כך "הקפיאה" ועדת הכספים מכירת 17 אלף דירות

הוועדה קיבלה לאחרונה החלטה מיותרת שתפגע בשוק הנדל"ן, שגם ככה נמצא באחת מנקודות השפל שלו • אלפי דירות יד שנייה שהיו יכולות להימכר לזוגות צעירים, לחסרי דיור ולמשפרי דיור, הוכנסו שוב להקפאה עמוקה ללא שום סיבה רציונלית וכלכלית

בנייה במרכז תל אביב / צילום: גיא ליברמן, גלובס
בנייה במרכז תל אביב / צילום: גיא ליברמן, גלובס

פחות משבוע לאחר שהכנסת פיזרה את עצמה לדעת ושלחה אותנו לבחירות בפעם הרביעית בשנתיים האחרות, קיבלה ועדת הכספים של הכנסת החלטה מיותרת שתפגע בשוק הנדל"ן, שגם ככה בחודשים האחרונים נמצא באחת מנקודות השפל שלו. אלפי דירות יד שנייה שהיו יכולות להימכר כעת לזוגות צעירים, לחסרי דיור ולמשפרי דיור (שהיו בעצמם מוכרים את הדירות שלהם) הוכנסו שוב להקפאה עמוקה ללא שום סיבה רציונלית וכלכלית. הדירות הללו היו יכולות להזרים חמצן חיוני לענף ולהמשיך להניע את גלגלי המשק אך ועדת הכספים החליטה מסיבותיה שלה אחרת.

קצת רקע: שנת 2020 הסתיימה בירידה חדה בפעילות מוסדות התכנון ובהיקף שיווקי קרקעות בהשוואה לשנים הקודמות, 2016-2019. כמו כן, מועצת מקרקעי ישראל הזדרזה לבטל כבר לפני מספר חודשים את תוכנית מחיר למשתכן, שהייתה אחת מתוכניות הדגל של הממשלה ה-34 לפתרון משבר הדיור, תוכנית אשר החזירה את התקווה לעשרות אלפי זוגות צעירים בכל רחבי הארץ. כעת הגיע צעד נוסף שעשוי לצנן את השוק. בישיבתה של ועדת הכספים שהתקיימה ביום 28/12/2020 אישרה הוועדה להאריכה בשמונה חודשים נוספים את פרק הזמן שבו יוכלו משפרי הדיור להחזיק במקביל שתי דירות מבלי להיחשב כמשקיעים. תקופה זו מצטרפת להחלטה קודמת של הוועדה שהאריכה בשבעה חודשים את תקופת שמונה עשר חודשים שהייתה נהוגה עד כה. כלומר משפרי דיור יוכלו להחזיק במקביל שתי דירות למשך תקופה של כמעט 3 שנים.

מדובר בהחלטה שערורייתית שפוגעת בראש ובראשונה בזוגות הצעירים התרים אחר קורת גג במחיר הוגן. אין לי ספק שגורמים אינטרסנטים הטעו את חברי הכנסת, ובכסות שיקרית של קיפאון לכאורה בשוק הדיור, הוליכו שולל את הוועדה הנכבדה.

ועדת הכספים חפצה ביקרה של האוכלוסייה הלא מתאימה

כל הטענות שלא ניתן למכור דירות בעת הזו עקב נגיף הקורונה פשוט לא עומדות במבחן המציאות ולראייה לכך על פי סקירת הנדל"ן שהפיץ ממש באותו היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ברבעון השלישי של השנה נמכרו ששת אלפים דירות ע"י משקיעים. מדובר בלא פחות מגידול של 16% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. כמו כן ברבעון זה נמכרו ששת אלפים ותשע מאות דירות חדשות בשוק החופשי, גידול של 23% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וקפיצה חדה של 67% בהשוואה לרבעון הקודם.

נתונים אלו מצביעים על כך שהן קבלנים והן משקיעים הצליחו בעת הזו למכור דירות ולכן אין שום סיבה הגיונית שמשפרי דיור לא יצליחו למכור את דירותיהם וככל הנראה הכול פונקציה של מחיר הנכס ובנכונות המוכר להתפשר מעט במחיר לטובת הקונה.

בסוף הרבעון השלישי עמד מלאי הדירות הללו על למעלה משבע עשרה אלף דירות. שבע עשרה אלף דירות שחלקן לפחות היו יכולות להימכר, ככל הנראה במחיר מופחת יותר מהמחיר בו מתעקשים כיום המוכרים, להניע את גלגלי המשק בכלל ושוק הנדל"ן בפרט והכי חשוב לספק קורת גג למשפחות רבות בישראל.

אם חברי הוועדה המכובדים היו טורחים לקרוא את אותה סקירה הם היו מגלים להפתעתם כי ניתוח רמות השכר של משפרי דיור שממתינים למכירת דירתם, בפרט מי שממתינים עם מכירה זו יותר משנה, מצביע על אוכלוסייה מבוססת משמעותית מזו של כלל משקי הבית בישראל. כך למשל, השכר הממוצע של משקי בית אלו עמד בשנת 2019 על 32 אלף שקל, כפליים מהשכר הממוצע למשק בית בכלל האוכלוסייה.

אליבא דכותבי הסקירה סביר להניח כי משקי בית אלו אף מצליחים לממן את רכישת דירתם החדשה ללא צורך מיידי, אם בכלל, בתמורה הכספית שתתקבל ממכירת דירתם "הישנה" (ולכן יכולים הם להיות פחות גמישים במחיר).

האם בתקופה של סגר שלישי, שענפים שלמים נמצאים בהשבתה כבר חודשים ארוכים ואחוז האבטלה הינו דו-סיפרתי, זה הזמן לדאוג למשקי הבית שמרוויחים בממוצע 32 אלף שקל על חשבון הזוגות הצעירים חסרי הדיור? 

האם באמת זו האוכלוסייה שוועדת הכספים חפצה דווקא כיום ביקרה?

הכותב הוא סמנכ"ל מטה הדיור הלאומי לשעבר במשרד האוצר