איך פורצים לתודעה הציבורית: השאלות שעולות מדיווחי המהדורות על המפגינים שעברו מחסום בבלפור

מה מקור המידע, מהו האינטרס של מפיץ המידע והאם גוף התקשורת צריך להסתפק בדיווח עובדתי או שמא חובה לתת גם את ההקשר הרחב יותר? • שאלות ותהיות בעקבות הדיווח על המפגינים שעברו מחסום בדרך למעון ראש הממשלה בבלפור, בערוצים 11, 12 ו-13

ביקורת תקשורת / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ביקורת תקשורת / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ברוכים הבאים למדור ביקורת התקשורת החדש של גלובס. מדי שבוע ננסה לנתח כאן אירועים תקשורתיים, להתחקות אחר הכוחות שמניעים את התקשורת הישראלית, פרקטיקות עיתונאיות שגורות שאולי הגיע הזמן להוציא לאוורור בעין הציבורית, ויחסי הגומלין בין העבודה העיתונאית ה"רשמית" לרשתות החברתיות.

להיות גוף תקשורת שמבקר תקשורת זה מורכב בהגדרה, אבל נשתדל לבקר בשקיפות גם את עצמנו, ולהיות ענייניים והגונים גם כלפי המתחרים שלנו. מאוד נשמח לקבל רעיונות, הצעות וגם ביקורת לכתובת המייל gidon-d@globes.co.il.

האם קיים דיווח עובדתי נקי? הנה סיפור שמדגים עד כמה מדובר במשימה מורכבת, אולי אפילו בלתי אפשרית, שבה דעה ותפיסה אישית משפיעים על שאלות כמו איזה עובדות צריך לציין ואיזה לא, באיזה סדר העובדות יצוינו, ומה מקומם של המסגור וההסבר על העובדות שהובאו.

עד כמה הדבר מורכב? אפילו בניסיון להציג כאן את העובדות המוסכמות בצורתן הנקייה ביותר, ברור שיהיה מי שיטען לעיוות. ובכל זאת, ננסה:

1. בשבת הקודמת (2.1) באה קבוצת מפגינים מתוך "מחאת בלפור" מוקדם מהרגיל, עברה מחסום ושוטר מג"ב שהוצבו בכניסה לרחוב סמולנסקין, והגיעה עד לאחד השערים של מעון ראש הממשלה. שם עמדו המפגינים, קראו קריאות, שרו והתעמתו עם שוטרי מג"ב שהיו במקום.

2. בעקבות האירוע הוכנסו בני הזוג נתניהו על ידי מאבטחי השב"כ לחדר פנימי ומאובטח יותר במעון ראש הממשלה, שם שהו כ-40 דקות עד שאושר להם לצאת.

3. על פי סרטונים מהאירוע, לפחות גדר משטרתית אחת נהדפה ממקומה, שוטר מג"ב התעמת עם מפגין אחד לפחות בניסיון לעצור אותו, וברקע נשמעו קריאות "פרצנו לבלפור! פרצנו לבלפור!". גם בציוצים בטוויטר ובפוסטים בפייסבוק, כמו זה של אורלי בר-לב, אקטיביסטית המשדרת את המחאה ברשתות החברתיות, משתמשים בביטוי "פריצת המפגינים".

4. במהלך האירוע המפגינים לא ניסו לפרוץ לתוך המעון עצמו.

5. במקום נעצרו שמונה מפגינים, והם שוחררו מאוחר יותר על ידי בית המשפט.

6. לקראת השבת שלאחר מכן נפרסו במקום מחסומים משמעותיים יותר, ככל הנראה במטרה למנוע מקרה דומה.

האם כל העובדות שהובאו כאן הן רלוונטיות? יהיה מי שיאמר שהמידע בסעיף 3, לפחות על קריאות הפריצה, מיותר. אחרים יתהו על המידע בסעיף 4 - האם צריך לדווח על מה שקרה או שמא גם על מה שלא קרה? ומה לגבי הסדר שבו הובא המידע - האם הוא יוצר תודעה מסוימת? וכמובן, המילים שנבחרו - מהו "עימות"? מהי "הדיפה"?

וזה רק הרובד הראשון. רובד מעמיק יותר יעלה עוד כמה שאלות: מה מקור המידע, מהו האינטרס של מפיץ המידע (ככל הנראה לשכת נתניהו) והאם חובה על הכתב להסביר אותו, האם יש משמעות לתזמון הפרסום - שבוע לאחר המקרה עצמו, כשבמהלך השבוע אירעה בארה"ב פריצת המפגינים לגבעת הקפיטול, ולבסוף, האם מערכת התקשורת צריכה להסתפק בדיווח העובדתי או שמא חובה עליה לתת גם את ההקשר הרחב יותר?

דף הפייסבוק של אורלי ברלב / צילום: צילום מסך
 דף הפייסבוק של אורלי ברלב / צילום: צילום מסך

הדקה והמסגור

ביום שישי (8.1) שודרו במהדורות המרכזיות של שלושת ערוצי הטלוויזיה הגדולים, 11, 12 ו-13, אייטמים על האירוע. חדשות 11 היו המינוריים ביותר: האירוע בכלל לא הופיע בכותרות הפתיחה של המהדורה, ואוזכר רק בדיווח של עקיבא נוביק, 39 דקות לתוך המהדורה.

הפולואפ שעשו בקשת 12 / צילום: צילום מסך
 הפולואפ שעשו בקשת 12 / צילום: צילום מסך

הכיתוב על המסך היה "ההפגנות בבלפור", ונוביק עצמו הוא היה מאוד מינורי בהצגת הדברים - הוא דיבר על כך שהמפגינים "הדפו גדרות ברזל" ולא השתמש במושג "פריצה", הבהיר שבשום שלב של האירוע אף אחד לא ניסה להסתער על גדר בית ראש הממשלה, ולסיום הדגיש שספק אם בכלל היינו שומעים על האירוע אם לא היה הרקע של התמונות מוושינגטון.

עקיבא נוביק בהשבוע / צילום: צילום מסך
 עקיבא נוביק בהשבוע / צילום: צילום מסך

לאחר דבריו של נוביק, מגיש המהדורה ירון דקל חזר על כך שמדובר על ידיעה בתזמון לא מקרי, שאין דמיון בין המקרה בישראל לבין זה שהיה בארה"ב, ואז הקריא את תגובת "קריים-מיניסטר" שהבהירו שהם לא ניסו לפרוץ למתחם.

בחדשות 13 הנושא אוזכר בכותרות הפתיחה, אם כי לא בתחילתן, וכבר בדקה ה-6 עברו לעסוק באירוע. מגישת המהדורה אילה חסון נתנה את הפרטים המרכזיים, וסיימה באמירה על כך שהתזמון לא מקרי. מיד אחריה אלון בן דוד הציג פירוט רחב יותר, ולסיום הבהיר שברור שהדיווח הערב נועד כדי ליצור הקבלה לאירועים בוושינגטון - וזאת למרות שאין שום קשר בין הדברים, ובשום שלב לא היה חשש שהמפגינים עומדים לפרוץ למעון. הכיתוב על המסך היה "ניסיון הפריצה לבלפור".

אלון בן דוד בשישי עם אילה חסון / צילום: צילום מסך
 אלון בן דוד בשישי עם אילה חסון / צילום: צילום מסך

בדקה ה-35 חזרה חסון לרגע לסיפור, ואז ניתנה רשות הדיבור לאביעד גליקמן, שהציג את עמדת המפגינים: הם לא ניסו לפרוץ, אלא רק להביע מחאה. בסוף המהדורה הביאה חסון את תגובת המפגינים שאמרו שהם לא פרצו שום מחסום.

חדשות 12 פתחו את המהדורה עם הכותרת על "דרמה בבית ראש הממשלה", וקריינות על כך שעמית סגל חושף שמפגינים פרצו מחסום בדרך לבית רה"מ. הדיווח עצמו הגיע רק בדקה ה-29, והיה הקצר ביותר מבין הערוצים. סגל דיבר במשך מעט יותר מדקה, הזכיר את האירועים בוושינגטון בחצי משפט, ובכך זה נגמר. ללא מסגור ופרשנות - לא על כך שלא היה חשש פריצה למעון, ובלי הסבר על עיתוי הוצאת הידיעה. בסוף המהדורה הובאה תגובת המפגינים, שאמרו שלא ניסו להשתלט על המעון.

עמית סגל באולפן שישי / צילום: צילום מסך
 עמית סגל באולפן שישי / צילום: צילום מסך

הכול מושפע

באיזה מהערוצים הוצג הדיווח הנכון ביותר? האם יש בכלל תשובה לשאלה הזו, או שמא זו אכן דוגמה טובה לכך שדיווח עובדתי נקי הוא מושג שכמעט ולא קיים, וכל בחירה להביא או לא להביא פרט כזה או אחר מונעת מתפיסה אישית?

התשובה היא שאפשר ורצוי להתאמץ להביא מידע נפרד מדעה. אבל בהגדרה, כל מילה, כל תמונה, כל בחירת נושא - מושפעים מדעה, בוודאי בנושאים פוליטיים. הפרדה הרמטית - לעולם לא ניתן להשיג.

מאחר שבחינת סיקור המקרה לא מראה על חריגה מהותית כלשהי של התקשורת, הסערה שהתעוררה לא נראית סבירה. לכן, יש לשים לב, שגם הבחירה, כולל של מדור זה, לדקדק כל כך בבחינת אירוע - ולא לדקדק כך בבחינת עוד עשרות ומאות אירועים תקשורתיים ביום נתון - גם היא משקפת, במודע או שלא במודע, בחירה פוליטית. 

צרו איתנו קשר *5988