הבוקר (א') נפתח דיון בבקשות סנגורי הנאשמים בתיק האלפים לגילוי חומרי חקירה וגילוי ראיות שהפרקליטות קבעה כי עליהן להישאר חסויות. הנאשמים עצמם, ובכללם ראש הממשלה בנימין נתניהו, פטורים מהגעה לדיון, זאת בשל העובדה שמדובר בדיון טכני בעיקרו.
בפתח הדיון גילה סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד בעז בן-צור, כי הפרקליטות העבירה ביום חמישי האחרון קטעי שיחות שקיים עד המדינה שלמה פילבר עם עיתונאים, בזמן שרשויות האכיפה ניהלו האזנות סתר לטלפון שלו בשנת 2017-2018.
עו"ד ליאת בן-ארי שווקי בבית המשפט / צילום: רפי קוץ
בשיחה של פילבר עם העיתונאי עמית סגל אמר פילבר על נתניהו: "...הוא לא חשב שיכניסו לו על שוחד על מילצ'ן (תיק 1000, א"ג), כי אני אומר לך זה הזוי. זה בדיוק כמו ששמו לי על בזק, על קיום של מדיניות הממשלה. אני מקיים מדיניות של הממשלה. באים ואומרים לי: 'לא, זה מרמה והפרת אמונים כי פעלת לטובת בזק'". פילבר התייחס לשאלת המניע: "למה אין לך מניע, אבל אתה פעלת לטובת בזק".
פילבר השווה בין החשד נגד נתניהו בתיק 1000 לחשד נגדו בתיק בזק: "זה בערך אותו דבר, הם המציאו פה שוחד שהוא שוחד דרדלה".
בשיחה עם אישה אחרת, אמר פילבר: "אז ביום שישי קמתי וראיתי את הכותרות, ראיתי שמנסים בכוח לעשות הנשמה מלאכותית לשטות של אלוביץ-נתניהו, אמרתי אוקיי סבבה".
עו"ד עמית חדד בבית המשפט / צילום: רפי קוץ, גלובס
עו"ד בן-צור מתח ביקורת על העובדה שרק בסוף השבוע החולף העבירה הפרקליטות את קטעי השיחות הללו, ואף טענה כי קטעי השיחות הללו רלוונטיים רק לתיק 1000 ו-2000, אך לא לתיק 4000.
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן בתגובה ביקשה לקיים דיון על חומרים ובקשות שהובאו לידיעתם על-ידי הצדדים ולא על חומרים שטרם הוגשה בקשה בעניינם.
עו"ד בן-צור המשיך ומתח ביקורת על אי-העברת חומרי חקירה בנימוק של פגיעה בפרטיות של צדדים שלישיים, וטען כי פגיעה בפרטיות אמורה ליסוג מפני הזכות של הנאשמים לנהל באופן מיטיבי את ההליך מבחינתם. עוד הוא טען כי לאור העובדה שלא מדובר בתיק אלימות או עבירות מין, יש לייחס חשיבות מוגבלת לעניין הפגיעה בפרטיות.
מימין: עוה"ד מיכל רוזן-עוזר, ז'ק חן ובעז בן צור / צילום: רפי קוץ, גלובס
במסגרת הדיון מנסים סנגורי הנאשמים לשכנע את שופטי הרכב בית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, להרחיב את חומרי החקירה שנמסרו להגנה, ולכלול בתוכם גם חומרים שלטענת הפרקליטות אינם רלוונטיים לניהול ההגנה, או עלולים לפגוע במקורות מידע ודרכי פעולה של מערכת אכיפת החוק.
על-פי הפסיקה, התביעה מחויבת להעביר ראיה חסויה להגנת הנאשם במקרה שהיא חיונית לצורך הגנתו או שהיא עשויה להועיל להגנתו, גם אם אינה חיונית לה, ומידת התועלת הטמונה בה עולה על מידת הפגיעה באינטרס הציבורי עליו מגן החיסיון.
סנגורי ראש הממשלה ינסו לשכנע את הרכב השופטים להעביר תרשומות הנוגעות לגיוס עדי המדינה שלא נמסרו לידי ההגנה, וכן ראיות וחומרים נוספים כגון כלל האזנות הסתר שבוצעו לשלמה פילבר בשלב החקירה הסמויה. בקשות נוספות לגילוי ראיה נוגעות לעד המדינה ניר חפץ בשיחתו עם מדובב, וכן גילוי כיצד שיחות נתניהו-מוזס שנמצאו בתוך הטלפון של ארי הרו הגיעו לידי המשטרה.
בתגובתה הכתובה הבהירה הפרקליטות כי העקרונות שהנחו אותה בבחינת החומר שנאסף ובהוצאת תעודות החיסיון הם שהראיות החסויות אינן כאלה שיש בהן כדי לסייע להגנת הנאשמים, ובוודאי אינן ראיות החיוניות להגנתם. תעודות החיסיון שהוצאו נוגעות לחומר מצומצם ביותר ביחס למכלול חומר החקירה הקיים בשלוש הפרשות שבתיק, והחומר שלגביו הוצא החיסיון מצוי ברובו בפריפריה של הרלוונטיות לאישומים. מובן מאליו כי תעודות החיסיון מוצאות לצורך הגנה על אינטרסים ציבוריים שונים כמו הבטחת שלומם של עדים בתיק ושל אחרים. משכך, כעולה מתגובת הפרקליטות, אין הצדקה להסרת החיסיון, ודינן של העתירות להידחות.
מטעם ראש הממשלה נתניהו טוענים סנגוריו, עורכי הדין בעז בן-צור ועמית חדד; מטעם בני הזוג אלוביץ טוענים עורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, ומטעם ארנון (נוני) מוזס יטענו עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג. מטעם התביעה יטענו המשנה לפרקליט המדינה עו"ד ליאת בן-ארי ועורכי הדין יהודית תירוש, אמיר טבנקין, ניצן וולקן ואסף עיסוק (בתיק 4000) ואלון גילדין, קרן צבירן והדר ווינשטיין (בתיקים 2000-1000).
הפרקליטות: "אילן ישועה הגיע לחקירה ככה סתם"
בתוך כך, הפרקליטות מסרה היום התייחסות ראשונה למעמד של אילן ישועה, מנכ"ל וואלה לשעבר. עו״ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות, מסרה: "הסנגורים מבצעים מסע דיג. אילן ישועה לא שעה לבקשות של נאשמים 2-3, לא זרק את הטלפון לפח, לא השמיד את ההקלטות, הוא הגיע לחקירה ככה סתם עם כל המידע ושיתף את החוקרים. הסנגורים לא מסוגלים להכיל את העובדה הזו, ולכן הם מתעקשים שנעביר להם את ההסכמים ואת ההבטחות לישועה. ההנחה שיש הבטחה והסכם עם אילן ישועה היא הנחה מופרכת. כידוע, הפרקליטות כרתה הסכמי עד מדינה עם חשודים. עם ישועה לא נכרת דבר. לא הובטח לו דבר, ולא נוהל משא-ומתן איתו אם עם עורכי דינו טרם עדותו.
"ישועה זומן למסור עדות בתיק בזק בנוגע לשני מסרונים שלו עם שלמה פילבר. המחשבה שחוקרת רשות ניירות ערך סגרה עם ישועה את על מה הוא יעיד בתמורה לאי-העמדתו לדין, היא מחשבה מופרכת, כי הרי החוקרת עוד לא ידעה בכלל את החשד בעניין תיק 4000 בשלב זה. לא הייתה שום הסכמה עם אילן ישועה.
"מי שקורא את החקירה של אילן ישועה, רואה ששואלים אותו מה שלומך ומה טיב הקשר שלך עם שאול אלוביץ, והוא ישר פותח את כל מה שהיה לו בבטן. קשה להאמין שזה מה שהיה, אבל יש גם אנשים כאלה. זה מה שהיה. הסנגורים מעלים טענות כבדות-משקל ללא שום בסיס. מעלים פה טענות עם הרבה רוח.
"החיפוש של המקורבת לניר חפץ נעשה כדין, וגביית העדות שלה נעשתה כדין. האם אני אוהבת כל שאלה שהיא נשאלה? לא. אני גם לא אוהבת כל תשובה שהיא נתנה, אבל היא ענתה את האמת שלה".
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשי העסקים שאול אלוביץ וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.