רכבת ההרים של הקורונה נמשכת: הצמיחה במשק זינקה בכמעט 38% ברבעון השלישי

הזינוק נובע מהפתיחה מחדש של המשק לאחר הסגר הראשון • אך התמונה רחוקה מלהיות ורודה: הפעילות הכלכלית במשק חזרה לרמתה בתחילת 2019, והתוצר לנפש חזר לרמתו ב-2017, וזה עוד לפני שהורגשה השפעת הסגר השני • החדשות הטובות: הפגיעה קטנה יחסית למדינות המערב

 / צילום: יח"צ
/ צילום: יח"צ

הפעילות הכלכלית במשק זינקה ברבעון השלישי, בעקבות היציאה מהסגר הראשון, אך נותרו סימני דאגה לא מעטים. על-פי נתוני אומדן ראשון שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זינק התוצר של המשק ברבעון השלישי (החודשים יולי אוגוסט וספטמבר) בכמעט 38% (בחישוב שנתי). הזינוק הוא לעומת היקף הפעילות ברבעון השני ולאחר שענפים שלמים שהיו מושבתים בסגר הראשון - חזרו לפעילות חלקית או מלאה. ברבעון השני הפעילות הכלכלית התכווצה ב-29.8% לאחר שברבעון הראשון התכווצה ב-7%. הנתונים שפורסמו היום מתייחסים כאמור לחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר ומשום כך מבטאים באופן חלקי את השפעת הסגר השני. לצד ההתאוששות במרבית הענפים נרשמה ירידה בפעילות בענפים מרכזיים ובהם ייבוא השירותים וההשקעה במכונות וציוד.

עם זאת, השוואה בינלאומית שמפרסמת הלמ"ס מגלה כי הפגיעה בפעילות הכלכלית בישראל מתחילת השנה ועד סוף הרבעון השלישי - נמוכה יחסית. רמת הפעילות הכלכלית ברבעון השלישי הייתה נמוכה רק ב-1.4% לעומת רמתה ברבעון השלישי 2019. זהו פער גבוה במקצת מזה של דרום קוריאה (1.3%) אך נמוך משמעותית מזה של ארה"ב (2.9%), שבדיה (4.1%), גרמניה (4.2%), צרפת (4.3%) או ספרד (8.7%).

הלמ"ס: 37% מהאוכלוסייה חשה לחץ וחרדה, כמעט מחצית חוששים מקושי בכיסוי ההוצאות

הלמ"ס על מצב האבטלה בארץ החודש אוקטובר

על פי הלמ"ס "במונחי רמות התוצר, ההתאוששות במשק ברבעון השלישי בהמשך לירידות בשני הרבעונים הראשונים של השנה מביאה אותנו לרמת תוצר במונחים ראליים מנוכי עונתיות הדומה לזו של הרבעון הראשון בשנת 2019". הפגיעה מורגשת במיוחד בתחום ההוצאה לצריכה פרטית, הנחשבת למנוע הפעילות העיקרי של המשק. בהקשר זה מציינים בלמ"ס כי "רמת הצריכה של השירותים במונחים ראליים עדין נמוכה מאוד ודומה לרמה של שנת 2004".

"חזרנו לרמת התוצר המקומי הגולמי לנפש הדומה לזו של הרבעון השני של 2017"

בלמ"ס שבים ומדגישים אתגרים מתודולוגיים שמקשים עליהם בניתוח נתוני הצמיחה ומציינים כי הנתונים מנוכי העונתיות הינם בעלי מהימנות מוגבלת. בלמ"ס מסבירים כי הוחלט לבטל השנה את פרסום אומדני הצמיחה מוקדמים בסוף 2020 "לאור המצב והאתגרים באמידת התוצר המקומי הגולמי".

הזינוק בפעילות הכלכלית ברבעון השלישי לא צפוי להפתיע את האנליסטים. כך למשל מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק המזרחי טפחות, כתב כי "נתוני התמ"ג צפויים להצביע על צמיחה חדה ברבעון השלישי. יחד עם זאת, הסגר השני והיציאה ה'איטית' מההגבלות צפויים להוביל להתכווצות מחודשת של הכלכלה". שפריר ציין כדוגמה את רמת הרכישות היומית בכרטיסי אשראי שנכון לשבוע שעבר הייתה עדיין נמוכה משמעותית מזו שנרשמה בחודשי הקיץ.

הכלכלן הראשי של בנק לאומי ד"ר גיל בפמן ציין אתמול כי "סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מצביע על ירידות מתונות יחסית במאזני הנטו ממצא עשוי ללמד כי הסגר השני פגע באופן מתון משמעותית בפעילות הסקטור העסקי בהשוואה לסגר הראשון".

בחישוב רבעוני (המתאר את השפעת הרבעון על הצמיחה השנתית) רשם המשק ברבעון השלישי 8.4% צמיחה ובכך קיזז במידה רבה את הפגיעה של הרבעון השני שהוריד 8.5% מהצמיחה השנתית ולאחר הרבעון הראשון שהוריד 1.8% נוספים. לאחר ההתאוששות המרשימה של הרבעון השלישי הגיעה הפעילות במשק לרמה הנמוכה בכ-1.4% מהרמה שנרשמה בסוף הרבעון השלישי 2019.

על-פי הודעת הלמ"ס התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, עלה ברבעון השלישי של שנת 2020 ב-37.9% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם (8.4% בחישוב רבעוני). התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-35.7% בחישוב שנתי (7.9% בחישוב רבעוני) כך ש"חזרנו לרמת התוצר המקומי הגולמי לנפש הדומה לזו של הרבעון השני של 2017".

ההוצאה לצריכת מזון, משקאות וטבק לנפש עלתה ב-15.7%

ההוצאה לצריכה פרטית שנפגעה בצורה משמעותית ביותר ממשבר הקורונה במחצית הראשונה של השנה עלתה ב-42% ברבעון השלישי בחישוב שנתי (9.2% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 43.7% בחישוב שנתי (13.4% בחישוב רבעוני) ברבעון השני. בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2020 ירדה הצריכה הפרטית ב-10.1% לעומת שלושת הרבעונים הראשונים אשתקד.

ההוצאה לצריכת השירותים השונים לנפש שנפגעה משמעותית מהסגר והגבלות הריחוק החברתי שנכפו ברבעון השני עלתה בצורה חדה ברבעון השלישי עם ההקלות בהגבלות. צריכת השירותים עלתה ב-99.8% בחישוב שנתי (18.9% בחישוב רבעוני), אך רמת הצריכה של השירותים במונחים ראליים עדין נמוכה מאוד ודומה לרמה של שנת 2004. הגורמים המשפיעים במיוחד על ההתאוששות בצריכת השירותים היו העליות בשירותי האירוח ובשירותי אחזקת משק הבית. ההוצאה לצריכת מזון, משקאות וטבק לנפש עלתה ב-15.7% ברבעון השלישי של שנת 2020 בחישוב שנתי.

למרות זינוק בפעילות הכלכלית במשק המשיך יבוא הסחורות והשירותים להתכווץ וירד ברבעון השלישי של השנה ב-6% בחישוב שנתי בהמשך לירידה של 40.1% ברבעון הקודם (12.0% בחישוב רבעוני). יבוא השירותים ירד 26.7% בחישוב שנתי (7.5% בחישוב רבעוני). יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-27.4% בחישוב שנתי (6.2% בחישוב רבעוני) כאשר היבוא הביטחוני ירד לאחר עלייה משמעותית ברבעון השני של השנה.

לעומת זאת יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) עלה ברבעון השלישי של 2020 ב-44.6% בחישוב שנתי (9.7% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 29.3% בחישוב שנתי ברבעון הקודם (8.3% בחישוב רבעוני). יצוא השירותים עלה ב- 17.6% בחישוב שנתי כאשר יצוא השירותים האחרים שאינו כולל תיירות וחברות הזנק עלה ב 13.3%. עלייה משמעותית נרשמה גם ביצוא הסחורות ברבעון השלישי של 2020, כאשר חלה עלייה של 71.7% בחישוב שנתי (14.5% בחישוב רבעוני) ביצוא התעשייה למעט יהלומים לאחר ירידה של 31.7% בחישוב שנתי (9.1% בחישוב רבעוני) ברבעון השני.

גם ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) הפגינה התאוששות חלשה ועלתה ברבעון השלישי של 2020 ב-7.3% בחישוב שנתי לאחר ירידה של 34.9% ברבעון הקודם. ההשקעות במכונות וציוד אחר (לא כולל ציוד ICT - ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) ירדו ב-34.5% בחישוב שנתי (10.1% בחישוב רבעוני) כאשר ההשקעות בענפי ה- ICT שמרו על יציבות (ירידה של 0.8% בחישוב שנתי).

צרו איתנו קשר *5988