וואטסאפ משנה את תנאי השימוש, משתפת מידע עם פייסבוק ומציתה מחדש ויכוח עתיק

מומחי פרטיות מוטרדים מעדכון במדיניות הפרטיות של וואטסאפ - שיתיר לה לשתף עם פייסבוק מידע פרטי, כולל מספר הטלפון • הידיעות על שינוי המדיניות עוררו סערה ברשת ובעקבותיה גל של הצטרפות לפלטפורמות אלטרנטיביות ובראשן "סיגנל"

וואטסאפ / צילום: שאטרסטוק
וואטסאפ / צילום: שאטרסטוק

מידע על המיקום, כתובת IP, דגם הטלפון, רמת הטעינה של הסוללה, עוצמת אות השידור, סוג הדפדפן, הרשת הסלולרית, ספק האינטרנט, אזור הזמן, ומספר תעודת הזהות של המכשיר. את כל פרטים הללו ואחרים ימסור בקרוב לפייסבוק, כל משתמש וואטסאפ שיאשר את עדכון הפרטיות הקרוב של אפליקציית המסרים המיידיים, שנמצאת בבעלות פייסבוק.

עדכוני מדיניות פרטיות הם צעד שגרתי באמצעותו חברות טכנולוגיה מיידעות את ציבור המשתמשים על שינויים באופן שבו הן מתייחסות לדאטה שלהם. בעידן שבו, עדיין, נכון לעכשיו, כולם מחוברים לכולם ומידע זורם באופן חופשי - עדכוני התוכנה האלה נבדקים במסרקות של ברזל בידי מומחי פרטיות וטכנולוגים שמנתחים כל מילה בהם, בניסיון להבין מה עלולה להיות המשמעות הנסתרת שלהם.

רק לעיתים רחוקות עולים עדכונים שכאלה לכותרות, כפי שעלה עתה לכותרות עדכון הפרטיות האחרון של וואטסאפ. מדוע? הסיבה מורכבת מהנסיבות הספציפיות של העדכון, כמו גם האירועים האחרונים הקשורים לחופש הביטוי והפרטיות ברשת, וכל זאת על רקע השימועים המתוקשרים בקונגרס של ארה"ב. שם, הנבחרים, מתוך חשש לפגיעה בכוחה ובהשפעתה של המדינה, מאיימים בשוט הפירוק כנגד ענקיות האינטרנט.

בסוף השבוע שעבר מאבק האיתנים הזה חווה עליית מדרגה, כשבזו אחר זו סגרו או הגבילו פלטפורמות המדיה הטכנולוגיות את חשבונותיו של נשיא ארה"ב היוצא דונלד טראמפ. הן עשו זאת בשל האופן שבו בחר להתייחס או לא להתייחס להתפרעויות בגבעת הקפיטול. ראשית הייתה זו טוויטר ולאחריה גם פייסבוק, שהודיעה על חסימת הפרופיל של הנשיא. צעד זה היה החרפה של צעדים שכבר ננקטו כלפי הנשיא היוצא, כמו הצמדת הסתייגויות לכל פרסומיו ברשת.

אלא שהפעם, אולי בניגוד לכל הפעמים הקודמות, סדרת התרחשויות שאירעה במקביל לא אפשרה לדברים לעבור בשקט כבעבר. ראשית, הנשיא נחסם, הוגבל, או אוים בחסימה בשורה של פלטפורמות. לא רק פייסבוק וטוויטר, אלא גם בפלטפורמות נוספות כמו יוטיוב, סנאפצ'אט, ורדיט (Reddit). שנית, אפליקציה אלטרנטיבית בשם פרלר (Parler), הוסרה קודם מחנות האפליקציות "גוגל פליי" ולאחר מכן אמזון איימה כי תוסר משרתיה ובכך היא עלולה לצאת מכלל פעולה.

 
  

עתה, על העצבים החשופים ממילא של האזרחים, בין אם אלה תומכי טראמפ זועמים, או חסידי פרטיות מהשמאל הרדיקלי - התווספו הידיעות על שינוי מדיניות הפרטיות של ואטסאפ, שרק הדגיש כי במאבקי הכוחות הללו האזרח הפרטי נמצא בעדיפות אחרונה. הידיעות על שינוי המדיניות עוררו סערה ברשת ובעקבותיה גל של הצטרפות לפלטפורמות אלטרנטיביות ובראשן "סיגנל".

אלא שבוואטסאפ טוענים שבכלל מדובר באי הבנה, וכי השינוי המדובר, כלל אינו שינוי אלא שיקוף של שינוי שאירע אי שם בשנת 2016.

 
  

על פי אתר הטכנולוגיה הוותיק והמוערך Wired, השינוי במדיניות שיתוף המידע בין הפלטפורמות של פייסבוק וואסטאפ ואינסטגרם, חל כבר משנת 2016. אז,, כך נטען, פתחה וואסטאפ למשתמשים חלון זמן של 30 יום לבחור שלא לשתף את המידע, וכי בשינוי המדיניות שפורסם עתה אין למעשה כל חידוש עבור משתמשים שהצטרפו לוואסטאפ מאז אותו שינוי ב-2016, או עבור משתמשים שלא בחרו אז לצאת מאפשרות שיתוף המידע בין הפלטפורמות. השינוי במדיניות שפורסם עתה, במסגרתו הוסרה פסקה שמציינת שקיימת אופציה למשתמש שלא לשתף את המידע - משקף בסך הכל את אותו שינוי שנעשה בעבר.

מומחי פרטיות וטכנולוגיה חוששים

מה המשמעות של החזקת מידע מפורט שכזה, אותו וואסטאפ ביקשה לשתף עם פייסבוק? מנכ"לית עמותת "פרטיות ישראל", עורכת הדין נעמה מטרסו מסבירה, כי "מדובר בשינוי שיהפוך את וואטסאפ לחלק בלתי נפרד מהאקו-סיסטם המסחרי של פייסבוק. בפשטות - אנחנו מוסרים את המידע שלנו ומאפשרים לשתף אותו עם פייסבוק - כדי שזו האחרונה תוכל להעניק שירותים משופרים וטובים יותר ללקוחותיה - מפרסמים, גופים פוליטיים, וסוחרי מידע (Data Brokers). באמצעות המידע שפייסבוק מוכרת ללקוחותיה - ניתן לשכנע אותנו באופן אישי ומותאם לקנות מוצרים שאנחנו לא בטוח צריכים, להציג לנו מידע שעשוי לשנות תפיסת המציאות שלנו".

דאגה משינוי המדיניות של וואטסאפ מביע גם עו"ד חיים רביה, שותף בכיר וראש קבוצת האינטרנט בפרל כהן צדק לצר ברץ, מבכירי וותיקי מומחי המשפט והטכנולוגיה בישראל. בוואטסאפ, בניגוד למסנג'ר של פייסבוק למשל, תוכן ההודעות עצמו שמועבר בין המשתמשים מוצפן. וואטסאפ לא מתכוונת, ולא יכולה, לנטר את ההודעות עצמן כדי ללמוד על המשתמשים, אולם היא יכולה להפיק ערך רב מהמידע הטכני על ההודעות עצמן.

עו"ד רביה מסביר כי "מה שאפשר לעשות עם הנתונים הללו שוואטסאפ מבקשת לחלוק עם פייסבוק, "מאוד קריטי כי אלה הם בדיוק נתוני התקשורת שמה שמכונה 'מודיעין אותות' מבוסס עליהם - גם מודיעין ברמה מדינתית. התוצאה המצטברת היא שרטוט פרופילים פסיכולוגיסטיים מפורטים על אנשים, שבהתאם חושפים אותם גם אותם לא רק לפרסומות, אלא גם קובעת מה הם יראו בפיד שלהם. המשמעות של זה היא הכוונה עדינה של עולם המציאות שלהם, הדעות שלהם, בלי שאנו בכלל מבינים איך האלגוריתם של פייסבוק עובד".

האם אנחנו כמשתמשים פרטיים, רוצים שיידעו בדיוק מי המעגלים איתם אנחנו מתקשרים? מיהן הקבוצות שאנחנו בקשר עימן? מי הרופא או העורך דין העורך דין איתם אנחנו מדברים? זה עלול לספק לפייסבוק אינדיקציות על הבעיות המשפטיות שלך או הרפואיות שאולי יש לנו, אבל בעיקר קשה לנו להבין מה קורה כאשר המידע הזה מעשיר את מאגר המידע העשיר ממילא שיש בידי פייסבוק".

עושה שרירים על רקע תביעת הגבלים עסקיים?

מדוע נקטה פייסבוק בצעד זה דווקא עכשיו? לעו"ד מטרסו יש השערה. לדבריה, "הטיימינג לא מקרי. ההודעה על שיתוף המידע בין החברות מגיעה כחודש לאחר שנציבות הסחר הפדרלית (ה-FTC) ו-48 מדינות בארה"ב הגישו תביעת הגבלים עסקיים נגד פייסבוק על כוחה המונופוליסטי. תביעת הענק דורשת באופן תקדימי להורות לפייסבוק על ביטול הרכישות של וואטסאפ ואינסטגרם. על רקע זה, פייסבוק בוחרת להראות לעולם שידה על העליונה, ותביעת ההגבלים העסקיים אינה מונעת ממנה להדק את הקשר בין החברות ולהגדיל את הכוח המונופוליסטי על המידע שלנו".

עדכון הפרטיות החדש גם הסב את תשומת הלב לעצם הפרקטיקות שנוהגות חברות כמן פייסבוק במשתמשים שלהן. בקבוצה "אפקטים פסיכולוגיים למנהלי מוצר ושיווק" בפייסבוק תיארו כיצד פועל המנגנון: "אחת מטכניקות המכירה הפסולות ביותר (שנחשבת הונאה) נקראת Bait-and-switch. לפי השיטה הזו, מפתים אנשים להשתמש במוצר, רק כדי שיגלו מאוחר יותר שהוא בכלל לא זמין בתצורה שבה הוא נמכר במקור - ובעצם יש עלות נסתרת כדי להשתמש בו באמת. בוואטסאפ, העלות החדשה היא אובדן המידע והפרטיות של המשתמשים".

מחבר הפוסט, תום אורבך, כתב כך: "אילו אפקטים פסיכולוגיים עובדים כאן? עלות שקועה ושנאת הפסד: כבר השקענו ביצירת רשת חברים וקבוצות באפליקציה, ולא נרצה לאבד את כל זה; תפיסה סלקטיבית: אני מניח שרובנו פשוט לחצנו 'סבבה' כדי להתכתב מהר ולהתעלם מההשלכות. זו הנטייה שלנו לראות מציאות בדרך שמיטיבה איתנו ולא לחשוב על מה שסותר זאת; הטיית המשכיות התוכנית והטיית הסטטוס קוו: הנטייה שלנו להמשיך בדרך פעולה קיימת שתכננו מראש למרות שהיא כבר לא משתלמת עבורנו; אבל הכי גרוע, Foot-in-the-door: הבקשה ה-'קטנה' של וואטסאפ עכשיו יכולה להתגלגל לעלויות הרבה יותר כבדות עבורנו שיגיעו בהמשך, ואנחנו נסכים כי כבר הסכמנו לתת את המידע בעבר".

הצעד של פייסבוק וואאטסאפ, חשוב לציין, עומד להשפיע באופן שונה על תושבי האיחוד האירופי עליהם מגנה חקיקת הפרטיות GDPR שמגבילה את היכולת של ענקיות הטק לאסוף מידע על המשתמשים שלהן. עובדה זו מאירה את החשיבות שעשויה להיות לרגולציה אזרחית מדינתית בשמירה על פרטיות חופש הביטוי של האזרחים.

עד אז מומלץ שכל אזרח ומשתמש אינטרנט ישקול את האלטרנטיבות ש(עדיין) ניצבות בפניו. אפליקציות מסרים מידיים כמו טלגרם (שגם כלפי מדיניות הפרטיות שלו קיימת ביקורת בפרט בשל העובדה ששרתיו נמצאים ברוסיה), ואפקליקציית סיגנל, שנחשבת מאובטחת יחסית לכל המתחרות. יש לציין שכמו בוואטסאפ, גם בטלגרם ובסיגנל אפשר לגלוש דרך הדפדפן במחשב. אלטרנטיבות נוספות הן האפליקציה הישראלית במקור "Viber" שנרכשה ב-2014 על ידי התאגיד היפני רקוטן, ופלטפורמת השיחות "Discord", שהחלה דרכה כרשת לגיימרים אך מאז יוני 2020 מוגדרת כרשת הפונה לכלל אוכלוסיות המשתמשים. 

צרו איתנו קשר *5988