מה דעתכם על מניית טסלה - שווה קנייה או שמא כדאי להתרחק? האמת, זה לא משנה מה אתם חושבים, כי אם נרצה או לא, בשבוע שעבר הפכה יצרנית הרכב האמריקאית להיות מניה מרכזית בחיסכון שלנו.
מה שמטריד בסיפור הזה הוא, שאם נבחן את ההשקעה הישירה של הגופים המוסדיים בארץ במניית טסלה , לא נמצא שום גוף משמעותי שמחזיק בכלל במניה. על פי דיווחי הגופים המוסדיים בארץ לסוף הרבעון השלישי, רק קופה מפעלית אחת החזיקה במניית טסלה, וגם היא בסכום נמוך של פחות מ-2 מיליון שקלים.
אז איך בכל זאת הסתערה טסלה בדהרה לחיסכון של כולנו, והפכה מרכיב שולי במרבית התיקים המוסדיים להחזקה משמעותית של כמה מאות מיליוני שקלים?
הרקע לכך הוא כניסתה של אחת המניות בעלות שווי השוק הגבוה באמריקה למדד S&P 500, וזאת אחרי תקופה ארוכה של המתנה מחוץ למדד - עשר שנים ליתר דיוק. הסיבה להיעדרה מהמדד זה עד כה הייתה כישלונה לעמוד בתנאי הרווחיות של ועדת המדדים של חברת סטנדרד אנד פורס.
חשיפה לא רצויה במאות מיליוני שקלים
נכון להיום, טסלה היא החברה השישית בגודלה במדד 500 החברות הגדולות בארה"ב והיא זוכה למשקל מכובד של 1.7% במדד. מכאן, שעל כל 100 מיליון שקל שכספי הפנסיה והגמל שלנו משקיעים במוצר על המדד, אנו זוכים כעת לחשיפה עקיפה של 1.7 מיליון שקל למניית טסלה.
חשוב לאמוד את המספרים; 4.3 מיליארד שקל מושקעים כיום במסגרת כספי הפנסיה, הגמל וההשתלמות בקרנות סל מקומיות על מדד S&P 500, ועוד יותר מ-10 מיליארד שקלים בקרנות סל זרות (ETF) על מדד זה.
בנוסף, ישנה חשיפה מהותית נוספת למניית טסלה באמצעות נגזרים כדוגמת חוזים עתידיים, חוזי החלף (Equity SWAP) ואופציות על מדד S&P 500.
בשורה התחתונה, ההשקעה של הגופים המוסדיים בישראל במדד המניות המוביל באמריקה מייצרת לכולנו חשיפה עקיפה של מאות מיליוני שקלים למניית טסלה.
למעשה, הנתון הזה רחוק מלהיות מדויק, כי עם כל הכבוד להחזקה במכשירי השקעה על מדד S&P 500 עצמו, גם למדדים נוספים הנגזרים ממדד זה יש חשיפה עקיפה ומכובדת למניית טסלה. הבולט שבהם הוא מדד S&P 500 Consumer Discretionary, שטסלה מהווה 15% ממשקלו (שנייה לאמזון, בעלת משקל של 22% במדד הצריכה המחזורית של אמריקה).
על פי נתוני ההשקעות של הגופים המוסדיים, מדד זה ריכז באופן ישיר מעל מיליארד שקלים ברבעון הקודם ועוד כמה מאות מיליונים באמצעות נגזרים על המדד. מכאן, שעוד כ-200 מיליון שקלים מכספי הפנסיה והגמל שלנו "עברו" בשבוע שעבר למניית טסלה.
מתחת לרדאר של הרגולטור
בהתחשב בכך שאף גוף מוסדי לא בחר להשקיע מרצונו במניית טסלה, מדובר בהתפתחות מדאיגה שכן החשיפה למניה נוצרה כעת בניגוד לדעתם של מנהלי ההשקעות בישראל, והאמצעים היחידים העומדים ברשותם לנטרל את החשיפה הם רכישת אופציות מכר (Put) על המניה (פתרון יקר ולא נוח לניהול שוטף), או פשוט מימוש ההשקעות במדדים הללו (לא סביר, מאחר שמדובר במדדי בנצ'מרק המעניקים פיזור רחב לתיק ההשקעות).
מצד אחד, בשנים האחרונות נוצרו כללי רגולציה ברורים למדי לגבי חשיפות-יתר במוצרים פנסיוניים ופיננסיים. כך למשל, בקרנות הנאמנות בארץ קיימת מגבלה על השקעה בנכס מסוים (פרט לפיקדון ולאג"ח ממשלתי) מעבר ל-10% מסך הנכסים בקרן, ובקרנות הפנסיה ובקופות הגמל קיימת דרישה לבחון באופן קפדני ולאשר מראש בוועדת השקעות כל רכישה של מניה חדשה.
ואולם, כאשר אותם גופים קונים מוצרי השקעה, כלומר, תמהיל מפוזר כביכול של נכסים פיננסיים, הם אינם נדרשים לעמוד בכללים האמורים להשקעה בנכס בודד.
במקרים רבים, אכן השקעה בקרנות סל או בקרנות נאמנות אינה טומנת בחובה סיכון ספציפי מסוים, אבל לעתים, תכופות למדי יש להדגיש, כן נוצרת חשיפת-יתר למניה או למנפיק מסוים דווקא כתוצאה מהשקעה במוצרי מדד גלובליים.
וכאמור, לא מדובר במספר מצומצם של מדדים אזוטריים ונישתיים, כי אם כאלה שניתן למצוא בהרבה מאוד תיקי השקעות, גם פרטיים וגם מוסדיים.
הדוגמה של טסלה היא בולטת וחריגה מאוד, בוודאי על רקע היעדר ההשקעה הישירה (כלומר, זאת שנובעת מקבלת החלטה מושכלת של גופי החיסכון הפנסיוני) והחשיפה המאולצת למניה כתוצאה מכניסתה למדדים הראשיים.
ואולם, גם במניות אחרות, שבהן כן החליטו הגופים להשקיע באופן ישיר, קיימת חשיפה עקיפה שעולה בכמה מונים על ההשקעה הישירה במניה עצמה.
אותה חשיפה עקיפה גבוהה בפועל אף יותר כאשר מכניסים לחישוב גם חשיפה באמצעות מכשירים פיננסיים שקופים פחות, כמו קרנות נאמנות וקרנות זרות, וכן, באמצעות נגזרים פיננסיים, כמו חוזים עתידיים וחוזי החלף על מדדי מניות, שהפכו לנפוצים מאוד בשנים האחרונות בתיקי ההשקעות של המוסדיים הישראליים.
בשורה התחתונה, סוגיה זו היא אחת הבעיות הגדולות של ניהול ההשקעות בישראל. כל גוף המנהל כספי ציבור, בין שמדובר בקרן נאמנות ובין שבקרן פנסיה, מחויב בדיון בוועדת השקעות על כל החזקה במניה או באיגרת חוב ספציפית בתיק, תוך קבלת גיבוי ההחלטה בעבודת מחקר (חיצונית או פנימית).
ואולם, גופים אלו אינם מחויבים באנליזה על השקעות במוצרי מדד, אולי מתוך מחשבה שהחזקות אלה אינן יוצרות חשיפה מהותית למניה כזו או אחרת. נתוני ההשקעה של הגופים המוסדיים בישראל מעידים כי במקרים רבים הנחה זו שגויה, וכי חשיפה גדולה למניה מסוימת עשויה להיווצר בחיסכון שלנו דווקא למניות שאינן רצויות.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צורכי השקעה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
