לשכת עורכי הדין מקדמת רפורמה: בחינת הסמכה לפני ההתמחות

לשכת עורכי הדין פועלת לקדם רפורמה דרמטית בלימודי המשפטים ובהליך ההסמכה של עורכי דין בישראל. הלשכה צפויה להציע את הרפורמה בדיוני הוועדה המייעצת לבחינת ההליך ההסמכה למקצוע עריכת הדין. שר המשפטים אבי ניסנקורן הודיע על מינוי מחודש של הוועדה, שתתכנס לראשונה ביום ראשון. הוועדה אמורה להגיש את מסקנותיה בתוך ארבעה חודשים.

השינוי הראשון ששוקלת הלשכה לקדם הוא קיום בחינת "סינון" של לשכת עוה"ד בסיום השנה הראשונה ללימודי המשפטים. מי שייכשל בבחינה לא יוכל להמשיך במסלול הלימודים ולא יתאפשר לו לגשת לבחינות ההסמכה של הלשכה.

צעד נוסף שמעוניינת לקדם הלשכה, ונחשף ב"גלובס" לראשונה, נוגע למועד בחינות ההסמכה. בניגוד למצב כיום שבחינות הלשכה נערכות לאחר שנה וחצי של התמחות, הלשכה מציעה כי בחינות ההסמכה יתקיימו מיד לאחר סיום הלימודים וקבלת הזכאות לתואר האקדמי. זאת, כאשר ציון עובר בבחינה יהווה תנאי להתחלת ההתמחות.

בכך, לדעת הלשכה, ינופו מהמסלול בשלב מוקדם סטודנטים שאינם עומדים ברמה הנדרשת לשמש כעורכי דין, והם לא "יגלו" זאת לאחר מסלול של לפחות שלוש וחצי שנות לימוד באקדמיה ועוד שנה וחצי נוספת של התמחות.

ראש הלשכה אבי חימי וראשת מחוז מרכז בלשכה, עו"ד רומי קנבל, החברים בוועדה המייעצת, סבורים גם כי העובדה שמתמחים רבים לוקחים חופש מהעבודה כדי להתכונן במשך מספר חודשים לבחינות הלשכה מוכיחה כי ההתמחות לא מסייעת כלל למעבר הבחינה. בנוסף לדבריהם, ההליך הקיים גורם עוגמת נפש לסטונדטים למשפטים במכללות. זאת, מאחר שקיים פער משמעותי בין רמת המבחנים במכללות לבין בחינות הלשכה. חימי וקנבל מתכוונים לקבל אישור לרפורמה המוצעת במליאת המועצה הארצית של הלשכה.

ועדה בראשות דוד חשין

בראשות המייעצת לבחינת ההליך ההסמכה למקצוע עריכת הדין יעמוד נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס דוד חשין. על הקמת הוועדה הכריז שר המשפטים לשעבר אמיר אוחנה עוד בדצמבר 2019, אך היא לא התכנסה בשל פיזור הכנסת ומערכת הבחירות. לפני כחודש פנה ראש הלשכה חימי לשר ניסנקורן וביקש ממנו להתניע מחדש את פעילות הוועדה, וניסנקורן נענה לפנייה.

נוסף על השופט חשין ועוה"ד חימי וקנבל, חברים בוועדה גם: פרופ' מיגל דויטש מאוניברסיטת ת"א; הדיקן היוצא של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, פרופ' יובל אלבשן; נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, פרופ' אביעד הכהן; יו"ר התאחדות הסטודנטים שלומי יחיאב; ונציגת משרד המשפטים עו"ד מורן שניידר.

משרד המשפטים טרם גיבש עמדה בנושא, ועמדתו תתגבש תוך כדי עבודת הוועדה ולאחר שמיעת עמדות הצדדים. שר המשפטים ניסנקורן מסר כי "לאור העלייה בשיעור בעלי השכלה משפטית שלא עוברים את בחינות ההסמכה של הלשכה, ולנוכח הטענות באשר למבנה בחינה ומרכיביה, תבחן הוועדה שינויים אפשריים בהליך ההסמכה... עלינו לוודא שלא נוצרת עוגמת נפש מיותרת בקרב מי ששקדו, למדו והתמחו בציפייה ארוכה לתואר עו"ד".

פיצול לשתי בחינות לשכה 

לגלובס" נודע כי חברים נוספים בוועדה תומכים בשינויים משמעותיים בהליך ההסמכה למקצוע. כך, לדוגמה, התבטא פרופ' אלבשן מספר פעמים בזכות מתווה וולונטרי לפיצול בחינת ההסמכה של הלשכה לשתי בחינות. מבחן אחד שניתן לעשותו לאחר שנת לימודים מלאה, והשני עם סיום הלימודים ולפני ההתמחות. בין שני המבחנים תהייה תקופת מינימום של 30 חודשים.

לדבריו, מי שיעשה את הבחינה במועד הראשון האפשרי יוכל לגשת למבחן השני מיד בסיום הלימודים, ולאחריו להתחיל בהתמחות; ואילו מי שידחה את המבחן הראשון לשלב מאוחר יותר בלימודיו יעכב בכך את אפשרותו לגשת למבחן הסופי. "כך, סטודנט יקבל חיווי על מצבו כבר בראשית דרכו ויחליט מתוך ידיעה ובחירה אם להמשיך בעריכת דין או לעבור למסלול משפטנים ולא יאבד כסף וזמן לשווא", טוען אלבשן.

"פיצול המבחן לשניים יסייע לאוכלוסיות המוחלשות שהיום מתקשות לפנות שלושה חודשים וללמוד כמות עצומה של חומר לבחינה כי יש להם ילדים ועבודה וחובות-חיים. הם לא בני 25 שההורים תומכים בהם".

כמו כן, אלבשן תומך בהליך ניתוק הבחינות מההתמחות. לעמדתו, אין בין השניים שום קשר. בעבר אמר אלבשן כי "אני התמחיתי לפני 25 שנים בבית המשפט העליון, וכבר אז לא היה קשר בין הדברים. זו פשוט שיטה נלוזה של עורכי הדין לגייס כוח אדם זול בלי זכויות עובדים מינימליות".

חשיבה משפטית ומהות במקום שינון

חבר הוועדה פרופ' דויטש אומר ל"גלובס" כי נדרשת שינוי משמעותי בכל הליך בחינות ההסמכה. פרופ' דויטש מסייג את דבריו ומציין כי מדובר במחשבות ראשוניות שלו. זאת, לאור העובדה כי הוועדה טרם התכנסה לדון על הנושא. "ברור שצריך להיות שינוי משמעותי מאוד בכל התהליך", הוא אומר. "בוודאי חיוני לעבור לפסים של בחינות שעוסקות במהות הרבה יותר ממה שיש היום. במצב כיום מדובר בבחינות שינון, שמחטיאות את המטרה. לא מתקבל על הדעת שעיקר הכישורים של עורכי הדין ייבחנו ביכולות זיכרון של סעיפי חקיקה איזטוריים. הבחינה צריכה לעסוק בעיקר בחשיבה משפטית ובמהות, אך לפני השינוי המסיבי צריך קודם כל להחליט מהי המהות".

בשנים האחרונות צפה ועלתה סוגיית המתמחים במשפטים, זאת מאחר שאחוז הנכשלים עומד בבחינות ההסמכה על כ-60% ואף למעלה מכך. בעקבות כך, ניהלו המתמחים קמפיין נגד ראש הלשכה הקודם אפי נוה, שלטענתם פעל כדי להקשות על כניסת שחקנים חדשים למגרש כדי לשמר את הכוח בידי הגילדה. בעקבות הקמפיין, החליטה שרת המשפטים דאז, איילת שקד, על מספר הקלות וכן הודיעה כי תשקול רפורמה בהליך ההסמכה. 

מרות קוליאן, פעילה במחאת המתמחים נמסר: "החייאת הוועדה באיחור ניכר מהווה לעג לרש. עבודת הוועדה הייתה אמורה להסתיים באפריל 2020 ושוב אנו שומעים כי היא "ממונה מחדש", רק כעת.

"בבחינות האחרונות אנשים נקטלו, חמש שנים מחיי רבים ירדו לטמיון. אנו מבקשים מהוועדה הבוחנת "תנו לנו בחינה קשה" אבל שהשאלות בה לפחות יהיו נכונות. כי אם השאלות לא נכונות, איך אדע מה התשובה הנכונה. גמרנו לשתוק לנוכח העוולות, נמשיך במאבק האגרסיבי ונגביר הילוך עד שהשר ניסנקורן ישמע אותנו אולם, עד כה, השר ניסנקורן מציג : "שר לעשירים בלבד" ומצדד בגילדה של 70,000 עו''ד באופן עיוור ומתעלם, באופן בלתי חברתי בעליל, מרמיסת אלפים, ובפרט, בתקופה מאתגרת זו. כנראה שבעיני ניסנקורן ערכים אינם חשובים, אלא חישובים, וד"ל".