"הקלה בחיובים הקטנים תעשה הבדל גדול לעסקים"

תמיר ברלנקו, מייסד קבוצת הפייסבוק "לא יהיה בסגר", הוא הבעלים של שלושה עסקים בת"א: בית הקפה R קפה מול בתי המשפט ברחוב ויצמן, מסעדת ההמבורגרים BBB ברמת החייל וקפה ToHa במגדלי תוצרת הארץ (מגדלי ToHa). בכל המסעדות הללו, מעבר לתשלומים הכבדים של הארנונה ושכר הדירה, הוא משלם שלל אגרות ותשלומים לעיריית ת"א בתמורה לכך שעסקיו "תושבי העיר" ונהנים משירותיה. ברשימה הזאת נכללות אגרות השילוט, אגרות השמירה, אגרת הצבת כיסאות ושולחנות ועוד חיובים קטנים לכאורה של בין כמה שקלים לכמה עשרות שקלים בחודש. הקלה בחיובים "הקטנים" הללו יכולה להיות משמעותית עבורו, ועבור עוד עשרות אלפי עסקים שמשלמים אותם לרשויות ברחבי הארץ.

ברלנקו מדגים את המציאות של העסקים שלו באמצעות אחד מהם: "לפני המשבר היה ל-BBB מחזור חודשי של כ-900 אלף שקל בממוצע. עכשיו, בגלל שיש משלוחים וטייק אווי אנחנו עומדים על 400 אלף שקל, כאשר ההוצאות הקבועות של הסניף הן כ-80 אלף שקל. בתקופות מסוימות לא היינו זכאים למענקים מהמדינה כי עמדנו 2%-3% מתחת לסף הירידה במחזור שנקבע (25% או 40%, תלוי בתקופה). בממוצע קיבלתי מהמדינה 15 אלף שקל בחודש, עם הוצאות קבועות של 80 אלף. ממה מורכבות אותן הוצאות? שכר דירה בסך 58 אלף שקל, ארנונה בסך 13 אלף שקל והרבה דברים קטנים לכאורה מסביב, מלבד חשמל וכדומה, שעיקרם אגרות והיטלים לרשות המקומית".

משמעותה של כל אגרה היא בין כמה שקלים לכמה מאות שקלים לחודש, ולעיתים גם אלפי שקלים, אבל כשמחשבים את כולן יחד מדובר בנטל כלכלי שמכביד על העסקים משמעותית. ברלקו: "אנחנו משלמים למשל אגרת פינוי קרטונים בסך 400 שקל כל חודש, אגרת שילוט בסך 6,500 שקל לשנה - 500 שקל לחודש, ועוד ועוד. כל הדברים הקטנים האלה, אם היו מבטלים אותם זה היה משמעותי עבורנו. הקלה בחיובים הקטנים תעשה הבדל גדול לעסקים. כל דבר קטן משמעותי, כי היום אנחנו מפסידים כסף ולא מייצרים כסף. המדינה לא עוזרת לנו בצורה ראויה, אז לעיריות יש תפקיד בעניין הזה, להיכנס לחלל הזה ולסייע לנו כמה שהן יכולות. אבל העיריות מגלגלות את זה למשרד הפנים והאוצר, והם מגלגלים את זה בחזרה לעיריות, וברבות מהרשויות בארץ יש עדיין המון חיובים שמוטלים על עסקים ומכבידים עליהם בתקופת המשבר הזו".

 תמיר ברלקו בסניף BBB הסגור / צילום: אמיר כהן

מראשית המשבר מבקשים בעלי העסקים, העצמאים והארגונים המייצגים אותם כי המדינה, והרשויות המקומיות בתוכה, יתנו הקלות - הנחה או פטור - באגרות, כדי לאפשר לעסקים לנשום בתקופת המשבר הכלכלי. גלובס הציף את הבעיה לפני מספר חודשים, בשעה שהעצמאים פתחו במאבק נגד ההיטלים והאגרות הנוספים שמוטלים כאבן ריחיים על צווארם - אך מרבית הקריאות הללו לא נענו.

בנושא הארנונה, לאחר מאבק ממושך של העצמאים לקבלת פטור, ניתנו לעסקים הקלות בתחום (שלושה חודשי פטור בראשית המשבר, וכעת מנגנון פטור מארנונה לחודשים יוני עד אוגוסט שלגביו עולות טענות בנוגע לביורוקרטיה הנדרשת), אך בעניין האגרות וההיטלים לא נמסרה כל החלטה "מלמעלה" להקל או לתת פטורים מיוחדים לעסקים. בחודשים האחרונים, בהם עסקים רבים היו סגורים לפרקי זמן ארוכים, וחלקם עדיין סגורים, לא ברור מה ההצדקה להמשך גבייתם של היטלים ואגרות אלה - אך רובם  ממשיכים להיגבות כבימי שגרה בעיריות רבות.

לכך, יש להוסיף את הקנסות שמטילות חלק מהעריות על עסקים גם בתקופת הקורונה - והרי לכם מציאות בלתי אפשרית, שבה העסקים הקורסים נושאים בנטלים כלכליים שגם בימי שגרה מכבידים עליהם, ובימי משבר עלולים לסמן את סגירתם הסופית.

עיר המדרחובים ועידוד מסחר הדיגיטלי

בחלק מהרשויות הרימו את הכפפה, ופרסמו שורת הקלות לעסקים, במקומות שניתנים לשיקול הדעת של הרשות. כך, למשל, בעיריית ירושלים, בראשות ראש העיר משה ליאון, חיפשו דרכים לסייע לעסקים בשטח ובאופן מקוון מאז פרוץ המשבר. לדברי אמיר חכימיאן, מנהל האגף לקידום עסקים בעיריית ירושלים, "במסגרת העשייה קידמנו בעירייה פרויקטים רבים לחיזוק העסקים. כך, למשל הובלנו את פרויקט 'עיר המדרחובים', אשר הפך רחובות בעיר למדרחובים וכך העלה את פדיון העסקים. המדרחובים עודדו שוטטות תחת ריחוק חברתי וחיזקו את התפיסה הציבורית שצריך ללמוד לחיות לצד הקורונה. באמצעות המדרחובים אפשרנו לעסקים להוציא כיסאות ושולחנות, בהתאם להנחיות משרד הבריאות המתעדכנות, מה שהגדיל את ההכנסות של בתי העסק".

 אמיר חכמיאן / צילום: איגור פרברוב

בנוסף אומר חכימיאן, כי "עיריית ירושלים הייתה העירייה היחידה בארץ שהשיקה קניון וירטואלי בו נמצאים למעלה מ-200 בתי עסקי מקומיים. הקניון מאפשר סחר מקוון בעידן שבו רוב המסחר הופך לדיגיטלי. כמו כן, נתנו פטור מהוצאת מתקנים, הצבנו 1,000 פינות ישיבה במרחבים ציבוריים לטובת תושבים ומבקרים אשר רוכשים בטייק אווי, מהלך המחזק את עסקי המזון וגם משפר את חוויית השוטטות של הציבור. קידמנו את פרויקט 'ירושלים של דיגיטל', שבו העירייה מקימה אתרים עבור עסקים ללא עלות, פרויקט זה מכניס את העסק לתוך זירה חדשה, המגדילה את הכנסותיו. מדובר בפרויקט בשיתוף עזריאלי, המכללה להנדסה וחברת Wobily כאשר סטודנטים שהוכשרו לטובת העניין מלווים את העסק משלב ההקמה דרך ההטמעה ועד המכירה בפועל של מוצרים באתר".

בנוסף, במהלך הסגר הראשון הקימה עיריית ירושלים מאגר יועצים חינמי, הנותן מענה לסוגיות אקוטיות עבור בעלי עסקים הזקוקים להכוונה וייעוץ והשיקה את הזירה העסקית B2B - בה מעודדים הזמנות רכש וקניית שירותים של גופים ומוסדות משמעותיים בעיר מספקים ירושלמים. "יצאנו בקמפיין חוצות לחיזוק הכלכלה המקומית תחת הכותרת 'ירושלמי קונה מעסק ירושלמי', הובלנו שיתוף פעולה עם מט"י הכולל סדרת הרצאות מקוונות בתחומים שבהם בעלי עסקים הביעו עניין ובנינו שני קורסים ייעודיים להתמודדות עם משבר הקורונה המשלבות שיווק דיגיטלי וניהול פיננסי", אומר חכימיאן.

בנוסף לכל אלה, עיריית ירושלים קידמה את פרויקט "אוטו אוכל", לטובת עסקי מסעדנות שפעילותם נשענת על הסעדה במקום ונפגעו עקב הסגרים השונים, והיא מאפשרת לעסקים המעוניינים לעבור שיפוץ במהלך הקורונה או סגורים, להציב אוטו אוכל בתקופת הסגירה על מנת לייצר הכנסות.

דרכים נוספות לעודד את העסקים בעיר היו הצבת מיצגים בעיר שיעודדו את הציבור לטייל ולקנות מעסקים פתוחים. חכימיאן: "במרכז העיר ירושלים הצבנו 6 מיצבים במסגרת חזון ראש העיר לחיזוק המרחב העסקי, אשר נועדו לשפר את חוויית השוטטות ולהגביר את כמות העוברים והשבים וכך גם את הרכישות בבתי העסק השונים".

הקלות נוספות שקידמה העירייה לטובת העסקים היו מתן אפשרות לעסקים להגיש בקשה לרישיון עסק באופן מקוון תוך שיפור הנגישות והתקשורת עם בית העסק; יצירת שיתוף פעולה עם אפליקציית Easy להטמעת פלטפורמה "קונים ירושלמי קונים בטוח" - חכימיאן מספר כי "בפלטפורמה זו הופיעו כל בתי העסק שפעלו בהתאם לתקנות הקורונה, והיא מאפשרת להציג פרטים אודות העסק ומיקומו הפיזי ביחס ללקוח הפוטנציאלי"; ובסוף החודש יערכו שני כנסים מרכזיים בעיר - בהם יתארחו המומחים אלון אולמן ופרופסור יורם יובל, שייתנו דגש על מתן כלים להצלחה בעולם משתנה.

חכימיאן: "כמו כן, נקיים את שבוע העסקים החברתיים בין ה-21-25.12, שבוע בו נחזק את קהילת העסקים החברתיים הגדולה בישראל תוך מתן כלים ויצירת חיבורים לחיזוק העסקים החברתיים בעיר".

האם יש היטלים או אגרות שניתן להפחית בהם או לתת פטור מהם, ללא התערבות ממשלתית, והאם עשיתם זאת?
חכימיאן: "לרשויות המקומיות יש סמכויות בתחום האגרות וההיטלים אך כל שינוי חוק עזר מצריך את אישור משרד הפנים. עיריית ירושלים, כעיר ידידותית לעסקים, נוקטת במדיניות מקלה מלכתחילה באגרות. כך למשל העירייה לא גובה אגרת היתר לילה ואגרת הצבת פרגוד. מבחינת אגרת שילוט פטרנו את העסקים מתשלום אגרה על שלט הזיהוי הראשון בחזית כל עסק, מתוך הרציונל שמדובר בשלט הכרחי. בנוסף, הענקנו פטור מאגרת הוצאת מתקנים החל מתחילת הקורונה ועד סוף 2020".

בינייםם

גם בעיריית תל אביב-יפו מצהירים כי הסיוע לעסקים בעיר עומד במוקד המאמצים העירוניים בחודשים האחרונים, מתוך הבנה מוחלטת כי מדובר בליבה הפועם של העיר. בחודשים מרץ, אפריל ומאי העירייה נתנה פטור מלא מארנונה לעסקים. כבר אז, הוחלט להעניק את הפטור באופן מיידי ולא כהנחה שתתפרס על פני שנה (בהחלטה של משרד הפנים ניתנה אופציה לפרישת ההנחה). בנוסף, אלפי בעלי עסקים קיבלו מהעירייה סמוך לפרוץ המשבר צ'קים עבור תשלומים שנגבו מראש.

עוד מציינים בעיריית ת"א כי מתוך רצון לסייע לעסקים ניתן פטור על היטלים שונים, ובהם היטל כיסאות, שולחנות, פרגודים ואגרת שילוט. מהעירייה נמסר כי "מדובר בהטבה ששווה מליוני שקלים".

בנוסף, מיד עם פרוץ המשבר הקדימה העייריה תשלום בסך חצי מיליארד שקל לאלפי ספקים; הוצבו אלפי כסאות ושמשיות בכיכרות ורחבות מרכזיות כדי לעודד צריכת מזון באיסוף עצמי, והמלאים מתחדשים כל העת; העירייה דחפה לפתיחת המסעדות, בתי הקפה והבארים ואף הגישה לממשלה מתווה לפתיחה מיידית שלהם, תוך הקפדה על הנחיות משרד הבריאות (בעיריה ממשיכים לדחוף קדימה את המתווה הזה גם כיום); הוסבו 11 מקטעי רחובות בעיר לרחובות מנוהלי תנועה סגורים לתנועת כלי רכב, כדי לעודד את המסחר והפעילות הכלכלית בהם; הותרה הרחבת שטח הצבת השולחנות והכיסאות גם על חשבון המרחב הציבורי; הופקו מספר קמפיינים ענקיים לעידוד עסקים מקומיים בשיתוף ארגוני העצמאים; הקמנו מערך גדול לטיפול בעסקים בעיר על פי אזורים גיאוגרפיים, המאויש על ידי 10 עובדים שכל עבודתם היא סיוע לעסקים.

 מדרחוב לוינסקי בתל אביב / צילום: גיא יחיאלי

בנוסף, עיריית תל אביב יזמה כ-10 פסטיבלים ואירועים שתכליתם לעודד צריכה בעסקים מקומיים כדוגמת "מרימים את השאלטר" - אירוע לעידוד עסקים מקומיים יחד עם אמנים מקומיים. הראשון נערך בגן החשמל, בשבוע שעבר נערך בבזל ובקרוב יערך אירוע נוסף במתחם נוגה שביפו.

במקביל פועלת עיריית תל אביב לעידוד רכישה מקומית באמצעות כרטיס התושבים "דיגיתל" המעניק הנחות והטבות בעסקים השונים בעיר.

לדברי עו"ד ליאור שפירא, יו"ר מועצת עיריית תל אביב-יפו והממונה על תחום העסקים בעיר, "העסקים הקטנים הם לב ליבה של תל אביב-יפו והסיוע להם עומד במוקד החשיבה והעשייה העירונית. בחודשים האחרונים פעלנו רבות לטובת העסקים ופתיחתם מחדש בהתאם להנחיות. נמשיך ונפעל לחיזוק העסקים התל אביביים ביוזמות שונות, לרבות קמפיינים נקודתיים לקראת החגים השונים ולאירועים מיוחדים".