תוכן מקודם

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

מנכ"ל "זכותי" על מימוש זכויות רפואיות בעידן הקורונה: "עוד נראה התפתחויות רבות מבחינת יחסה של המדינה"

בדומה לתחומים רבים אחרים, גם תחום מימוש הזכויות הרפואיות נדרש להסתגלות וחישוב מסלול מחדש בזמן משבר הקורונה • איך, אם בכלל, יכולים נפגעי מחלה חדשה ולא מוכרת לממש את זכויותיהם? ומה מצופה מהגוף המייצג את הנפגעים אל מול הרשויות? מנכ"ל חברת "זכותי", אלון אהרונוב, עונה על השאלות הללו ומספק הצצה אל התהליך שאליו נדרש לשם כך בהמשך הדרך

"הקושי העיקרי הוא בכך שאנשים עוד לא יודעים אילו סימפטומים יישארו בעקבות התחלואה" / צילום: בר-אל
"הקושי העיקרי הוא בכך שאנשים עוד לא יודעים אילו סימפטומים יישארו בעקבות התחלואה" / צילום: בר-אל

הכתבה מטעם זכותי

כבר חשבנו שראינו הכל, אבל אז הגיעה הקורונה.
לזה אלון אהרונוב לא יכול היה לצפות, בשנות ה-40 המאוחרות לחייו, ועל אף ניסיון של מעל ל-15 שנה כמנכ"ל חברת "זכותי", המתמחה במימוש זכויות רפואיות, החל מחודש מארס האחרון צפה אהרונוב משתאה בלידתה של מחלה חדשה ולא מוכרת שהחלה משנה סדרי עולם, וביניהם גם את תחום מימוש הזכויות הרפואיות - הקורונה.

תחום מימוש הזכויות הרפואיות שהוסדר פורמאלית ע"י המדינה ב-2015 באמצעות תיקון 161 לחוק הביטוח הלאומי, הסדיר את פעילותן של חברות כמו "זכותי" כגוף המסייע - מול הביטוח הלאומי, בנושאים כמו תביעת נכות כללית, פגיעה בעבודה ועוד; מול מס הכנסה בטיפול כמו פטור ממס; ואף אל מול חברות הביטוח. אך מה קורה כאשר משתנה לא מוכר נכנס אל המשוואה? את מי בדיוק ניתן לתבוע ובעבור מה?

כמנכ"ל, החל אהרונוב מתמודד עם אירוע מורכב שדרש הסתגלות והתאמה כמצופה מהעומד בראשה של חברה מובילה בתחומה, זאת שעתידה לסייע למי שחלה במחלה החדשה אל מול הרשויות בתביעות למימוש זכויותיהם. בראיון עימו הוא מספר כי כבר חשב שראה את הכל אחרי טיפול בעשרות אלפי תיקים של מימוש זכויות - נכויות, מחלות מורכבות ונדירות, מחלות לב, סוכרת, קשיי נשימה - אבל אז הגיע נגיף הקורונה וטרף את כל הקלפים.

"נדרשנו לתהליך למידה והסתגלות למצב חדש ולא מוכר"

- הרי מדובר בנגיף הגורם למחלה שעד כה אף אחד לא הכיר, וכדי לממש זכויות רפואיות, יש צורך אקוטי להכיר את שלל התסמינים והפגיעות הנגרמים מהתחלואה בקורונה, כיצד נערכתם ב"זכותי" עם הופעת הקורונה כדי להגיב לפניות מבוטחים?

"צוות המומחים שלנו התייחס לאירוע הזה כאירוע מתגלגל, בדיוק כפי שמוכר בז'רגון הצבאי, התעדכנו מדי יום ומדי שעה בנתונים החדשים שפורסמו, בדו"חות, במחקרים, הכל כדי להבין טוב יותר את המחלה ולעזור ככל שניתן לפונים. מדובר במחלה חדשה, נכון לחודש מארס כמובן, ועל אף החומרים הרבים שפורסמו, הקושי העיקרי הוא בכך שאנשים עוד לא יודעים אילו סימפטומים יישארו בעקבות התחלואה".

- כיצד אז השפיעה הקורונה על תחום מימוש הזכויות הרפואיות?

"קודם כל, זאת מחלה חדשה שלא ידענו עליה לפני כן, ועל כן במקרים של מבוטחים בעלי מחלות רקע קודמות, הקורונה בפשט - היא עוד מחלה שיכולה להתווסף למכלול הליקויים הרפואיים ולמעשה משלימה במקרים מסוימים את רף אחוזי הנכות המזכים בקיצבאות שונות לצד פטור ממס הכנסה. לצורך קבלת פטור ממס הכנסה לדוגמה צריך להגיע לרף של 90 אחוזי נכות ומעלה בחישוב משוקלל, אם יש מבוטח שיש לו מצבור ליקויים רפואיים, נניח סוכרת, מחלת לב, בעיות בריאות וכו', אך אלה אינם מגיעים ל-90 אחוזי נכות, במידה וחלה בקורונה וישנם סימפטומים ונזקים, ייתכן שהוא כעת יעבור את ה-90 אחוזי נכות, דבר שלולא חלה בקורונה לא היה עומד כלל על הפרק. אבל, וכאן יש אבל גדול מאד,האתגר שלנו בנקודה הזאת היה להבין מה היא בכלל הקורונה, מה הם הליקויים הרפואייים שהיא טומנת בחובה, האם מדובר בליקויים שנשארים לצמיתות או חולפים, וב'זכותי' המתמחה במימוש זכויות רפואיות, נדרשנו לתהליך למידה והסתגלות למצב חדש ולא מוכר. זה לא קורה כל יום וגם לא כל עשר שנים, שמופיעה מחלה חדשה, ומשנה פה סדרי עולם".

- מה היה האתגר האופרטיבי הגדול של "זכותי" במהלך התקופה?

"קהל התובעים של מימוש זכויות רפואיות הוא בעיקרו קהל פגיע, כולם בהגדרה סובלים ממחלות רקע, ובגיל מבוגר. כך למעשה כל מי שפוטנציאלי למימוש זכויות נכנס לקבוצת הסיכון, השילוב של גיל מבוגר עם מצבור ליקויים רפואיים הביאו את המבוטחים שלנו להסתגר ולא לצאת מהבית. חשבנו מה ניתן לעשות ומכאן מקור הסלוגן 'מה שמגיע, בלי להגיע', שתכליתו הוא להעניק את השירותים שלנו באמצעות פנייה טלפונית ושליחת מסמכים, ייעלנו את התהליך בכך שחסכנו מקהל הלקוחות את ההגעה, אנו מבצעים את הבדיקה הראשונית על סמך מסמכים שהלקוח הפוטנציאלי שולח ולאחר מכן מעדכנים אותו האם אנו יכולים לסייע לו בקידום התהליך.

"זה תהליך שדרש את הירתמות הצוות המקצועי של 'זכותי', הכולל מומחי זכויות, יועצי מס, ורופאים, והגברת הסינכרון ביניהם", נזכר אהרונוב בשינוי הארגוני שהוציא לפועל תוך כדי תנועה.

וכך, בזמן שרוב העולם עבר לעבודה מהבית, נאלץ אהרונוב להוציא לפועל מבצע מורכב שכלל למידה תוך כדי תנועה של המחלה החדשה והיערכות מחדש של צוותי המומחים של החברה. "הצוות מבצע את הבדיקה הראשונית ובודק היתכנות מבחינת החומר הרפואי שמועבר אלינו, לאחר מכן הוא קובע אם הפונה הוא בר זימון וניתן לסייע לו לקבל קצבה על פי הקריטריונים של החברה". זאת לצד התייעלות לוגיסטית עבור קהל לקוחות שברובו המכריע נחשב מבוגר יותר, "כל התהליך מתבצע במדיות השונות, כמו טלפון, זום, פייס טיים, ואפילו שימוש בחתימה אלקטרונית המתבצעת דרך הוואטסאפ - דבר כשלעצמו מהווה אתגר גדול לעתים עבור אוכלוסיה יותר מבוגרת".

הקורונה - רב הנסתר על הגלוי, גם בתחום מימוש זכויות רפואיות

- מה היחס של המדינה ומנגנוניה לגבי מתן זכויות לנפגעי קורונה? האם התחום מוסדר?

"נושא הקורונה הוא טרי מידי, ועדיין בחיתוליו. עוד נראה התפתחויות רבות מבחינת יחסה של המדינה לחולים ולנפגעים וזכויותיהם, אנחנו עוד בשלב שעיקר המאמץ המשותף הוא לא להידבק בקורונה, אנשים עדיין מפחדים לצאת מהבית. אבל מי שחלה בקורונה וגם נפגע ממנה יכול להגיש תביעה לקצבת נכות כללית על סמך הסיפטומים והמגבלות שהותירו בחולה, הקצבה נותנת למעשה פתרון למבוטחים שכתוצאה מתחלואה בקורונה אינם יכולים עוד לתפקד באופן סדיר ולהתפרנס בעבודה. מי שנפגע בעבודה ויכול להוכיח שנדבק במחלה בעבודה - במידה והקורונה הותירה בו תסמינים, לדוגמה חולשה, מיגרנות, בעיות לב, בעיות ריאות, או סימפטומים אחרים - יוכל לקבל אחוזי נכות בהתאם למה שיקבעו לו בוועדה הרפואית של פגיעה בעבודה, בעקבות ההידבקות שלו בקורונה".

- האם אתה צופה מהלכים נוספים להסדרת התחום בעתיד? נניח קביעת תקציב מדינה למתן פיצויים לנפגעים, הנחיות מיוחד מצד הביטוח לאומי וכו'?

"ככלל יש חוסר מודעות משווע בנושא של מימוש זכויות מצד האוכלוסיה, ובנושא הקורונה בפרט. המחלה חדשה יחסית וטרם הבנו אותה לגמרי, ייתכן שיש אנשים שחלו והנכות עוד טרם התגבשה אצלם, אך עוד עלולה להתגבש. אני מאמין שבשנים הקרובות גם הקורונה תטופל יותר באופן פרטני בביטוח הלאומי, ורק לאחר מסה קריטית של תביעות נוכל להבין ולדעת יותר איך הביטוח הלאומי והמדינה מתייחסים לאירוע המתגלגל הזה. אני לא פוסל אפשרות כי בשנים הבאות המדינה תכיר במחלה ובנזקים שהותירה ויחקק 'חוק הקורונה' כפי שבעבר חוקק עשרות שנים לאחר תחילת המגפה "חוק הפוליו".

צרו איתנו קשר *5988