אורקל נגד גוגל: הקרב שישרטט מחדש את גבולות החדשנות

סכסוך משפטי בין שתי ענקיות הטכנולוגיה בנוגע לקניין רוחני נמשך כבר כמעט עשור והגיע באחרונה לביהמ"ש העליון האמריקאי • ההכרעה, שצפויה להתקבל בקיץ הבא, תבהיר למיליוני מתכנתים בעולם מה מותר להעתיק, במה אסור להשתמש ותגדיר מה הוא "שימוש הוגן"

לארי פייג' (מימין) מגוגל ולארי אליסון מאורקל / צילום: Jeff Chiu, Associated Press
לארי פייג' (מימין) מגוגל ולארי אליסון מאורקל / צילום: Jeff Chiu, Associated Press

אחת התביעות המדוברות והממושכות בעולם הטכנולוגיה מעמידה בשני צדי המתרס את גוגל ואורקל. יותר מעשור נכנסות שתי החברות ויוצאות מבתי המשפט - פעם זו יוצאת כשידה על העליונה ופעם השנייה. ביוני 2021 צפוי הסכסוך ארוך השנים להיות מוכרע פעם אחת ולתמיד כשבית המשפט העליון בארה"ב, ששמע את טיעוני הצדדים בחודש שעבר, יפרסם את ההכרעה שלו. על הכף מיליארדי דולרים שתבעה אורקל מגוגל, אך בעבור עולם הטכנולוגיה מדובר בסיפור הרבה יותר חשוב, כי התקדים שיווצר עשוי לשנות את יחסי הכוחות בתעשייה לתקופה ארוכה.

במוקד הדיון המשפטי עומדת שאלת זכויות היוצרים של API's - ממשק תכנות יישומים. במילים יותר פשוטות, מדובר באופן שבו תוכנות מתחברות לספריות קוד, פונקציות מוכנות ולתוכנות אחרות. למשל, מתכנת שזקוק לשירותי סליקת אשראי יכול לוותר על הפיתוח העצמאי ולהתחבר לשירות שמוצע על ידי פייפאל. האופן שבו האפליקציה "תדבר" עם פייפאל היא ה-API. מאחורי חיבור כזה מתנהל הסכסוך בין שתי החברות.

הסכסוך נסוב סביב מערכת ההפעלה אנדרואיד ושפת ג'אווה. גוגל, שרכשה את אנדרואיד ב-2005 והטמיעה אותה בסמארטפונים, רצתה שמתכנתים יוכלו לתכנת לה בקלות. ג'אווה כבר הייתה סוג של סטנדרט וכדי שמתכנתים לא יצטרכו לעבוד כפול - בגוגל העתיקו את ה-API, כלומר את האופן שבו הפיתוחים של המתכנתים מתממשקים לאנדרואיד, למשל איך אפליקציה אומרת לטלפון להשמיע צליל או לפתוח את המצלמה.

טענות להפרות של פטנטים

זה נשמע פשוט, אך API יכול להיות מורכב ממאות מרכיבים. "ניתן להקביל את השימוש ב-API למילון. למשל במילון אבן שושן יש את המילים ואת ההגדרות. גוגל טוענת כי העתיקה ב-API את המילה כי כולם משתמשים באותן מילים, אבל את ההגדרות לא העתיקה כפי שכל מילון מסביר את המילים באופן אחר", מסביר עו"ד אסא קלינג, ראש מחלקת הקניין הרוחני במשרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר.

עו"ד אסא קלינג/ צילום: עמי ארליך
 עו"ד אסא קלינג/ צילום: עמי ארליך

אורקל טענה להפרת פטנטים וזכויות יוצרים של גוגל בנוגע ל-37 API's, שכוללים 11.5 אלף שורות קוד. לשם השוואה, לפי אתר The Verge, במערכת ההפעלה אנדרואיד יש 12 מיליון שורות קוד. 11.5 אלף שורות הקוד נכתבו בהנדסה לאחור, כלומר בלי להעתיק את שורות הקוד עצמן, אלא רק את התוצאה שלהן.

אורקל הגישה שתי תביעות. הראשונה על הפרת פטנטים - נדחתה. השנייה עסקה בזכויות יוצרים, ובשתי שאלות ספציפיות - האם API כפופים לחוק זכויות היוצרים, והאם גוגל עשתה בהן שימוש הוגן.

"מחוקקים קבעו ששורות קוד הן כמו יצירה ספרותית, ומה מתאים לשמירה על יצירה ספרותית? זכויות יוצרים. אולם בעולם התוכנה אנחנו עוסקים בטכנולוגיה ובפונקציונלית, בעוד שמטרתם של דיני זכויות יוצרים היא לתאר את אופן ביטויו של רעיון, לא על הרעיון עצמו. דיני קניין רוחני הם לא משטרת רעיונות. זה תיק מאוד מעניין ואחד החשובים כרגע בעולם אמצעי ההגנה הקניינית על תוכנה, משום שהוא בוחן את ההתאמה של דיני זכויות יוצרים לעולם החדש, שלדעתי דורש התאמה מחדש", אומר קלינג. "באירופה פסקו בבירור שיש כמובן הגנה על שורות הקוד, אך אין הגנה על API לצורך התממשקות. בארה"ב המערכת יותר מורכבת מבחינת הדין והפרשנות".

השלכות מרחיקות על "שימוש הוגן"

ההתדיינות סבוכה וכוללת לא מעט הליכים וטענות משני הצדדים. ננסה לסכם את הדברים כאן: אורקל הגישה את התביעה ב־2010 והדיונים עסקו בהפרת פטנטים ובהפרת זכויות יוצרים. חבר המושבעים קבע, כי גוגל הפרה זכויות יוצרים אך לא פטנטים, אך בית המשפט פסק כי הפרת זכויות היוצרים מצומצמת ממה שנטען.

אורקל ערערה על פסק הדין, אך בית המשפט החזיר את הדיון לחבר המושבעים, מכיוון שחבר המושבעים המקורי לא הצליח להכריע האם השימוש של גוגל נופל תחת "שימוש הוגן" או לא.

ב-2016 קבע חבר המושבעים החדש לטובת גוגל, אך גם במקרה הזה אורקל הגישה ערעור, שהתקבל ב־2018. בית המשפט ציין אז, בין השאר, כי לא מדובר בשימוש הוגן, מכיוון שהשימוש של גוגל נעשה בעבור אותן מטרות וכי האינטרסים של גוגל היו מסחריים, בהם הפיכת אנדרואיד לאטרקטיבית יותר.

גוגל הגישה לבית המשפט העליון בקשה לשמוע את הערעור שלה. לפי "בלומברג", היא קיבלה תמיכה מחברות, כמו מיקרוסופט ורד האט, אך מי שהתנגד לכך היה ממשל טראמפ, שתמך באורקל.

עו"ד ד"ר יואב אסטרייכר, ממשרד עוה"ד מיתר, מסביר כי הכוונה בשימוש הוגן (Fair use) היא לכך, שבמקרים מסוימים ניתן לעשות שימוש ביצירות שמוגנות בזכויות יוצרים (לרבות קוד תוכנה), למטרות של לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, ודיווח עיתונאי. זאת, בהתחשב בשיקולים שונים, כגון מטרת השימוש ואופיו, אופי היצירה שבה נעשה השימוש, היקף השימוש, והשפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

"צריך לשים לב שה-Fair use הישראלי והאמריקאי מאוד דומים, כך שמה שייקבע שם עשוי לחלחל לישראל בשני מובנים: גם בתי המשפט בישראל יפרשו את התחולה של Fair use כמו בארה"ב, ומאחר שתעשיית ההייטק הישראלית מוטה מאוד לשוק האמריקאי, מרכזי הפיתוח בישראל יצטרכו להביא בחשבון את הקביעות של בתי המשפט בארצות הברית, כך שתהיה השפעה גם על הפיתוחים שמתבצעים בישראל".

המקרה של גוגל ואורקל הוא המפורסם ביותר, אך בעולם הטכנולוגיה מתנהלים עוד כמה משפטים על סוגיות דומות. "לדעתי זאת הסיבה שבית המשפט העליון בחר לדון בסוגיה", אומר אידו ג'ינו, מייסד ומנכ"ל חברת RapidAPI, שפיתחה פלטפורמה שעוזרת למתכנתים להתחבר ל-API's בקלות. ג'ינו נותן כדוגמה את המקרה של MongoDB ואמזון. "MongoDB פיתחה דאטה בייס מאוד פופולרי, שיש לו גרסת קוד פתוח, אך אם רוצים להתקין אותו עם שירות לענן צריך לשלם להם. הרעיון היה שהם יעשו קוד פתוח, כולם ילמדו את השפה שלהם ויגדלו, הלקוחות ישלמו להם. זו הסיבה שהם השקיעו בגרסאת הקוד הפתוח.

"אז באו AWS (שירותי ענן של אמזון) ויצרו דאטה בייס משלהם, עם אותם פיצ'רים ו-API מאוד דומה. כך, אם כתבת קוד של MongoDB, ואתה רוצה לעבור לגרסת אנטרפרייז, אתה יכול לשלם לאמזון והכל ימשיך לעבוד", הוא אומר. לא רק זאת, באתר של AWS אף מציינים בפירוש כי המוצר שלהם כולל תאימות ל-MongoDB.

כאן גם נכנס היתרון של AWS, פלטפורמת הענן הפופולרית בעולם. באמזון יודעים למעשה מהם המוצרים הפופולריים ולכן גם איזה מהם משתלם להם להעתיק. הם אפילו לא מסתירים זאת - כשהעתיקו את שירות החיפוש של חברת אלסטיק, חברה הולנדית שהוקמה על ידי הישראלי שי בנון, הם נתנו למוצר שלהם את השם Elasticsearch. אלסטיק תבעה אותם על העתקת סימן מסחרי. ככל הידוע, התביעה עדיין לא הוכרעה.
"אמזון גם מצאה את עצמה בצד השני. מיקרוסופט העתיקה ממנה API למוצר לאחסון קבצים. באמזון טענו שזה לא תקין, אבל הם לא מציפים את זה יותר מדי כי גם הם מבינים את הסתירה", סבור ג'ינו.

כל החלטה עלולה לפגוע בחדשנות

אחת השאלות העיקריות סביב המשפט הזה נוגעת לפגיעה אפשרית בחדשנות. אפשר להסתכל על כך משני כיוונים: אם API's יהיו מוגנים בזכויות יוצרים, לסטארט-אפ יש תמריץ להיות ראשון בשוק, ליצור סטנדרט מסוים וליהנות לאורך כל הדרך מהפירות. אחרת הוא תמיד עלול לחשוש שאחת הענקיות, על כיסיהן העמוקים, יבואו ויעתיקו ממנו את ה-API's.

מנגד, ניתן לטעון כי דווקא הדרישה של אורקל, אם תתקבל, תפגע בחדשנות מכיוון שאנדרואיד לא הייתה מתפתחת באופן הזה אם גוגל לא הייתה מעתיקה את ה-API's.
ג'ינו סבור אחרת מקלינג. "אני מסתכל על זה מזווית יותר טכנית ועסקית, ופחות משפטית, ואני חושב שאורקל צודקים. המטרה של סטארט-אפים היא לגרום ל-API להיות מאוד פופולרי, שכל המפתחים יידעו לעבוד איתו וייצרו תוכנות סביבו, במטרה לקטוף את הפירות. ואז אמזון וגוגל כותבים מחדש את ה-API - זה לא הוגן ולא יאפשר לסטארט-אפים לקום.

"אפשר לקחת כדוגמה את קֻוּדָהּ שפיתחה אנבידיה (שפת תכנות שיצרה תלות בחברה - ע"ז) - לדעתי כשאנבידיה גייסה כחברה פרטית כסף מהון סיכון, הם ידעו שאם זה יצליח הם יהיו מונופול בשוק. אם הם היו יודעים שאינטל יכולה להעתיק את זה יום אחרי - הם אולי לא היו הולכים ומשקיעים בזה. אף אחד לא ייקח סיכון אם אין סיכוי", מוסיף ג'ינו.
עם זאת, אומר ג'ינו, "כל קהילת הקוד הפתוח שמאמינים בקוד פתוח ולא בקניין רוחני אמיתי - נמצאים בצד של גוגל".

סטרייכר אומר כי "החשש הוא שחברות חדשות, במקום לנסות לנצל פיתוחים קיימים, יתרחקו מכך כדי שלא יטענו כלפיהן שהן מפרות זכויות יוצרים, וזה כמובן יעכב את זמן הפיתוח. מנגד, אם לא ניתן הגנה מספיק חזקה לזכויות יוצרים, לא יהיה תמריץ כלכלי ללכת ולפתח תוכנות חדשות. זה מתח שקיים בעולם הקניין הרוחני כל הזמן. הבעיה היא שברגע שאתה נותן למישהו הגנה קניינית, אתה בעצם לוקח ‘משהו' מנחלת הכלל ופוגע בחדשנות, לפחות בטווח הקצר. יש חשש אמיתי שאם הפסיקה תהיה נגד גוגל, המשמעות היא אפקט מצנן במובן זה שהרבה חברות יפסיקו לעשות שימוש ב-API, דבר שכמובן יפגע באפשרות להתפתחויות טכנולוגיות".

קלינג מוסיף, כי "גוגל היא ענקית שאנחנו מניחים שיכולה לכתוב ג'אווה מחדש, אבל ניתן להניח שהטענה שלה היא שטובת החדשנות מחייבת אותה להשתמש ב-API של אורקל, כי כבר היום יש מיליוני אנשים שמשתמשים בה. אם גוגל תכתוב API משלה, היא תצטרך להשקיע בכך סכומי עתק ולחנך את המשתמשים להשתמש בהם. ואז נשאלת השאלה האם זה יתרום לעולם החדשנות שתהיה ג'אווה של אורקל ומערכת מתחרה של גוגל"? 

צרו איתנו קשר *5988