עיריית נתניה לממשלה: "הסירו את אחריותנו מהטיפול בחופי העיר"

ראשת העיר, מרים פיירברג איכר, מאיימת לפנות לבג"צ אם במשרדי האוצר והפנים לא ייענו לדרישותיה להסיר את האחריות העירונית בטיפול בחופי העיר בשל הנטל הכספי הכבד באחזקתם. משרד הפנים: "הרשויות המקומיות הן האחראיות לתחזוק ותפעול חופי הרחצה"

מרים פיירברג/ צילום: איל יצהר
מרים פיירברג/ צילום: איל יצהר

ראשת עיריית נתניה, מרים פיירברג איכר, פנתה בימים האחרונים לשר האוצר, ישראל כץ ולשר הפנים, אריה דרעי ודרשה להסיר את אחריות העירייה מתפעולם ואחזקתם של חופי הים שבתחומה ולהעבירה לידי המדינה. לטענתה החופים משרתים לא רק את תושבי נתניה ונטל התחזוקה שלהם כבד, בפנייתה איימה פיירברג איכר כי אם דרישתה לא תמולא היא עשויה לפנות לבג"צ בנושא. יצוין כי לאורך חופי העיר קיימות תשע תחנות הצלה, כאשר קו אורכו של קו החוף הנתנייתי הינו 13 ק"מ.

"העירייה אינה יכולה עוד לעמוד בעול החובות המוטלות עליה, מכוח היותה רשות מקומית, בקשר עם תפעולם ואחזקתם של חופי הים שבתחומה. במיוחד לאור העובדה שאין היא הבעלים של שטחי החוף, ואינה יכולה להפיק הכנסות לא מדמי כניסה לחוף האסורים על פי חוק, ולא מפעילותם של בתי קפה, מסעדות ועסקים ימיים כלשהם, מבלי שתיאלץ לשלם בגין פעילויות אלו לרשות מקרקעי ישראל", נכתב בפנייתה.

כן כתבה פיירברג איכר כי, "אין העירייה יכולה להמשיך ולתחזק את תחנות ההצלה, לשלם את שכר המצילים, לדאוג להכשרתם המקצועית ולנהל את פעילותם, לדאוג לקיומם של שירותי חירום ועזרה ראשונה בחופים, לדאוג למערך הספורט הימי, לנקות את חופי הים ולשמור על ביטחונם ובטיחותם של השוהים והמתרחצים בהם, לבצע את כל פעולות התחזוקה השגרתיות הנדרשות בפרט לאחר נזקי הסערות בכל חורף, לדאוג לייצוב המצוקים וכן לדאוג לתאורה, להנגשה ולפיקוח".

עוד ציינה פיירברג איכר כי חופי נתניה משרתים תושבים רבים מנתניה אבל גם מרחבי הארץ, לרבות החוף הנפרד בצאנז, וכי אין לעיר עוגנים כלכליים שיסייעו בידה במימון ואחזקת החופים, בשונה מערים כמו אשדוד, שיש לה נמל, או חדרה, שבתחומה תחנת הכח. "העירייה אינה מעוניינת לפנות לבג"צ ולהציבו בפני בירור יסודי של שאלת האחריות על חופי הים, במיוחד לאור העובדה שהמדינה היא הבעלים של החופים. יחד עם זאת, ככל והמדינה לא תתגייס על מנת לשפות את העיר נתניה, במיוחד לנוכח מצבן הכלכלי הקשה של הרשויות בגין הקורונה - לא ישאר מנוס בידה אלא לפנות בבקשה לקבלת סעד אל בית המשפט הגבוה לצדק", כתבה פיירברג איכר.

מאיה יעקובס, מנכ"לית עמותת צלול תומכת בעמדת עיריית נתניה: "הרשויות המקומיות נדרשות להשקיע מיליוני שקלים בשנה באחזקת החופים, בשמירה על ניקיונם ועל בטיחות הרוחצים והמבקרים, ללא סיוע מספק מהממשלה. מצוקתן הכלכלית הגדולה של הרשויות היא שדוחפת אותן לרצות להקים מרינות ומעגנות, שיגזלו קילומטרים של חוף מהציבור, כדי להכניס כסף לקופה העירונית. עמותת צלול קוראת למשרד הפנים להגדיל משמעותית את הסיוע לרשויות המקומיות ולאפשר להן התנהלות תקינה בלי הקמת מרינות. זוהי חובתה של המדינה, לוודא שהעול הכלכלי לא יבוא על חשבון הציבור והטבע".

ממשרד הפנים נמסר: "חופי הרחצה הם משאב לאומי אשר משמש את כל תושבי ישראל, שיכולים לרחוץ בהם ללא תשלום דמי כניסה הודות ליוזמתו של שר הפנים, אריה דרעי. על פי קביעת משרד הפנים, הרשויות המקומיות הן האחראיות לתיחזוק ותפעול חופי הרחצה ומשרד הפנים פועל ונאבק מדי שנה להגדיל את התקציבים המועברים לרשויות החוף. משרד הפנים אף פנה לאחרונה לאגף התקציבים באוצר בכדי לקדם את הנושא לקראת פתיחת עונת הרחצה הקרובה".