הממשלה מסרבת לפתוח את גני החיות, ואלו חוששים שבקרוב לא יהיה להם כסף להאכיל את בעלי החיים

בניגוד לגופים אחרים, רוב גני החיות אינם זכאים לפיצוי • מנכ"ל הספארי: "אני לא רוצה לדמיין מצב שבו אין לבעלי החיים אין מה לאכול, אבל אנחנו מתקדמים לשם בצעדי ענק"

קרנפית ובתה בספארי ברמת גן / צילום: אלעד הרשקוביץ
קרנפית ובתה בספארי ברמת גן / צילום: אלעד הרשקוביץ

במשך יותר מ-100 ימים מאז ראשית משבר הקורונה, נותרו גני החיות ברחבי הארץ סגורים וצברו הפסדים כבדים המאיימים על יכולתם להתקיים בימי השגרה. למרות ההבטחות, בזמן שאתרי המורשת והגנים הלאומיים נפתחו לציבור הרחב, גני החיות נותרו סגורים - למרות שהם משתרעים על שטח פתוח רחב-ידיים ויכולים לקיים שגרת פעילות תקינה תחת התו הסגול.

בזמן שעסקים רבים מצליחים להפעיל לחצים על השרים הרלוונטיים להם, גני החיות נופלים לתוך ואקום. הם למעשה לא יושבים בפועל תחת אף משרד ממשלתי, וכפופים לעיריות השונות כתאגיד עירוני.

שוב ושוב מנסים מנכ"לי הגנים וכך גם ראשי ערים דוגמת כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן, לפנות לקבינט הקורונה, לשרים ולפרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו. בעוד שגמזו ענה כי "יש היגיון בפתיחה של גני החיות בצודה מוסדרת, נעבוד על זה", הנושא לא עולה בקבינט, והם נותרים סגורים יום אחר יום.

בינתיים, בגני החיות צופים בגירעון הגדל. בניגוד לגופים אחרים, רובם לא זכאיים לפיצוי. הספארי, למשל, ש-98% מתקציבו נסמך על הכנסות עצמיות, אינו זכאי לשקל פיצוי מהמדינה.

אורן בן יוסף מנכ"ל הספארי, חושש שאילו המצב ימשך, גן החיות יעמוד בפני סיכון ממשי. לדבריו, "אני לא רוצה לדמיין מצב שבו אין לבעלי החיים אין מה לאכול, אבל אנחנו מתקדמים לשם בצעדי ענק, ואני בכלל לא מדבר על תוכניות הפיתוח למען בעלי החיים שתכנונם עצר מלכת".

בעוד שימי השמש הולכים ומתמעטים, עבור גני החיות החודשים היחידים בשנה של עבודה רציפה ותקינה אוזלים, והם נותרים ללא משאבים. עד כמה מרוקנים כיסיהם? הספארי ברמת גן מדווח על הפסדים בגובה 12 מיליון שקל מאז ראשית הקורונה, כשכל יום נוסף בו שעריו סגורים, גורר הפסדים בגובה 125 אלף שקל.

גן החיות התנ"כי בירושלים צפוי להיכנס לגירעון של 10 מיליון שקל עד לסוף השנה, אם הסגר ימשיך ללא הקלות. במהלך הסגר הראשון, 52 יום, היו לגן החיות התנ"כי הכנסות של 0 שקל, לעומת 7.5 מיליון בתקופה מקבילה אשתקד. כדי לכסות את ההוצאות השוטפות, דרושות הכנסות בסכום של 100 אלף שקל ביום לגן, שמקורן אך ורק ממכירת כרטיסים למבקרים.

בתום הסגר הראשון, גני החיות דווקא נפתחו יחד עם אתרי הטבע, פעלו תחת תו, ולא נרשמו בהם הדבקות. מסוף מאי ועד סוף ספטמבר פעלו הגנים באופן שגרתי, אך בחגים - פסח וסוכות, הזמן הרווחי ביותר עבורם, נותרו סגורים. גם בקשתם לאפשר כניסה של ילדים עם מוגבלות תחת מגבלות הדוקות לא נענתה, לאחר שבסוף הסגר הראשון דווקא אושרה כניסת ילדים עם צרכים מיוחדים, להם האינטראקציה עם בעלי החיים קריטית.

בזמן שהנושא לא עולה באף ישיבת קבינט, השבוע קיימה ועדת הכספים דיון בנושא. בטבלת אקסל שבה מילאו 7 מנכ"לי גני החיות את גובה הגירעונות, העובדים שיצאו לחל"ת והתמיכה שהתקבלה מהמדינה, כתב מנכ"ל "נגב זו" בבאר שבע תחת שורת ההערות מילה אחת: "הצילו!!!". בגני החיות הודו על הדיון, אך סיכמו בפנינו את הדברים באנחת ייאוש: "כולם היו מאוד אמפתיים, ובסופו של דבר גני החיות נותרו סגורים".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: " אנו בודקים האם נכון יהיה להחריג את הספארי ממתווה היציאה מהסגר".