כיצד ישפיעו הבחירות בארה"ב על תעשיית ההייטק הישראלית

ויזות, שיתופי-פעולה ואנרגיה ירוקה: בעוד כמה ימים נגלה האם התקופה של דונלד טראמפ בבית הלבן הגיעה לסיומה • בינתיים המגזר הטכנולוגי הישראלי כוסס ציפורניים במתח. מה תהיינה ההשלכות?

משרד הייטק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
משרד הייטק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הימים הקרובים יעמדו בסימן הבחירות בארה"ב. משבר הקורונה הבריאותי והכלכלי הפך את שנת הקדנציה האחרונה של דונלד טראמפ לדרמטית במיוחד. 2020 הייתה מלאה באירועים קיצוניים - החל מטייפונים ושריפות, דרך מלחמות הסחר עם סין ועד המאבק הקולני והאגרסיבי מול ענקיות הטכנולוגיה. ארה"ב הייתה ועודנה בעלת משמעות אדירה במונחים גיאו-פוליטיים וכלכליים גלובליים. ההשלכות של תוצאות הבחירות צפויות לחלחל גם כמובן להייטק הישראלי. אילו השפעות יופיעו ומה הצעדים שנדרש לעשות?

לפני הכול, תמונת מצב: נכון לעכשיו, הסיכויים מדברים בטובתו של ג׳ו ביידן. המועמד הדמוקרטי מוביל בסקרים, אולם לא באופן מובהק. עליונות של טראמפ במדינות פלורידה, ויסקונסין, פנסילבניה ועוד מדינות בהן התחרות צמודה, עשויה להשאיר אותו בבית הלבן לארבע שנים נוספות. מלבד הבחירות הפרסונליות, סוגיית הרוב בסנאט תהיה גם היא קריטית, כאשר רק ניצחון ניכר לצד הדמוקרטי יוביל לשינוי מדיניות אמיתי בארה"ב בשנים הקרובות.

בין אם טראמפ יהיה זה שינצח, ובין אם יהיה זה ביידן שייכנס לבית הלבן בינואר הקרוב, כמה דברים נראים בטוחים: ארה"ב עדיין תהיה השוק המשמעותי ביותר לאימוץ ויישום טכנולוגיות חדשות, ולכן תישאר כמובן היעד המועדף והחשוב מכולם עבור ההייטק הישראלי. הסיליקון ואלי, למרות המעבר לעבודה מרחוק, תישאר בירת הטק העולמית, וניו יורק תישאר בירת הפיננסים.

זהות המנצח לא צפויה להשפיע על ההערכות לפיהן ארה"ב תהיה זו שתחזיק ראשונה בחיסונים מאושרים בכמות מאסיבית, כמו גם ביכולת ייצור משמעותית - וכך המציאות הרגילה תשוב מוקדם יותר לארה"ב. החיסון, לצד מדיניות מס שתעודד צמיחה, יובילו לזינוק מהיר בכלכלת המדינה, ללא תלות בזהות הנשיא - ואלה חדשות טובות עבור התעשייה הטכנולוגית הישראלית. מהלכים מוניטריים ומיסויים צפויים גם לחזק את פעילות השווקים, וכך לאפשר את המשך מגמת ההנפקות של חדי-הקרן הישראלים, כמו גם את עסקאות ה-SPAC.

אם המפלגה הדמוקרטית תצליח להשתלט על הבית הלבן, עם ניצחון משמעותי גם בסנאט, ההייטק הישראלי צריך לצפות לשינויים בטווח הקצר, וגם להיות מודע למספר אתגרים שיבואו בטווח הארוך. בצד החיובי ניתן לשער שקבלת ויזה לצרכי עבודה תהיה קלה יותר, דבר שיקל על חברות ישראליות שמפתחות את המוצר שלהן בישראל ומשרתות לקוחות בארה"ב.

עניין אחר שאפשר לצפות הוא לצמיחה משמעותית בענף הקלין-טק (Clean-Tech), לאור הצטרפותה של ארה"ב לאמנת פריז. באופן ספציפי, תחום הרכב החשמלי צפוי לקפוץ מדרגה, אך גם תחומי החיבוריות בתשתיות וחיבוריות בין רכבים צפויים לזנק. בנוסף, גם פרטיות תהפוך למשמעותית יותר, ואפשר לצפות לאסדרה מחודשת בנושא, בסגנון ה-GDPR האירופי.

בטווח הארוך, ניתן למנות מספר אתגרים. ראשית, גל ההגבלים העסקיים והרגולציה כנגד ענקיות הטכנולוגיה, צפוי להתחזק. אומנם ניתן לחשוב שבטווח הקצר המגמה הזו דווקא תשרת את החברות הישראליות, אך בטווח הארוך קיים חשש שהרגולציה תקשה ותשפיע בצורה שלילית על מיזוגים ורכישות של חברות ישראליות, כאשר חברות הטכנולוגיה הגדולות יהיו זהירות יותר ויקפידו לשאת את עיניהן לוושינגטון הבירה ולהישמע היטב לעצות הלוביסטים ועורכי הדין שלהן.

היבט שלילי נוסף של מהפך שלטוני בארה"ב, עבור חברות בניהול ישראלי שאוגדו בארה"ב והן רווחיות, יהיה שיעור מס חברות גבוה יותר. בנוסף, לאחר שממשל טראמפ קידם באדיקות אינטרסים ישראליים ואף סייע לפתוח שווקים חדשים לחברות הישראליות באמירויות ובבחריין, לא בטוח שממשל ביידן ישים את הדברים הללו בראש מעייניו.

ישנה השפעה דרמטית נוספת לטווח הארוך שצריך להיות מודעים אליה. היחסים הקרובים ושיתוף-הפעולה המתמשך בין שתי המדינות היה דו-מפלגתי החל מתחילת שנות ה-60 עד לאחרונה. על ההייטק הישראלי לחשוב כיצד לשקם את היחסים עם מצביעים ומנהיגים מהמחנה הדמוקרטי.

החדשות הטובות הן שהענף הטכנולוגי הישראלי חולק ערכים משותפים רבים, גם עם הקבוצות הליברליות ביותר בתוך המחנה הדמוקרטי, אך נדרשת לא מעט עבודה כדי להבליט את המשותף ולבנות מחדש מערכת יחסים אסטרטגית. אם הצעד הזה יתממש, היחסים בין הסקטור הטכנולוגי הישראלי לזה האמריקאי ימשיכו להיות טובים ומניבים שנים ארוכות, ללא תלות בזהות המפלגה השלטת או מי הדמות שיושבת בחדר הסגלגל. 

הכותב הוא אמריקאי-ישראלי, מייסד ושותף-מנהל בקרן הון הסיכון אמיתי (Amiti)

צרו איתנו קשר *5988