נמשך המאבק נגד מינויו של ינקי קוינט למנהל רשות מקרקעי ישראל

המאבק נגד מינויו של ינקי קוינט למנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נמשך. משרד השיכון דחה השגה שהגיש יאיר מעיין, שנבחר למקום השני על ידי ועדת האיתור, ועתר נגד מינויו של קוינט. במסגרת ההשגה טען מעיין כי ועדת האיתור התכנסה למראית העין לשם הכשרת הבחירה בקוינט, וכי הניקוד מוטה ושגוי. מעיין טוען למינוי תפור כחלק מ"דיל" פוליטי.

בית המשפט דחה את הדיון, שהיה קבוע להיום,  ל-21 בינואר. זאת על מנת שמעיין יגיש עתירה מתוקנת בעקבות ההחלטה בהשגה. דחיית הדיון, תוך שקוינט ממשיך בתפקיד, מסמנת שסיכויי העתירה להתקבל אינם גבוהים.

במקביל, אתמול התבררו פרטים חדשים בנוגע למחלוקת אודות עמידתו של מעיין בתנאי המכרז. המדינה טענה בדיעבד ולאחר שהגיש את העתירה כי התואר בו מחזיק מעיין ממוסד בשם "טריניטי קולג'" אינו תואר ראשון מוכר, ולכן הוא אינו עומד בתנאי המכרז.

אתמול עדכנה המדינה את בית הדין כי בשנת 2011 נפסלה מועמדותו למנהל רמ"י בין היתר בשל היעדר תואר ראשון. זאת על אף שהוא מחזיק בתואר שני מהקריה האקדמית אונו. המדינה צירפה תצהיר של ציפי ויינברג ממונה במשרד ההשכלה הגבוהה לפיה התואר בו מחזיק מעיין אינו מוכר וציינה כי "אין בעובדה כי מר מעיין מחזיק בתואר שני ממוסד מוכר בישראל כדי להכשיר את התואר הראשון מטריניטי קולג'".

מעיין טוען כי הוא עומד בתנאי הסף מאחר והתואר הראשון הוכר על ידי הקריה האקדמית אונו שקיבלה אותו ללימודי תואר שני אותם סיים בהצלחה. לטענתו אין למשרד השיכון או למשרד להשכלה גבוהה סמכות להתערב בהחלטה אקדמית שקיבלה הקריה האקדמית אונו בעניין התואר הראשון שלו.

לצד זאת, בקשת המדינה לסילוק על הסף של הבקשה להשהות את מינויו של ינקי קוינט נדחתה. השופט דניאל גולדברג קבע כי הסוגיה האם מעיין מחזיק בתואר ראשון מצדיקה דיון. גולדברג קיבל את טענתו של מעיין כי "קיימת מורכבות עובדתית ומשפטית סביב הטענה שהמבקש אינו עומד בתנאי הסף, לרבות השאלה מה משקלה של עמדת הגף להערכת תארים בסוגיה, ומה משמעותו של תואר שני שקיבל ממכללה אקדמית מוכרת".

מעיין מכהן כראש הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים ובעבר כיהן כמנכ"ל משרד התשתיות ומנכ"ל עיריית ירושלים. קוינט שנבחר לתפקיד עובד ברשות מזה 20 שנה, שימש בעבר כיועץ המשפטי של הרשות ובשלוש השנים האחרונות הוא שימש כמנהל רשות החברות.

בעקבות החלטת ועדת האיתור ב-16 לדצמבר הוגשו שתי עתירות. תחילה פנתה עמותה בשם לביא לבג"ץ, אלא שלפני כשבוע זו נמחקה, על רקע פניה של מעיין לבית הדין לעבודה בירושלים נגד המינוי ועל מנת שהטיעונים יישמעו בפני ערכאה שיפוטית אחת.

העתירה לבית הדין לעבודה הוגשה נגד נציבות שירות המדינה, משרד השיכון, מועצת מקרקעי ישראל וקוינט. בעתירה טוען מעיין כי בחירתו של קוינט פסולה כיוון שהיא חלק מ"דיל" פוליטי היות והוא בעל קשרים טובים עם שר השיכון יעקב ליצמן. ליצמן ביקש למנות את קוינט ללא מכרז אך רק לאחר התערבות ודרישת הנציב הוחלט להקים ועדת איתור.

"מינויו של המשיב לתפקיד הינו מינוי תפור וקבוע מראש וכי ההליך בוועדת האיתור לתפקיד הינו טקס ידוע מראש הנוגד את כללי הבחינה והליכי מכרז תקינים כשחלק מחברי הוועדה הגיעו עם החלטה מוקדמת במי לבחור תוך הטיית המכרז", נכתב בעתירה.

מעיין טוען גם כי המינוי נחתם עוד בטרם נמסרה הודעה למועמדים וכי הגיש את ההשגה לאחר שקיבל את פרוטוקול הוועדה וכי היה על הוועדה להקפיא את המינוי עד לדיון בהשגה. המדינה וקוינט טוענים כי מינויו של קוינט הוא מעשה עשוי מאחר וקוינט נכנס לתפקידו ב- 17.12.20, ומאז הוא ממלא את תפקיד ראש הרשות. בתגובה שהגיש קוינט נטען כי מעיין לא יידע אותו אודות השגותיו כנדרש וכי כל סעד שיינתן כעת יהיה שינוי מצב קיים.

"שגויים ומוטים בצורה קיצונית ובלתי סבירה"

בחינת ההשגה נעשתה בעקבות פתיחת ההליך המשפטי מצדו של מעיין ולאחר שמשרד השיכון ונציבות שירות המדינה לא דנו בהשגה שהגיש מעיין. בראש ועדת האיתור ישב שמואל אבוהב, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך. בין חבריה - אייל גבאי, יו"ר קופת חולים מאוחדת שנחשב כמקורב לליצמן, דלית שטאובר מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, יוגב גרדוס, מ"מ ראש אגף תקציבים במשרד האוצר וחגית רשף מנציבות שירות המדינה.

לטענת מעיין, בחינת הציונים שחברי ועדת האיתור העניקו לו ולקוינט "שגויים ומוטים בצורה קיצונית ובלתי סבירה בניגוד מוחלט לחומר שהונח בפני חברי הוועדה". אחד הקריטריונים שנבחנו הוא ניהול פרויקטים מורכבים. לטענת מעיין הציון שקיבל נמוך מקוינט למרות שניהל פרויקטים בהיקפים גדולים משמעותית מאלו שניהל קוינט. בין היתר היה אחראי מעיין על הקמת הרכבת הקלה בירושלים. טענה אחרת מתייחסת לניקוד עבור "נסיון ויכולת בהנעה והובלה של מערך עובדים גדול". לטענת מעיין, במסגרת תפקידיו הקודמים ניהל כ- 9000 עובדים ואילו קוינט ניהל מספר פחות בהרבה בתפקידו כיועץ המשפטי של הרשות. בעניין הזה השיבה הפרקליטות כי "ממילא הניקוד איננו אלא כלי תומך החלטה, ואין בו לחייב החלטה כזו או אחרת".

אתמול דחה כאמור משרד השיכון את ההשגה שהגיש מעיין. בהחלטה נקבע כי אכן מעיין ניהל 9000 עובדים אלא ש"הפער בניקוד מזערי (3.8 מול 4) והוא מבטא כי חברי הוועדה סברו כי במסגרת תפקידו כמנהל רשות החברות הממשלתיות תיפקד קוינט כמי שמפעיל מערך עובדים משמעותיים וזאת אף אם לא מדובר בעובדים הכפופים לו ישירות". באשר לטענה הנוגעת לניהול פרויקטים מורכבים, צוין כי הפער היה קטן (4.2 מול 4.4) וכי קוינט "מתוקף תפקידו אמון על הובלת מהלכים רוחביים, כלל ארציים ומשמעותיים בנושאים מהותיים ביותר ומגוונים" וכי "הניקוד מבטא את ניסיונו הייחודי של המועמד הנבחר בהקשר זה".

יאיר מעיין מיוצג על ידי עורכי הדין סיגל פעיל וזוהר גיפס, ינקי קוינט מיוצג על ידי עו"ד ירון קוסטליץ. את המדינה מייצגים עורכי הדין מגי קריטנשטיין ומשה וילינגר מפרקליטות מחוז ירושלים אזרחי.