המחקר שבודק: מה אם החיסונים לא יעילים כל כך נגד המוטציות?

המוטציה ה"בריטית" של וירוס הקורונה, שכבר מופיעה במספר מדינות נוספות, טרפה את כל הקלפים מבחינת ניבוי המשך המחלה. אם לפני כחודש היה ניתן לנבא כי החיסון יתחיל להשפיע לפני שרוב ההשפעות של חגי דצמבר בעולם המערבי יגיעו לשיאן, הרי שכיום המצב נראה שונה. המחלה מתפשטת מהר יותר, וקצב ההתחסנות קבוע. על הרקע הזה שוב מהמרים בארה"ב ובאירופה על חורף מאוד דרמטי, לאחר שלפני כמה חודשים כבר הייתה תקווה שהחיסונים יעזרו למתן את השפעתו.

אולם, אם החיסונים אכן יעילים כמתוכנן נגד המוטציה הבריטית, הרי שבסופו של דבר, תוך כמה חודשים, ניתן יהיה להביא את המגפה תחת שליטה במדינות שיש להן גישה לחיסונים. אבל מה אם החיסונים לא יעילים כל כך נגד המוטציה הבריטית? ומה הסיפור של המוטציה הדרום אפריקאית החדשה, שנראית שונה מן הקורונה ה"סינית" אפילו יותר, ולכן אולי עוד פחות מתאימה לחיסון?

הנוגדנים פחות יעילים מול מול הווירוס הדרום אפריקאי

מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון וממכון המחקר Fred Hutcinson בסיאטל הפגיש את המוטציה הבריטית ואת המוטציה האפריקאית עם סרום מדמם של מחלימים מן הקורונה ה"קלאסית", לה נקרא כרגע, ללא כל כוונה פוליטית, הקורונה הסינית.

בצלוחית שבמעבדה נבחנה היכולת של וירוס "בריטי" ושל וירוס "דרום אפריקני" להיקשר לתאים בנוכחות נוגדנים לקורונה הסינית. נמצא כי הנוגדנים מונעים את הקשירה של הווירוס עם המוטציה הבריטית די באפקטיביות. מול הווירוס הדרום אפריקאי, הנוגדנים היו פחות יעילים, אם כי עדיין הייתה להם יעילות. יש לציין כי נוגדנים שנוצרים באמצעות חיסון נחשבים יותר יעילים מאשר נוגדנים שנוצרים באמצעות החלמה, ולכן יכול להיות שהיעילות שלהם נגד שתי המוטציות האלה, תיפגע פחות מאשר יעילות נוגדני המחלימים.

אחד הדברים המעניינים בניסוי היה ההבדלים הבין אישיים בין מחלימים שונים, וגם אצל אותו מחלים לאורך זמן. יצור נוגדנים נגד וירוס הוא סוג של "הגרלה", כאשר כל הזמן יוצר הגוף עוד סוגים שונים של נוגדנים, בניסיון ליצור את אלה שבאמת פוגעים ביכולת של הווירוס להיקשר לתא. ייתכן שאדם מסויים ייצר יותר נוגדנים, או נוגדנים שונים מאשר אדם אחר. לכן למרות שבניסוי באופן כללי היעילות של הנוגדנים נגד הווירוס עם המוטציה הדרום אפריקאית הייתה פחותה מאשר נגד הגרסה הקלאסית, הסינית, והנוגדנים לא סיפקו הגנה מלאה - הרי שאצל אנשים מסויימים כן הייתה הגנה מלאה. כמו כן, אצל אדם מסויים שדמו נבדק פעמיים, ביום 18 הנוגדנים שלו לא הצליחו לנטרל את הווירוס, אך ביום 94 נצבר כבר מגוון רחב יותר של נוגדנים, והם הצליחו לנטרל אותו.

המסקנה של החוקר המוביל במחקר, פרופ' ג'ס בלום ממכון האצ'יסון, היא כי גם אם המוטציות פוגעות בהגנה של נוגדני מחלימים נגד וירוסי קורונה, הן לא מוחקות אותה. כעת ישנה דחיפות לבצע את אותו הניסוי עם סרום מתחסנים, ולא רק עם סרום מחלימים, וגם לבחור כיצד אפשר לעדכן במהירות את החיסונים כך שיכסו גם את המוטציה.

החוקרים זיהו אזור מסוים בוירוס, אשר כל מוטציה חדשה בו עשויה להפחית את החיסוניות. עם זאת, מודל שפיתחו מראה כי ידרשו כמה שנים עד שהווירוס יוכל לפתח כמות מוטציות כזו שתאפשר לו "לברוח" לחלוטין מן החיסון. בינתיים, נראה כי אנשים עם כשל חיסוני, מבוגרים שמערכות החיסון שלהם חלשות יותר וכן אנשים ספציפיים שפשוט לא היו ברי מזל לפתח את הנוגדנים הנכונים, יישארו עדיין פגיעים למחלה למרות החיסון.

יש לציין כי החיסון נגד קורונה כנראה עובד בכמה מנגנונים, מנגנון הנוגדנים הוא רק אחד מהם, ולכן יתכן שהחיסון יגן מפני המוטציה הדרום אפריקאית יותר מכפי שאפשר להסיק מניסוי המעבדה בסרום. כרגע, מדענים בריטים הביעו דאגה רבה מהמוטציה הדרום אפריקאית, לעומת מדענים אמריקאים שטענו שאין עדות לכך שהיא מפחיתה משמעותית את יעילות החיסון.

לדברי טל רווה, חוקרת במכון לרפואה משקמת באוניברסיטת סטנפורד המתמקדת באימונותרפיה לסרטן ומחלות זיהומיות, אשר סייעה לנו בהבנת המחקר: "חשוב להפחית את שיעור ההדבקות ולחסן את האוכלוסיה כמה שיותר מהר, כי בכל יום בו אנשים נוספים חולים, נוצרות מוטציות שיכולות להפחית את יעילות החיסון. זה נכון עוד יותר עבור מאותגרי חיסון, שאצלם המחלה נמשכת זמן רב יותר ונותנת יותר הזדמנות למוטציות להיווצר".

המוטציה הבריטית כבר מפושטת כנראה במדינות רבות. היא אותרה רשמית כבר בכ-30 מדינות, כולל בישראל, ונמצא כי המוטציה כבר הגיעה גם לחולים שלא היו בחו"ל, כלומר היא כבר מדבקת בקהילה בארץ. לגבי המוטציה הדרום אפריקאית, טרם נערכו בדיקות ממוקדות לאתר אותה כאן. ממעבדת בלום נמסר כי המוטציה אותרה בינתיים בדרום אפריקה ובברזיל, כאשר לא ברור אם היא עברה ממדינה למדינה, או שנוצרו מוטציות דומות באופן ספונטני בשתי המדינות. הגרסה שהגיעה מדרום אפריקה נמצאה בנרווגיה, אוסטריה ויפן, וגם בבריטניה, אצל מגעים של חולים שחזרו מדרום אפריקה.

לעומת המוטציה הבריטית, שככל הנראה מדבקת יותר, לא בטוח שהמוטציה הדרום אפריקאית מדבקת יותר, ולכן ייתכן שיהיה לאנושות יותר זמן להתכונן עם חיסון ייעודי נגדה.