השופטת מיכל אגמון-גונן הגישה את מועמדותה לתפקיד פרקליטת המדינה

מועמדת מפתיעה למשרת פרקליט המדינה: ל"גלובס" נודע כי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ד"ר מיכל אגמון-גונן הגישה את מועמדותה לתפקיד.

אגמון-גונן מכהנת מזה 13 שנה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לפני כשנתיים החליטה נשיאת העליון השופטת אסתר חיות כי אגמון-גונן תכהן במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי.

עם המינוי בתחילת 2019 פרסם חן מענית ב"גלובס" כי אגמון-גונן נחשבת לשופטת חברתית, עצמאית, מקורית ופורצת דרך שמגלה גישה חברתית בפסיקותיה. בין היתר, הורתה לפני כמה שנים אגמון-גונן על חשיפת שמות החברות הגדולות שקיבלו הטבות מס מהמדינה וקיבלה בכך את עתירת "גלובס".

אגמון-גונן הוזכרה כמה פעמים כמועמדת לשיפוט בבית המשפט העליון והיא מכהנת כשופטת מעל ל-20 שנה. לאחרונה, פסקה השופטת אגמון-גונן כי על הפרקליטות להקליט ראיונות שהיא עורכת לעדים לפני עדותם - פסיקה המנוגדת לעמדת הפרקליטות. בנוסף, הכריעה בעניין סימנס וקבעה את הכללים בהם מנהלים שסרחו יוכלו להעיד נגד התאגיד שהעסיק אותם. בעקבות פסק דין זה יצאה הנחיה של פרקליט המדינה לעניין ענישת תאגידים, שאמצה את עקרונות פסק הדין

באחד מפסקי הדין שנתנה קבעה כי מועדוני חשפנות מחפיצים ומבזים נשים ואינם בידור, ואישרה את החלטת המועצה המקומית רמת גן לא לתת עוד רישיונות להפעלת מועדוני חשפנות במתחם הבורסה. פסיקה זו היוותה בסיס לקביעת היועמ"ש כי ריקודי חיק (lap dancing) נכנסים תחת הגדרת זנות, ואף המריץ את אלו שעסקו בחקיקת החוק להפללת לקוחות זנות.

אגמון-גונן הכריעה במספר תיקים בנוגע לחוף הים כשקבעה את זכות האדם לסביבה נאותה, לצד זכויות הציבור בחופי הים ביניהם - שתי תובענות ייצוגיות בהן קבעה כי יש לפצות תושבים בגין זיהום הים, וכן קביעה של אופן מדידת קו המים, כך שתוותר רצועת חוף רחבה יותר לטובת הציבור. השופטת אגמון-גונן קבעה עוד כי יש להחיל את תמ"א 38 בשיכון דן בתל אביב ודחתה עתירה של התושבים לשמור על אופי השכונה (לעשירים בלבד).0

פסיקות חברתיות נוספות נוגעות לטיפול העירייה בחסרי בית וברכושם, קביעה חשובה כי המדינה אחראית לפיצוי התושבים בגבעת עמל וכן קביעה כי על המדינה לספק לנכי צה"ל את המכשור הרפואי המתקדם ביותר, לרבות תותבות. השופטת אגמון-גונן נתנה מספר פסקי דין עקרוניים בתחומי העידן הדיגיטלי, והייתה הראשונה שדנה בשאלת חשיפת שם גולש. פסיקה נוספת נגעה לאפשרות העתקת מודעות דרושים בעידן הדיגיטלי.

לפני שלושה עשורים עבדה השופטת במחלקת ייעוץ וחקיקה במחלקה האזרחית-מסרחית. בהמשך עבדה במשך 4 שנים כעוזרת המשפטית של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק.

מרשות השופטת נמסר בתגובה כי "השופטת אגמון-גונן מאשרת שהגישה מועמדות לתפקיד".

מועמדים נוספים לתפקיד

בכירים נוספים שהגישו את מועמדותם לתפקיד פרקליט המדינה הם שופט בית המשפט המחוזי ירון לוי בתל אביב, המכהן כיו"ר נציגות השופטים הארצית. לוי ישב בתיק השוחד של ישראל ביתנו וכן דן בפרשת 512 במסגרתה מואשם יצחק אברג'יל ושורת בכירים בארגונו בעבירות רצח; המשנה לפרקליט המדינה עו"ד שלמה (מומי) למברגר אשר יועד על ידי היועמ"ש מנדלבליט לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה, מהלך שגרם לקרע עמוק בינו לבין שר המשפטים דאז אמיר אוחנה. גם פרקליט מחוז חיפה עו"ד עמית אייסמן הגיש את מועמדותו, והוא נחשב לבעל סיכויים גבוהים להיבחר גם כן.

הפרקליט הצבאי הראשי שרון אפק בחר בסופו של דבר שלא להגיש את מועמדותו חרף סיכויים טובים להיבחר.

ל"גלובס" נודע כי היועמ"ש סירב לתמוך פומבית באף מועמד לתפקיד פרקליט המדינה, זאת לאחר שכאמור לעיל תמך פומבית במינוי למברגר לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה במקום שי ניצן.