית ספר שיעזרו לנו לדעת מה עושים.

ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה, השינויים וחוסר הוודאות מחזקים את הצורך להחזיק סל כלים מגוון, אפילו בעולמות כמו מחקר ופיתוח. במאמר שפורסם בשבוע שעבר ב-HBR, דנו המחברים בשאלה אילו חוקרים הכי חשובים היום ליכולת של חברות להתחרות בהצלחה. באופן מסורתי, הגיוס למחלקות מחקר ופיתוח בחברות התמקד בעומק ומומחיות בנושאים ייחודיים. אם בעבר תפסו אנשי אשכולות כמומחים בשום דבר, עכשיו מתברר שלגיוון בידע ובתחומי העניין יש תפקיד חשוב בחדשנות.

בבסיס, חדשנות היא חיבורים חדשים של ידע קיים בהיקפים שונים. מחקרים מראים שדווקא חיפוש רחב מוביל לחדשנות מהסוג שמוביל חברות להצלחה. ועם זאת, ברוב הארגונים אנחנו לא מסוגלים להחזיק מומחים בתחומי ידע נרחבים ולהבנות תהליכים שיאפשרו להם להיפגש כדי לייצר חיבורים כאלה. קיומם של אנשים בארגון שיש להם ניסיון וידע במגוון תחומים מגביר את ההסתברות שהם יוכלו לחבר נקודות לרוחב תחומים ולזהות הזדמנויות נכונות לארגון.

מומחיות עומק אינה מיותרת. להיפך, כשאנחנו לא מצליחים לפתור בעיה אחרי שהשתמשנו במגוון כלים, נביא את המומחה בעל הכלי הייחודי. אבל בעולם שמשתנה כל כך מהר, ככל שיהיו לנו יותר כלים נוכל ביתר קלות לנווט באי-ודאות, להישאר גמישים ולא לקפוץ לפתרונות צרים.

ויש עוד מקום שבו אנחנו רואים את התנועה הזו, שמגדירה מחדש מומחיות ונותנת יתרון למומחיות מסוג אחר. עם ההבנה שאנשים מולטי-דיסציפלינרים מחזיקים בארגז הכלים שלהם מגוון רחב יותר של כלים, ארגונים למדו גם שזה מאפשר להם להתאים את עצמם יותר מהר לשינויים במשימות, באתגרים ובשוק העבודה. את המגמה הזו רואים גם באופן שבו חברות מגייסות היום. אם בעבר גייסנו לתפקיד, היום ארגונים מבינים שהאנשים צריכים להשתנות עם הארגון ולכן חשוב לגייס אנשים שיוכלו לעבור לתפקידים חדשים שייווצרו. וזה מוביל לגיוס דרך נקודת מבט של מיומנויות על פני הגדרות של ידע מקצועי צר.

מיומנויות שניתנות להעברה

התופעה הזאת קיבלה בתקופה האחרונה שם: transferable skills, מיומנויות שניתנות להעברה בין תפקידים, ארגונים ואפילו מקצועות. אלה בעצם היכולות שתדגישו בהגשת מועמדות בהעדר ניסיון ישיר בדיוק באותו עיסוק. הן משקפות את הפוטנציאל שלכם. גם אם לא עשיתם משהו בדיוק כזה, אתם יכולים להראות שהשתמשתם ביכולות דומות בהקשר אחר.

לינקדאין מפרסמת בכל שנה את רשימת המיומנויות המופיעות הכי הרבה במודעות הדרושים. ארבע מתוך חמש המיומנויות הרכות שמובילות את הרשימה של 2020 היו שם גם בשנה שעברה: יצירתיות, יכולת שכנוע, שיתוף פעולה ויכולת התאמה (adaptability). סוגרת את הרשימה מיומנות נדרשת שלא הופיעה בעבר, אינטליגנציה רגשית.

אבל לא פחות מעניינת הרשימה של "המיומנויות הקשות" הנדרשות ביותר על ידי מעסיקים. גם כאן אפשר לזהות מיומנויות שניתנות להעברה, כמו חשיבה אנליטית וחשיבה עסקית.

במילים אחרות, לא משנה מה אתם לומדים, יש בעולם העבודה החדש יכולות ליבה שכדאי לרכוש. זה לא באמת חשוב לאיזו פקולטה נרשמתם, ממילא במהלך הקריירה שלכם תשנו שוב ושוב את הגדרות המקצוע והעיסוק. גם אם יקראו לו אותו דבר, סל הכלים שלכם בעוד עשר שנים יהיה מאוד שונה ממה שמלמדים אתכם היום. מה שכן חשוב, זה ללמוד כלים שיאפשרו לכם להמשיך ללמוד, להכיר מגוון של תחומים, צורות חשיבה, מקורות מידע, עולמות תוכן. ולפתח יכולות שניתנות להעברה ויעזרו לכם לנהל את הזהות המקצועית שלכם דרך כל השינויים.

דווקא משבר הקורונה, שהוציא את השיעורים מהכיתות ולימד אותנו שזום אינו התשובה, יכול לעזור לנו לפתח התנסויות למידה שיגבירו בין השאר את פיתוח המיומנויות האלו כבר במסגרות הלימודים. אבל לא חייבים לחכות שאחרים יתנו מענה. חלק גדול מהשיעור כאן הוא לקבל אחריות על הלמידה ועל הפיתוח שלנו. אם אתם בכנס, לכו להרצאות שלא נוגעות בדיוק במה שאתם עוסקים, אלו שקצת ליד. קראו מאמרים בתחומים משיקים, אולי אפילו מתעשיות אחרות. אתם בעולם הכספים? למה לא להבין קצת איך אנשי שיווק משתמשים היום בדאטה? חשבו יותר רחב ממה שנהוג בעולם הצר של מקצועות והתמחות. אתם מחפשים קורסים ברשתות? חפשו מעבר להגדרות המקצוע שלכם, קורסים מעניינים בפקולטות אחרות.

וגם אם אתם כבר מומחים בתחומכם, למדו להסתכל על מגמות, איך הן משפיעות מחוץ למעגל המיידי. משבר הקורונה העולמי, לדוגמה, מאיץ לא רק מחקרים בתחום החיסון, אפילו לא רק בתחום הבריאות. האם חשבתם איך הצורך לטפל מרחוק משפיע על השימוש בטכנולוגיות תנועה עצמאית במרחב? ואם הרופא יכול לטפל בחולה בלי להיות איתו באותו חדר, אולי מחר הוא לא יצטרך אפילו להיות איתו באותו בית חולים? ואיך היכולות האלה יאיצו מיכון של תעשיות, רכב אוטונומי, אוטומציות? ואיפה כל זה יפגוש את העיסוק שלכם?

ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה הנגישה לנו את המידע. הרבה פחות חשוב היום לדעת את מה שצריך מאשר לדעת מה צריך ולהביא את מי שיודע. המפתח לעתיד הוא לא במומחיות המקצועית העמוקה אלא דווקא בגישה, בצורת החשיבה. וזה מה שאתם רוצים לוודא שאתם לומדים. בהצלחה. 

נירית כהן, יועצת ומלווה בתהליכי טרנספורמציה לעולם העבודה העתידי,  niritcohen.com

צרו איתנו קשר *5988