בג"ץ דן בעתירות נגד התיקון לחוק הקורונה המאפשר להגביל הפגנות

הדיון התמקד בטענות העותרים כי הגבלת הזכות להפגין מהווה פגיעה בזכות יסוד והתקבלה בניגוד לחוק, זאת בזמן שלא הוכח קשר בין מגבלת המרחק לבין מניעת התפשטות המחלה • קבלת העתירות תביא לביטול קנסות שהוטלו בתקופת הגבלת ההפגנות

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: אורן בן חקון, פול
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: אורן בן חקון, פול

בג"ץ קיים היום (ג') דיון בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות נשיאת העליון השופטת אסתר חיות, בשש עתירות נגד חוקתיות "חוק הקורונה" המאפשר לממשלה להטיל מגבלות על הציבור תוך פגיעה בזכויות הפרט.

הדיון התמקד בטענות העותרים כי הגבלת הזכות להפגין מהווה פגיעה בזכות יסוד והתקבלה בניגוד לחוק. זאת בזמן שלא הוכח קשר בין מגבלת המרחק לבין מניעת התפשטות המחלה. קבלת העתירות תביא לביטול קנסות שהוטלו בתקופת הגבלת ההפגנות.

במהלך הדיון פנה השופט מני מזוז לנציג המדינה ממחלקת הבג"צים, עו"ד אודי איתן, ותהה האם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מצוי בניגוד עניינים בכל הנוגע להגבלת ההפגנה המתקיימות נגדו. "האם לפי כללי ניגוד העניינים יש מניעה למעורבותו של ראש הממשלה בחקיקה המאפשרת הגבלת הפגנות? שהרי מדובר על הפגנות נגד ראש הממשלה באופן אישי", שאל מזוז. עו"ד איתן התקשה להשיב לשאלה והשיב כי החוק מידתי ומוגבל בזמן.

העותרים טענו כי המגבלות שהטילה הממשלה בתחילת אוקטובר 2020 על מיקום ההפגנות, תוך איסור הפגנה מעבר לקילומטר הקרוב למקום המגורים ובקפסולות, היווה פגיעה בזכות חוקתית, בזמן שלא הוכח קשר בין מגבלת המרחק לבין מניעת התפשטות המחלה, וכי מניעים פוליטיים הביאו להחלטה.

השופטים הדנים בעתירה לצד הנשיאה חיות הם חנן מלצר, ניל הנדל, יצחק עמית, עוזי פוגלמן, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז וענת ברון.

העתירות הוגשו נגד הממשלה והכנסת על-ידי "אחריות לאומית", מרכז עדאלה, התנועה לאיכות השלטון, אורני פטרושקה וקבוצת אנשי עסקים ומרצים למשפט, תא"ל במיל' אמיר השכל מתנועת "אין מצב" וח"כ אלי אבידר, כל אחד בנפרד.

בשלב מוקדם של הדיון ביקשה הנשיאה חיות למקד את הדיון בהגבלת ההפגנות. חיות העירה כי שאלת המיקום היא חלק מהזכות להפגין, וכי המגבלה שהטילה הממשלה על מיקום ההפגנות "פוגעת משמעותית בזכות להפגין".

השופטים ביקשו להבין מהם הנתונים שהביאו להחלטה להגביל את מיקום הטענות. המדינה טענה בתגובה שהוגשה כי אין בידה ממצאים הנוגעים לסיכוי להידבק בקורונה בהפגנות, וכי "נכון לדצמבר 2020 מחצית מהנדבקים בישראל, למעלה מ-150 אלף חולים מאומתים, סווגו כמי שנדבקו ממקור לא ידוע", וכי "ההסדר שהתקבל בצוק העיתים הוא מידתי ומאוזן ובבחינת הכרח בל-יגונה".

בדיון פנה השופט עמית לנציג המדינה ואמר: "אין לכם מידע על הידבקות בהפגנות, אבל יש מחקרים שמראים ש-40% מהמפגינים בבלפור מגיעים מתל אביב. תל אביב לא הייתה עיר אדומה בספטמבר. מה הופך את ההפגנות למוקד הדבקה?". נציג המדינה התקשה להסביר והשיב כי "באותה תקופה לא רצו שאנשים יסתובבו במדינה, ייסעו לערים אחרות, שיהיו מגעים עם אנשים". 

מפגינים חוסמים כניסות מסביב לבלפור / צילום: קריים מיניסטר
 מפגינים חוסמים כניסות מסביב לבלפור / צילום: קריים מיניסטר

הנשיאה חיות פנתה לנציגת הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי, ושאלה: "האם יש הצדקה להטיל מגבלת מרחק על הזכות להפגין? האם יש הגבלה דומה בעולם?". עו"ד סומפולינסקי השיבה כי "לא מצאנו מדינה שמגבילה את מרחק היציאה להפגנות".

טענה נוספת של העותרים מתייחסת לכך שהממשלה מסרבת להציג את הפרוטוקולים של ישיבת הממשלה שהובילה להגבלת ההפגנות. עו"ד חגי קלעי, שטען מטעמו של העותר ח"כ אלי אבידר, אמר בדיון כי "לא התקיים הליך של שקילה. התקבלה החלטה ללא הנמקה". עו"ד קלעי הזכיר כי לא התקיים דיון, אלא מזכיר הממשלה התקשר וביקש מחברי הממשלה לאשר את ההחלטה.

ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, טען בדיון כי "לא סתם קוראים לתיקון בחקיקה ׳חוק ההפגנות׳. יצא המרצע מן השק לגבי המהות, עצם השימוש בשם זה מעיד על כוונתו. התיקון, מתחילתו ועד סופו, נועד לפגוע בחופש המחאה".

העותרים תוקפים את החוק המאפשר לממשלה להטיל הגבלות, בנימוק שהיקף הסמכויות שניתנו לממשלה במסגרתו והצמצום הפרלמנטרי על הטלת מגבלות מהווים הפרה של עיקרון הפרדת הרשויות, בפרט כאשר ההוראות שהממשלה קובעת פוגעות פגיעה הקשה בזכויות הפרט. 

מפגינים בבלפור / צילום: רועי קצירי
 מפגינים בבלפור / צילום: רועי קצירי

עוד טענו העותרים כי הכרזת הממשלה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, שאפשרה את חקיקת חוק הקורונה, ניתנה בהיעדר סמכות, מאחר שלפי חוק יסוד הממשלה, רק הכנסת רשאית להכריז על מצב חירום.

עו"ד גלעד ברנע טען מטעם "אחריות לאומית" ואמר כי העברת הסמכויות מהכנסת לממשלה מהווה פירוק המבנה ומאפשרת פגיעה בזכויות יסוד.

פרופ' אייל גרוס הביע ביקורת בעמוד הפייסבוק שלו על כך שהדיון החשוב לא משודר בשידור חי, לאור היותו "אחד הדיונים החשובים השנה ואולי בכלל בשנים האחרונות". לדבריו, "חוק הקורונה עורר סערות רבות. היו שראו בו איום לדמוקרטיה, והיו שראו בו תחליף ראוי לשימוש בתקנות שעת חירום. התיקו שאיפשר מצב חירום מיוחד בתוך מצב החירום של הקורונה והגבלת הפגנות, עורר ביקורת רבה. למרות כל זאת, הדיון בנושא בבג"ץ לא משודר, להבדיל מדיונים אחרים". לדבריו, "בג"ץ בחר לא לשדר דיון זה ואף דחה בקשה לשידורו בהחלטה לאקונית ולא מנומקת".

העותרים מבקשים לבטל בדיעבד את התקנות שאפשרו להגביל את זכות ההפגנות, זאת למרות שהתקנות פקעו. בכך הם מבקשים גם להביא לביטול הקנסות שהמשטרה חילקה למי שהפגינו שלא בסמוך למקום מגוריהם בטווח הקילומטר בחודש אוקטובר 2020.

לעתירת פטרושקה ואנשי המשפט, שהוגשה על-ידי עו"ד גלעד ברנע, צורפה חוות-דעת רפואית, ממנה עולה כי למגבלה שהטילה הממשלה להפגין בתוך הקילומטר ובקפסולות לא הייתה הצדקה רפואית, וכי ככל שמקפידים על עטית מסכה ושמירת מרחק, לא היה בהגבלות אלה כדי להפחית את ההדבקה.

העתירות: (6878/20, 6866/20, 6859/20, 6787/20, 5469/20)