דוח אמ"ן עורר דאגה, הקהילה המדעית מרגיעה ודורשת שקיפות

מחד, למסקנות מדוח אמ"ן יש משמעות אסטרטגית כאשר קבינט הקורונה מתווה מדיניות המסתמכת בין היתר על הדוחות הללו • מאידך – בקרב הקהילה המדעית אין הסכמה רחבה באשר לדברים העולים בדוח, לא ברור מיהם מחבריו, ולא ניתן לנהל עמם שיח ציבורי שקוף

עמדות חיסון לקורונה של מד"א / צילום: דוברות מד"א
עמדות חיסון לקורונה של מד"א / צילום: דוברות מד"א

בשעות הערב של מוצאי שבת, הופץ לציבור דוח מעורר דאגה של "מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה", אשר את דוחותיו הפומביים מחברים חיילי אמ"ן בצה"ל. "התפתחויות וריאנטים של נגיף הקורונה, מציבות אתגרים וסיכונים משמעותיים", כתבו מחברי הדוח. לפי מסקנותיהם, "עולה הסבירות להיווצרות מוטציה עמידה בישראל: עד להשלמת חיסון האוכלוסייה הבוגרת, מבצע החיסון ההמוני המתרחש במקביל להתפרצות פעילה, עלול להוביל ללחץ אבולוציוני על הנגיף, ולגרום לכך שמוטציות יתפשטו בצורה ניכרת באוכלוסייה".

המסקנה לפיה התנאים בישראל עלולים להוביל להתפתחות מוטציה ישראלית עמידה לחיסון, וכי מבצע החיסונים מעלה את הסבירות להשתרשותן של המוטציות, עורר מחלוקות. מחד, מדובר במסקנות בעלות משמעות אסטרטגית כאשר קבינט הקורונה מתווה מדיניות המסתמכת בין היתר על הדוחות הללו, ומאידך - בקרב הקהילה המדעית אין הסכמה רחבה באשר לדברים העולים בדוח, אך לא ברור מיהם מחבריו, ולא ניתן לנהל עמם שיח ציבורי שקוף.

"אם שאלו אותם מפורשות מה הסיכוי להתרחשות כזו במצב של אחד למיליון - אז יש סיכוי שזה יקרה. אם שואלים באחד לאלף - אז אין שום סיכוי שזה יקרה. בעיניי, בתור וירולוג, הסיכוי לקיומו של תרחיש האימים שהוצג, הוא מאוד מאוד נמוך", אומר ד"ר אורן קובילר, חוקר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, וחבר עמותת מדעת. "אני לא מסכים עם ההערכה שלהם על כך שבארץ תתפתח מוטציה עמידה. יתר על כן, ככל שאנחנו מחוסנים יותר, הסיכוי לכך דווקא יורד. התנאים להתפתחות ווריאנט המאגד כמה מוטציות, עולה ככל שיש יותר כמות נגיפית גדולה יותר באוכלוסייה והווירוס עצמו מתרבה יותר. ככל שאנחנו מקטינים את ההתפשטות באמצעות החיסון, הסבירות קטנה יותר. בארה"ב נדבקים כ-192 אלף בני אדם ביום, בברזיל כ-60 אלף ובישראל כ-7000. אז דווקא כאן תיווצר המוטציה? ככל שאנחנו מתקדמים במבצע החיסונים, הסיכוי הזה הולך ויורד, לא הולך ועולה. בישראל גדלה כמות המחוסנים, ולכן הסיכוי למצוא זן עמיד, היא קטנה".

ההיגיון הביולוגי מאחורי הקביעה של אמ"ן, מתבסס על ההנחה שווריאנטים דוגמת הבריטי או הדרום אפריקאי, יתפשטו בקרב האוכלוסייה גם לאחר התחסנות, מפני שהמחוסנים עמידים יותר בפני זנים אחרים, ועל הווריאנטים ש'יובאו' לישראל, עלולה להתווסף מוטציה ישראלית. "האם על הווריאנט הדרום אפריקאי תספיק עוד מוטציה אחת כדי שהוא ממש לא יגיב לחיסון? תיאורטית זה אפשרי, אך זה לא סביר בעיניי. מנגד, אנחנו יודעים לומר שבסבירות סבירה, החיסונים מגנים מפני הווריאנטים, ואנחנו לא מכירים הרבה מקרים בהיסטוריה של עמידות לחיסונים. זה לא אומר שלא יכול לקרות, קרה גם בעבר, אבל נדיר שזה יקרה. הסיכוי הוא מאוד מאוד נמוך, ויש דברים שהרבה יותר מטרידים אותנו מאשר שתפרוץ כאן מוטציה ישראלית".

נחוץ גוף מחקר משמעותי ושקוף

על כך, מקשה העובדה שלמרכז המידע והידע אין פנים. למרות החשיבות המכרעת של גוף מחקר מקצועי המסתמך על יסודות מדעיים וחוקרים מנוסים בעת מגפה, הציבור הישראלי או גופי התקשורת - לא יודעים מי הם האנשים העומדים מאחורי הדוחות מלבד חיילי אמ"ן, ככל שיש כאלו, מהן ההנחות המדעיות עליהן הם מתבססים, ומהן ההנחיות שקיבלו כשאלות מחקר לאותם דוחות. לפי דובר צה"ל, בצוות הכותבים חברים אף חוקרים שגוייסו למילואים, אך לא ניתן לדעת מי הם. כאשר מתפרסם דוח בעל הצהרות כבדות משקל, יש לכך משמעות יתרה.

פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, טוען כי ראוי היה לספק למשרד הבריאות משאבים, ולהקים בעת הזו גוף מחקר משמעותי ושקוף. "אנחנו צריכים גוף מקצועי שינפק את הדוחות האלו. הדבר הכי נכון הוא להשתמש לצורך כך בשירותי בריאות הציבור והמרכז הלאומי לבקרת מחלות. זה עניין של כוח אדם. החיילים באמ"ן הם מדהימים והם היו יכולים להיות מעולים באיסוף החומרים, אך על הדוחות הללו צריכה להיות גושפנקה של ראש שירותי בריאות הציבור או ראשת אגף אפידמיולוגיה, או רופאה מומחית בבריאות הציבור. זה לא הגיוני שמי שחותם על הדוחות הללו אלו אמ"ן, אפילו ברמה ההצהרתית. אין למסמכים האלו פנים ושם, ולכן אין כאן עניין של אחריותיות ושקיפות, בטח כאשר מדובר במסמכים שיש להם משמעות אסטרטגית".

ההחלטה לרכז את המחקר ומסמכי המידע הנוגעים להתפשטות הקורונה תחת מרכז המידע והידע, התקבלה בהחלטת ממשלה. על מנת לסייע למשרד הבריאות במחקר מערכתי ורפואי על אודות התפשטות מחלת נגיף קורונה. כיום, פועל המרכז תחת מעטפת מרכז השליטה שהוקם במשרד הבריאות ומספק למשרד, למועצה לביטחון לאומי ולשאר משרדי הממשלה מידע, ניתוח נתונים, תובנות והמלצות, שנועדו לגיבוש מדיניות לאומית.

ואמנם, מטבע הדברים, היות ומדובר בעבודה הנסמכת על גורמים צה"ליים, פרטיהם חסויים ואין לציבור יכולת לדעת מי עומד מאחורי הדוחות באופן פרסונלי. לפי גורמים במרכז המידע והידע, על כל דוח המתפרסם עובדים כמה עשרות אנשים, במקביל להתייעצות עם מומחים מהשדרה המחקרית, וכך גם נעשה בדוח האחרון, לו היו שותפים ארבעה מומחים חיצוניים. שמותיהם, אינם מפורסמים שכן מדובר פעמים רבות בחוקרים שאינם מעוניינים לעמוד בחזית התקשורתית או הפוליטית, ומעדיפים לייעץ בהתנדבות למרכז, מאחורי הקלעים.

הדוחות עצמם, לבסוף, אינם מאושרים על ידי משרד הבריאות, ומצויים בסמכותו של אגף חיל המודיעין, המנפק נקודת מבט נוספת עבור מקבלי ההחלטות ומשרד הבריאות, ועל כן נהנה מעצמאות. המרכז מפיק לעיתים דוחות לבקשת משרד הבריאות או המל"ל, או כמו במקרה של הדוח שפורסם בשבת - מחליט על דעת עצמו לאגד ולנתח מידע הנוגע לסוגיה המצויה בליבת סדר היום, דוגמת סגירת נתב"ג, התפשטות הווריאנטים ומתווה עתידי לפתיחת המשק.

יש לאמץ מתווה של פתיחה זהירה ומדודה

המסקנה העיקרית בדו"ח אמן, היא כי יש להימנע מפתיחה לא מבוקרת של הסגר, נוכח הווריאנט הבריטי שמאיץ את ההדבקות, ולמנוע כניסה של וריאנטים זרים בעיקר דרך נתב"ג. גם לפי קובילר, אלו נקודות התורפה עליהן יש לשים את הדגש כעת.

לפי קובילר, ישנה חשיבות מכרעת לאופן שחרור הסגר למרות החיסון, ויש לאמץ מתווה של פתיחה זהירה ומדודה. "יש בציבור תחושת ביטחון מדומיינת של אנשים לאחר שקיבלו את מנת החיסון השנייה - כשאנחנו יודעים שלא כל מי שקיבל את החיסון יגיב לו. במדינת ישראל עד כה, יש כ-600 אלף מאומתים. כלומר, 8% מהאוכלוסייה. אם חלק לא אומתו, אז אפשר לומר שכ-10% מהאוכלוסייה נדבקו. אם יש עוד 5% באוכלוסייה שניתן להם להידבק חופשי, מדובר בעוד כ-2500 מתים. זה לא מעט. אנחנו לא נצטרך סגרים לפרקי זמן ארוכים, אבל כן צריכים להמשיך להקפיד על מסכות ולהימנע מהתקהלויות מאוד גדולות, גם אחרי שמתחסנים. ככל שנראה שהתחלואה נחלשת יותר, אפשר לפתוח יותר".

במשרד הבריאות מדברים על 'דרכון ירוק' שיאפשר דווקא הקלות למתחסנים.
"גם המחוסנים צריכים להישאר במגבלות, לפחות בזמן הקרוב. כל עוד אנחנו לא מורידים את התחלואה לרמה מינימלית, צעדים כמו ה'דרכון הירוק' הם בגדר אסון שממתין לקרות. אנחנו בעוד חודש, במקרה הטוב, נגיע לחיסון של כ-70% מאוכלוסיית המדינה - מפני שאנחנו לא מחסנים מתחת לגיל 16. כ-5% לא יגיבו לחיסון, וזה אומר שאנחנו לא נגיע לחיסון עדר, והנגיף ייסתובב די חופשי, וידביק את ה-5% שלא הגיבו לחיסון. זה יכול ליצור עומס תחלואתי מאוד כבד, ולסכן את האנשים שלא הגיבו לחיסון ואנחנו לא יודעים מי הם".

צרו איתנו קשר *5988