כדי לנצח סופית את הקורונה צריך לעשות מאמץ אחרון

הנה תובנה. מגפת הקורונה מאופיינת בשידורים חוזרים של אותה התוכנית. ובימים אלו אנחנו שוב בשידור חוזר. איך נראים השידורים החוזרים? תלוי מאיזו נקודת מבט מסתכלים, ומה גרסת הבמאי.

בהתחלה אנחנו רואים שבאוכלוסייה הכללית המספרים מתחילים לטפס. אנשים מתחילים לצקצק בדאגה וגם לייצר תחזיות מאיימות יותר או פחות. מקדם ההדבקה עולה, מתקרב ל-1 ו... לפני ששמנו לב הוא עובר את ה-1. ואז מספרי המאומתים מתחילים לשנות קידומות והמילה סגר מתחילה לרחף באוויר. במקביל, הרוחות במדינה זועפות ומבקרות כל החלטה על מגבלות כאשר לכל הפעלת מגבלה יש מחיר יקר ולובי שמתנגד. והיענות הציבור למגבלות ההדרגתיות ולהנחיות הולכת ופוחתת.

ובינתיים, בבתי החולים, מתחילים להתאשפז החולים הקשים והקריטיים. הם מגיעים בבת אחת. מחלקה עם תשעה חולים מאושפזים עם קורונה, הופכת תוך שבוע למחלקה עם 25 חולים, ולאחר מכן, תוך 48 שעות יש 35 חולים, מונשמים, תלויים בחמצן וכאלו שזקוקים למעקף של הריאה על ידי מכשיר האקמו. ובטלפון שאני מקבלת עכשיו, מודיעים לי על העברה אל בית החולים וולפסון של 11 חולים קשישים מבית אבות שיש בו התפרצות של תחלואת קורונה. ואת הבוקר אנחנו כבר פותחים עם 45 חולים. וצריך לזכור שהנתונים מראים על כך שרק 80% מחולים קשים וקריטיים מחלימים.

וברגעים אלו אנו, מנהלי בתי החולים, רואים לנגד עינינו את הקפיצות המדאיגות והלא לינאריות בכמויות החולים הקשים והמונשמים ונותנים את דעתנו על כך שיש להחמיר את ההגבלות - כי ככל שעולה מספר החולים הקשים והמונשמים - כך יעלה מספר הנפטרים מהמגפה.

חשוב להדגיש, אנחנו לא רק רואים את מחלקות הקורונה מתמלאות, אלא גם את העומסים במחלקות הפנימיות, כיוון שפינינו עוד מחלקה שתאכלס את חולי הקורונה. אנחנו רואים את המחסור בכוח אדם בטיפול נמרץ כללי, כיוון שכל חולה שמטופל עם אקמו דורש פי שלושה אנשי צוות מיומנים. אנחנו רואים את הקושי להמשיך לנתח חולים כיוון שגם המרדימים מחדר הניתוח מצוותים למחלקות הקורונה. ואנחנו מחויבים להעניק לכם, הציבור, את הרפואה הטובה ביותר וברמה הגבוהה ביותר. הוודאות צריכה להיות שאנחנו מערכת בריאות ציבורית חזקה ובתי החולים במוכנות מלאה לקלוט ולטפל בכל חולי הקורונה ככל שנדרש. אבל צריך להבין שגם לעומסים ולתחלואה קשה יש מחיר.

זו מגפה של שידורים חוזרים, שבהם לכל החלטה שמתקבלת יש מחיר.

לגבי סגירת מערכת החינוך זאת דילמה קשה, כי יש תחלואה אבל הילדים הם פחות מדביקים. בנוסף, ההדבקות מתרחשות כנראה דווקא בבית, ובמקביל יש השפעה קשה על ילדים שנשארים בבית ולא הולכים למסגרת החינוכית. המדיניות של הממשלה, שפותחת את מערכת החינוך ראשונה וסוגרת אותה אחרונה, היא נכונה. השאלה היא האם באמת הגענו לרגע האחרון,

לפחות הפעם נכנס אלמנט חדש לטובתנו שמשנה את מעט את השידור החוזר - החיסון. כבר חיסנו במנה הראשונה כמיליון וחצי בני אדם, קרוב ל-50% מהם מעל גיל 60, כלומר באוכלוסיית הסיכון לתחלואה קשה. ובשבוע הבא מתחילים לחסן את המנה השנייה. כך שתוך כחודש וקצת, יהיו כמיליון וחצי איש מחוסנים נגד קורונה ומוגנים מלפתח מחלה קשה. אז נכון שאנחנו צריכים לפחות להכפיל פי חמש את המספר הזה כדי להתחיל לדבר על חיסוניות עדר אבל לפחות חלק מהאוכלוסייה בסיכון תהיה מוגנת.

ועד אז, אנחנו רוצים לשמור על האוכלוסייה הזו. אנחנו רוצים שזה יהיה השידור החוזר האחרון, אבל גם שיאבדו בו כמה שפחות חיים. ולצורך כך, ובתקווה שזו תהיה הפעם האחרונה, אנחנו הולכים שוב להשית מגבלות מחמירות על חיינו למשך שבועיים - שלושה. וכולי תקווה שבפעם האחרונה. 

הכותבת היא מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון