לחוסר הגיוון במפת התקשורת הישראלית יש צבע ברור של השלכות

ספק אם יש גוף תקשורת שלא השתמש בתמונות אילוסטרציה של החברה החרדית בידיעות שכלל אינן קשורות אליה, לפחות פעם אחת וכנראה הרבה יותר • למרות ניסיונות לשיפור המצב, הבעיה מחריפה עם מסגור והצמדה של בעלי כיפות שחורות לקשיים ובעיות

אוהד חמו מדווח על הגדה / צילום: צילום מסך
אוהד חמו מדווח על הגדה / צילום: צילום מסך

במדור ביקורת התקשורת החדש של גלובס ננסה מדי שבוע לנתח אירועים תקשורתיים, להתחקות אחר הכוחות שמניעים את התקשורת, לאוורר החוצה פרקטיקות עיתונאיות שגורות, ולדון ביחסי הגומלין בין העבודה העיתונאית ה"רשמית" לרשתות החברתיות. להיות גוף תקשורת שמבקר תקשורת זה מורכב בהגדרה, אבל נשתדל לבקר בשקיפות גם את עצמנו, ולהיות ענייניים והגונים גם כלפי המתחרים שלנו. נשמח לקבל רעיונות, הצעות וגם ביקורת לכתובת המייל הבאה: gidon-d@globes.co.il

"בדרך לסגר שלישי: התגלו נשאים של מוטציית הקורונה בארץ", כך דיווחה כותרת באתר כלכליסט. אלא שמשום מה, התמונה שליוותה את הידיעה הייתה של נער בלבוש חרדי-חסידי, וכך היא גם צויצה בחשבון הטוויטר של העיתון.

הציוץ של כלכליסט שנמחק / צילום: צילום מסך
 הציוץ של כלכליסט שנמחק / צילום: צילום מסך

כותרת הידיעה והתמונה שונו בהמשך, וגם הציוץ נמחק. עם זאת, ככל שמדובר במקרה בוטה במיוחד של שימוש בתמונת אילוסטרציה של חרדים, ממש לא מדובר במקרה יחיד. ספק אם יש גוף תקשורת שלא נפל בו, לפחות פעם אחת וכנראה הרבה יותר.

הבריכות של הארץ / צילום: צילום מסך
 הבריכות של הארץ / צילום: צילום מסך

כך, למשל, ב-30 במאי שודרה בחדשות 13 ידיעה על התפרצות הקורונה בגימנסיה העברית בירושלים, תיכון חילוני לכל דבר, אלא שאחת התמונות ברקע הייתה של תלמידים חרדים. בעקבות תלונות לרשות השנייה, התנצלו בחדשות 13 על האירוע. במקרה אחר, במהלך דיווח בחדשות 12 על התפרצות קורונה אצל הפלסטינים, סרטון הרקע היה של נערים חרדים משחקים כדורגל.

ב-12 ביולי צייצה מערכת הארץ "הממשלה טרם העבירה נתונים על היקף ההדבקה בבריכות ובחדרי הכושר", וגם שם, כמה מתבקש, תמונת האילוסטרציה הייתה של גבר ואישה חרדים (לצד שוטר). בידיעה באתר 'הארץ' ב-9 באוגוסט, מעל הכותרת "נתוני משרד הבריאות: 85 מתו בעשרה ימים, זינוק במספר המונשמים", התנוססה תמונה של גבר חרדי. ב-28.10 צייצה מערכת ynet כי "884 אובחנו אתמול בקורונה", וגם שם התמונה המצורפת הייתה של חרדים.

ידיעת הצבעים של ynet / צילום: צילום מסך
 ידיעת הצבעים של ynet / צילום: צילום מסך

גם אצלנו בגלובס נכשלו בצימוד לא הגון שכזה לפחות פעם אחת, כאשר בכתבה על אי חבישת מסכה, תמונת הרקע הייתה של אדם חרדי, אירוע שעומד בניגוד לקוד האתי של גלובס. בעקבות הערות ברשת התמונה שונתה תוך דקות ספורות, ועורכת העיתון אף שלחה מייל לכלל העובדים על חידוד נהלים בנושא.

כל אחד והמרד שלו

היחס הלא הוגן קיים לא רק בתמונות, אלא גם במסגור והצמדה של החרדים לקשיים ובעיות. ב-17.11, עם העלייה בתחלואה, הזמינה מערכת ynet את הגולשים לבדוק באיזה צבע העיר שלהם, עם הכותרת: "עיר חרדית שינתה צבע לכתום: איפה ממוקם היישוב שלכם". באותו יום, סביב השיח על החיסונים צייצה מערכת N12 כך: "בכל העולם מחכים לחיסוני הקורונה, בבני ברק מזהירים: זהירות! יש להימנע מחיסוני הקורונה האמורים להגיע".

לכך אפשר לצרף גם את הפער בין הסיקור השלילי שקיבל "המרד החרדי" שבו ראשי החברה החליטו שלא לסגור את בתי הספר בניגוד להחלטת הממשלה, לבין היחס האוהד שניתן ל"מרד" דומה מצד ראשי הרשויות המקומיות או בעלי חנויות ועסקים שהחליטו לפתוח למרות התקנות.

כך, למשל, בעמוד השער של ידיעות ב-19.10 התנוססה בגדול הכותרת "המרד החרדי", כותרת המשנה התחילה במילים "עושים דין לעצמם", ומעליה הובאו שלוש דעות - "אדום עולה", "סכנה לדמוקרטיה" ו"נרדפים במדינתנו" - מאמר של כותבת מהחברה החרדית.

תשעה ימים מאוחר יותר הכותרת "מרד ראשי הרשויות" הסתפקה בסטריפ העליון בעמוד עם רקע כחול (שנחשב לרגוע יותר), המידע בכותרת המשנה היה טכני, ולצד הכותרת הופיע טור דעה אחד: "תנו להם לנהל".

הנדסת תודעה בתמונות

מדובר רק במקבץ קטן של המקרים, שמי שטורחים לעקוב ולתעד אותם הם כתבים חרדים כדוגמת אריאל אלחרר מעיתון 'יום ליום' ויאיר לוי מאתר 'פלורליסט'. "עם תחילת הקורונה, עוד בגל הראשון, החרדים נצבעו באדום ולא רק ברמזור, אלא גם בכלי התקשורת", מספר אלחרר. "צצה תופעה מוזרה וחמורה שבה רואים כמעט על כל כתבה סתמית על הקורונה תמונה של חרדים.

"כעיתונאי ופעיל רשת החלטתי לא לשתוק, ולהציף את התופעה בחשבון הטוויטר שלי. כמו כן ריכזתי עשרות תיעודים כאלה, והעליתי אותם לכנסת. הסתובבתי בין לשכות הח"כים, בתוכם ח"כ מיכאל מלכיאלי, שהגיש שאילתה דחופה לשר התקשורת הנדל, שבתגובה שלח ללע"מ מכתב ובקשה שהדברים יתוקנו. אחרי שבועיים של שקט שבהם זה לא חזר על עצמו, התופעה חזרה ובגדול, ובגל השני והשלישי המקרים שוב חזרו. אם יש משהו שגרם לציבור הכללי להסתכל על הציבור החרדי כמפיצי מחלה, זה בעיקר הנדסת התודעה בתמונות".

כשמדברים על גיוון במפת התקשורת הישראלית, צריך לזכור שיש שתי אוכלוסיות גדולות עם ייצוג כמעט אפסי - ערבים (אליהם לא התייחסנו הפעם, ועוד נתייחס) וחרדים. היחס השלילי שלו זוכה החברה החרדית בתקשורת הוא בין היתר תולדה של העובדה שבמערכות העיתונים וכלי התקשורת כמעט ואין כיפות שחורות או פאות.

מחדשות 12 נמסר בתגובה: "באשר לציוץ N12 ולאייטם עצמו - הרי שמהותית הוא עסק בפשקווילים שנתלו בבני ברק, ועל כן הציוץ מיסגר נכונה ושיקף באופן הגון והוגן את התוכן. כל טענה לגבי אי הגינות כלפי החברה החרדית היא מופרכת.

"באשר לתמונות הרקע שנראו באייטם שעסק בתחלואה בציבור הפלסטיני - אכן מדובר בתקלה טכנית מצערת. המקרה תוחקר מיד לאחר השידור, לבל התקלה תישנה".

אלוף בן, עורך הארץ, סירב להגיב. מכלכליסט וידיעות אחרונות לא התקבלה תגובה. 

צרו איתנו קשר *5988