הרשות השנייה: יועצי תקשורת יכולים לשמש כפרשנים בטלוויזיה וברדיו

נציב קבילות הציבור של הרשות השנייה, דוד רגב, אינו רואה מניעה בשילובם של יועצי תקשורת ואנשי יח"צ כפרשנים בתוכניות טלוויזיה ורדיו, אך ממליץ שכאשר השימוש בהם נעשה על בסיס קבוע, הם יעבירו לגורמים המשדרים את רשימת לקוחותיהם

נציב קבילות הציבור של הרשות השנייה, דוד רגב, אינו רואה מניעה בשילובם של יועצי תקשורת ואנשי יחסי ציבור כפרשנים בתוכניות הטלוויזיה המסחרית ותחנות הרדיו שתחת פיקוח הרשות, אך ממליץ שכאשר השימוש באותם יועצי התקשורת ואנשי יחסי ציבור נעשה על בסיס קבוע, הם יעבירו לידי הגורמים המשדרים את רשימת לקוחותיהם ויעדכנו את הגורמים המשדרים על צירוף לקוחות חדשים, זאת בכדי למנוע מצב של שילובם בדיון הנוגע ללקוחותיהם.

חוות-הדעת של רגב ניתנה בהמשך לפנייה של עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", שטען כי יש טעם לפגם בשילובם של בעלי מקצוע אלה כפרשנים, שכן פרשנותם מוטה בשל עיסוקיהם, וכי חלקם עלולים לנצל את הבמה לקידום לקוחותיהם.

רגב נוטה לסמוך על היושרה של הגופים המשדרים וקובע כי בכל הנוגע לשילוב מרואיינים כפרשנים באופן חד-פעמי וכפרשנים קבועים, פועלים הגופים המשדרים במסגרת חופש הביטוי והיצירה המוקנים להם ועל-פי שיקול-דעתם המקצועי. "אינני סבור כי יש להתערב בשיקול-דעת זה, למעט מקרים קיצונים של פגיעה בצופים" קובע רגב.

רגב אפילו רואה יתרונות מסוימים בשילובם של יועצי התקשורת ואנשי יחסי הציבור כפרשנים, שכן לשיטתו רובם בעלי רקע עשיר בתחומי עיסוקיהם בהם בתחום התקשורת, בתחום הפוליטי, בתחום הביטחוני כדומה, ובנוסף רובם רהוטים, ובשל כך הם נחשבים למרואיינים מעוררי עניין ומבוקשים .

עם זאת, רגב מוצא לנכון להציב מספר סייגים מינימלי - למשל הקפדה על גילוי נאות בנוגע לעיסוקם באופן שיופיע על המסך בצורה בולטת ואיסור להביע בדיון עמדות הנוגעות לתחומי עיסוקם הנוכחים וללקוחותיהם באופן ישיר או עקיף .