אסור לממשלה לכפות עלינו להתחסן: הסברה ובניית אמון עדיפה

כבר הרבה שנים שלא היה חיסון שכל כך הרבה אנשים חיכו לו בציפייה כמו חיסוני הקורונה. כולנו עוקבים בעניין רב אחר התקדמות תהליכי הפיתוח השונים, תוצאות הניסויים הקליניים והדיווחים לגבי אישור החיסונים והתוכניות להפצתם בישראל. חיסונים נחשבים לאחת התרומות החשובות והמכריעות ביותר של מדע הרפואה לבריאות הציבור, ובזכותם ניצלים מיליוני אנשים בכל שנה. חיסוני הקורונה צפויים להציל מיליונים ולמנוע פגיעה ישירה ועקיפה בעשרות מיליוני אנשים נוספים, מעבר לתרומתם בהחזרת "נורמליות" או שגרה לחיי היום-יום.

חיסונים אינם מגנים רק על המתחסן עצמו. התחסנות של שיעור ניכר מהאוכלוסייה מובילה לחסינות עדר - מצב המגן על אנשים שאינם יכולים להתחסן בעצמם ומונע המשך התפשטות מחלה באוכלוסייה. כאשר כל כך הרבה תלוי בכך שמספיק אנשים יתחסנו, אין פלא שיש מי שמעלים את ההצעה לחייב מתן חיסון לקורונה בחקיקה. לא פעם מדובר בכותרות סנסציוניות בלבד, אולם התגובה הציבורית המיידית והמתבקשת היא של התנגדות עזה לרעיון כפיית החיסונים, ובצדק. אסור לשקול כפיית חיסונים, אלא יש לפעול לעידוד ההתחסנות.

עמותת מדעת מקדמת בשנים האחרונות חקיקה של מדיניות חיסונים לאומית שמטרתה לסייע למדינת ישראל לעודד היענות גבוהה להתחסנות בחיסוני השגרה וכך לשמור על חברה בריאה ולמנוע התפרצויות של מחלות מסכנות חיים. העקרונות שהובילו אותנו לנסח את החקיקה רלוונטיים לגבי עידוד התחסנות בכלל, כולל חיסוני מבוגרים וחיסוני הקורונה הצפויים.

האיזון בין זכות האדם לקבל החלטות עצמאיות לגבי בריאותו ובריאות ילדיו לבין האינטרס הציבורי והרצון למנוע התפרצות מחלות הוא עיקרון מוביל ומרכזי במדיניות החיסונים. עיקרון זה לוקח בחשבון את החקיקה הקיימת בישראל בהיבטים של זכויות האדם וזכויות החולה.

אסור להשאיר ההסברה ליד המקרה

על המדינה לספק הסברה מקיפה ומפורטת, המאפשרת לכל אחד לקבל את ההחלטה להתחסן, על בסיס ראיות מדעיות ומענה לחששות ושאלות. גם קבלת החלטה שלא לחסן, או לדחות את החיסון, צריכה להיעשות לאחר קבלת מלוא המידע הרלוונטי. אסור להשאיר הסברה כזו ליד המקרה, או להסתפק בסרטוני תדמית קצרצרים בין הפרסומות בטלוויזיה, אלא לספק מערך מידע מפורט, מקיף ונגיש למגזרים ובשפות השונות. יותר מכך - ההסברה החשובה והאפקטיבית ביותר היא כזו שנעשית במפגש עם צוותי הרפואה בקהילה, על-ידי רופאות הילדים, רופאות המשפחה ואחיות טיפת חלב. צוותי רפואה אלו חייבים לקבל את התמיכה המלאה והנגישות למידע שיסייע להם לתת מענה לחששות שטבעי שיעלו בהקשר לחיסונים החדשים.

עקרון חשוב נוסף, שהחודשים האחרונים הבהירו לנו את השפעתו האדירה על אמון הציבור, הוא שקיפות מרבית. כל המידע, השיקולים ומהלך חיסוני הקורונה חייב להיעשות בצורה שקופה ככל האפשר בפני הציבור. למשל, שקיפות בנושא קבלת ההחלטות על אישור החיסונים בישראל, גם עבור החיסון של המכון הביולוגי שאולי לא מורגל בדיווח פומבי ושוטף, וגם באישור של החיסונים האחרים מהעולם. שקיפות לגבי השיקולים בתיעדוף האוכלוסיות שיחוסנו, דיווח על תופעות חריגות בעקבות מתן החיסונים, ועוד ועוד. התייחסות שקופה וברורה גם לשאלות מורכבות המאפיינות את המציאות הדינמית של מגפת הקורונה והמידע שמתעדכן ומצטבר כל העת.

שקיפות חייבת להיות גם בנושא היקף האוכלוסייה שחוסנה באזורים שונים גיאוגרפיים ובפילוח לפי מגזרים ואוכלוסיות. נכון להיום בישראל, לא קיים מאגר מידע מקיף ושלם המאפשר לציבור ולמקבלי ההחלטות לדעת מהו שיעור ההתחסנות כנגד מחלות שונות במקומות שונים בישראל. ההיערכות לחיסוני הקורונה חייבת לקחת בחשבון מעקב מקיף מלא ושקוף כזה, באופן שמגן על פרטיות האזרח מצד אחד, אבל מספק מידע למקבלי החלטות מצד שני - החל מרמת הרשות המקומית וכלה ברמת המדינה.

ההשקעה בישראל היום בנושאים של בריאות הציבור בכלל וחיסונים בפרט, היא נמוכה ביותר. בשגרה כמעט ולא נעשה דבר בהיבטים של עידוד התחסנות, הסברה לציבור, הדרכת צוותים רפואיים או השקעה בחיסונים למבוגרים. כעת, כאשר כל העולם ניצב בפני מבצע חיסונים בהיקף אדיר, היעדר ההשקעה הזו מחייב את ישראל להקים בבת אחת תשתיות ותהליכי עבודה חיוניים. טוב יעשה משרד הבריאות אם התשתיות האלו יוקמו תוך השלמת הפערים הקיימים בישראל, באופן שיאפשר להתמודד טוב יותר עם האתגרים הקיימים והעתידיים בנושא בריאות הציבור. 

הכותבת היא מנכ"לית עמותת "מדעת"