תקופת טראמפ מסתיימת בקול דממה דקה

במשך שבועות דובר שטראמפ ינסה לחטוף את הכותרות מג'ו ביידן ביום ההשבעה, אבל זה לא קרה והנשיא היוצא נראה עייף, אולי מדוכדך • טראמפ אולי יורד לפלורידה, אבל הוא רחוק מאוד מלהיעלם

טראמפ יוצא במסוק מהבית הלבן לכיוון ביתו בפלורידה / צילום: Associated Press, Alex Brandon
טראמפ יוצא במסוק מהבית הלבן לכיוון ביתו בפלורידה / צילום: Associated Press, Alex Brandon

ארבע שנותיו של דונלד טראמפ בוושינגטון הגיעו אל קיצן בקול דממה דקה.

במשך שבועות דובר על מעמד פרידה דרמטי, בסגנון עצרות הבחירות של טראמפ, עם אלפי משתתפים ועם מצעד צבאי. דובר על טיסה אל נמל תעופה בדרום פלורידה, שבו ימתינו לטראמפ רבבות מאוהדיו, והוא יודיע להם על כוונתו לחזור ולהתמודד על הנשיאות בעוד ארבע שנים. הוא עמד לחטוף את הכותרות, או לפחות לנסות ולחטוף אותן, מידי ג'ו ביידן.

זה לא קרה. הנשיא נראה עייף, אולי מדוכדך, בדרכו אל מסוק חיל הנחתים, שהטיס אותו ממדשאת הבית הלבן אל בסיס חיל האויר אנדרוס בווירג'יניה הסמוכה. אולי הוא באמת היה עייף, מפני שעבד קשה בשעות האחרונות של נשיאותו על חלוקת חנינות למקורביו. זה בדרך כלל הדבר האחרון שנשיאים עושים לפני צאתם מן הבית הלבן.

אבל עייפותו גם שיקפה את המהירות שבה הרוח יצאה ממפרשי נשיאותו מאז ה-6 בינואר. התקפת אוהדיו על גבעת הקפיטול, בעקבות שורה של נאומי הסתה מפיו ומפי נושאי כליו, הסירה כל אלמנט של חגיגיות מן השבועיים האחרונים שלו בוושינגטון. במהלכם, בית הנבחרים הצביע לטובת העמדתו למשפט הדחה בסנאט ("אימפיצ'מנט"), ומנהיג מפלגתו בסנאט הטיל במפורש את האשמה להתקפה בקפיטול על "שקרי הנשיא".

המסוק שנושא את טראמפ מהבית הלבן לביתו בפלורידה / צילום: Associated Press, Matt Slocum
 המסוק שנושא את טראמפ מהבית הלבן לביתו בפלורידה / צילום: Associated Press, Matt Slocum

באנדרוס חיכו לו רק כמה עשרות תומכים, בהם רוב בני משפחתו. הוא חזר על לשון ההפלגה הרגילה שלו: "הכלכלה הטובה ביותר", לפחות לפני המגפה; "הנס הרפואי" של פיתוח חיסונים לנגיף הקורונה בתוך תשעה חודשים; הבורסה הגואה. הוא הצליח אפילו לדבר על "היחסים הטובים עם הקונגרס", איפיון שאפשר לדרג בין שערורייתי לחסר-טעם.

הוא לא הזכיר את 400 אלף מתי המגיפה, שהתחילה בדיוק לפני שנה. אז הוא הודיע לעם האמריקאי שאין מה לדאוג. הוא הסתפק בציון כללי ש"משפחות סובלות". יורשו, ג'ו ביידן, ערך בלילה הקודם טקס אזכרה מרשים למתים על שפת האגם, סמוך לאתר ההנצחה של לינקולן במרכז וושינגטון. זו הייתה הפעם הראשונה שנרות זיכרון הודלקו לקורבנות המגפה בעיר הבירה.

טראמפ אמנם איחל הצלחה "ומזל" ל"ממשל החדש", וזו כשלעצמה הייתה התקדמות. אבל הוא חזר ונמנע מלנקוב בשמו של יורשו, או לברך אותו. הוא לא עשה כן אף פעם אחת מאז הבחירות, שהוא כמובן לא חדל לערער על כשרותן. "הגניבה הגדולה", "ההונאה הגדולה", הוא קרא להן; בנאום ההסתה של ששה בינואר הוא דיבר על "הנשיא הלא-לגיטימי". הבוקר היו ידיעות בוושינגטון שטראמפ השאיר מכתב, או פתק, לביידן במגירת שולחן הכתיבה בלשכה הסגלגלה של הבית הלבן. לפחות במובן הזה הוא היה נאמן למסורת של קודמיו.

בפעם הראשונה מאז 1869, נשיא אמריקאי אינו נוכח בהשבעת יורשו. אז החרם היה קשור במורשת המרירות של מלחמת האזרחים, שעתה זה הסתיימה. הדמיון אינו מקרי בהחלט.

"אנחנו נתראה", הוא אמר, "באופן כלשהו". באיזה אופן? על זה ייערמו תילים של ספקולציות בימים הבאים. צילו של טראמפ יוסיף להתארך על מפלגתו ועל ארצו. הוא יורד לפלורידה, אבל רחוק מאוד מלהיעלם.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny