חוק הגדלת קנסות על הפרת הגבלות נתקע: עובר לוועדת חוקה

חוק הקנסות המוגדלים יועבר לועדת החוקה לאחר שהליכוד קיבל את דרישת הסיעות החרדיות לעשות כן. בראש לועדת החוקה עומד ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה, והסיעות החרדיות ככלל מתנגדות לו והחשש של תומכיו הוא כי אשר ימסמס אותו. בשל כך הודיע יו"ר כחול לבן בני גנץ לליכוד כי עד שלא יעבור חוק הקנסות בשלוש קריאות - לא יאפשר את העברת תקנות הסגר.

המשמעות היא שאם עד מחר בערב (ג') לא עובר מתווה הקנסות, ההחלטה על המשך הסגר תועבר למליאת הכנסת שבה אין לקואליציה רוב ללא כחול לבן, והארכתו של הסגר עד ליום ראשון הבא תבוטל לאלתר.

מכחול לבן נמסר: "הליכוד ממשיכים לתחמן ואת המחיר כולנו משלמים בחיי אדם. אם לא תהיה אכיפה שוויונית - לא יהיה סגר. אם בני ברק וביתר עלית לא נסגרות, גם ראשון לציון והרצליה לא ייסגרו. נמשיך להגן על המדינה מתוך הממשלה המעוותת הזאת ואחרי הבחירות נוודא שתקום ממשלה ישרה עם אנשים ישרים שישקמו את הכלכלה ואת החברה מנזקי הקורונה וביבי".

החמרת הענישה אושרה בקריאה ראשונה

מוקדם יותר, מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק להחמרת הענישה על מפרי מגבלות הקורונה. 52 מחברי הליכוד, כחול לבן ורוב סיעות האופוזיציה תמכו, הסיעות החרדיות וכן הרשימה המשותפת התנגדו. לפי ההצעה, יעלו הסכומים המרביים של הקנסות המנהליים מ-5,000 שקל ל-10,000 שקל. בין היתר מוצע להעלות את הקנסות על הפעלת מקום הפתוח לציבור או בית עסק בניגוד לאיסור על הפעלתו שנקבע בתקנות, ועל הפרת ההגבלות על ידי קיום מסיבה, כנס, טקס, לרבות טקס דתי, פסטיבל, טיול מאורגן, אירוע ספורט, מופע בידור או מופע אומנות.

כן מוצע להחמיר את הקנסות על הפעלה של מוסדות חינוך בהתאם להיקף ההפרה ולעוצמת הסכנה הנשקפת ממנה, כך שמוסד שפותח את שעריו ומקיים פעילות לימוד למספר גדול יותר של תלמידים - יקבל קנס גבוה יותר ממוסדות שמקיימים פעילות חינוך למספר נמוך יחסית של תלמידים.

כחול לבן מבקשים לקיים את הדיון בהצעה וההכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכנסת במקום בוועדת החוקה של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה.

 ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת / צילום: דוברות הכנסת שמוליק גרוסמן

"מחוייבים כחברה להוקיע את כל העבריינים"

שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר בדיון: "מדהים אותי לראות אנשים שלא מצייתים, מסכנים את עצמם ואת הבריאות של הסובבים אותם. לכן צריך להעביר את החוק שמגדיל את הקנסות ויעזור לנו בהרתעה. אנחנו מחוייבים כחברה להוקיע את כל העבריינים, ומי שלא מבין בטוב יקבל גם קנסות בהתאם".

ראש הממשלה החליפי ח"כ בני גנץ תקף בעיקר את נתניהו: "אני לא דורש אכיפה שוויונית כי אני נגד חרדים, אלא כי אני בעדם. בואו נהיה ישרים עם עצמנו, אפס מוסדות שנשללו מהם תקציבים, אפס מוסדות שנסגרו בגלל שהפרו את הנחיות הממשלה. זו עצימת עיניים שהורגת. הורגת אנשים, הורגת עסקים, הורגת את החברה שלנו. את המתווה הזה שאנחנו מנסים לקדם היום, חבל לומר, נתניהו תקע. יחד עם עוד החלטות שלא יישמנו, יחד עם מדיניות דיפרנציאלית שהחלטנו עליה על הנייר, ולא הצלחנו ליישם אותה בשטח. לצערי, ראש הממשלה משתמש בקורונה כקמפיין בחירות, והוא עושה שיקול פוליטי בתהליכי האכיפה. ואני מודיע כאן זה לא תחמניסטן. מדינת ישראל היא מדינת חוק, מדינת ישראל היא מדינת סדר. ואני גם מודיע מעכשיו, שאם משרד החינוך לא יפעיל את סמכויותיו - ישלול תקציבים ויסגור מוסדות שמפרים את הנחיות המדינה, לא משנה לי מאיזה זרם הם, אם החוק שאנחנו דנים בו היום לא יעבור בשלוש קריאות - לא נוכל להשאר אדישים. אני אפעל בכדי לבטל רטרואקטיבית קנסות גם לבעלי עסקים פשוטים שנפגעו - בעלי מסעדות, חדרי כושר, רבים רבים שפרנסתם נפגעה. לא נכון שתהיה כאן אכיפה סלקטיבית. לצערי, הקמפיין הפוליטי של נתניהו עולה לנו בחיי אדם".

 בני גנץ / צילום: דוברות הכנסת שמוליק גרוסמן

ח"כ נפתלי בנט תקף את שרת התחבורה וראש הממשלה על אי סגירת נתב"ג בזמן ואמר: "אני פונה פה למירי רגב ולנתניהו, איך למען השם אפשרתם להכניס אוטוסטרדה של כל המוטציות בעולם לתוך מדינת ישראל? התרענו בזמן אמת, זעקנו בזמן אמת, אמרנו: תשתלטו על נתב"ג. בזמן אמת, לא בדיעבד. אמרנו: תשתלטו, תבדקו אנשים לפני שהם עולים למטוס, עם הנחיתה בארץ. בדובאי עשו את זה, בסיישל עשו את זה, בכל העולם עשו את זה. ומאז, עוד 1,000 מתים, ואתם מעזים לעמוד פה ולהגיד: או, כמה הכול נפלא, בואו תלמדו מאתנו. מה נלמד מכם? בושה וחרפה. הכנסתם את כל המוטציות - המוטציה הבריטית והדרום-אפריקאית על ידיכם. אלף הרוגים. אלף הרוגים בגלל המחדל שלכם. לכו הביתה. למדינת ישראל מגיעה הנהגה רצינית שאכפת לה מהאזרחים".

 ח"כ נפתלי בנט / צילום: דוברות הכנסת שמוליק גרוסמן

ח"כ יעקב טסלר: "רוב-רובו של הציבור החרדי הוא שומר חוק, השומר בקפדנות על הנחיות הבריאות. התמונות הקשות שאנו עדים להן בימים האחרונים, אלו של נערי שוליים, מיעוט משולי המחנה. מיעוט עליו אנו מתריעים כבר חודשים ארוכים. אלו השלכות סגירת מערכת החינוך. מה שאנו רואים כעת ברחובות, זו תוצאה ישירה של השארת נערים בבית לתקופות ארוכות בבטלה ובשעמום. אבל במקום שהמשטרה תשליט את הסדר ברחוב, ותטפל בקומץ המתפרע, הם מענישים את כל הציבור, ששגרת חייו נהרסה והוחלפה בחיים בתוך שדה קרב. המשטרה זורעת פחד ואימה ברחובות, עם ירי חי, ירי רימוני הלם ואלימות קשה. חלק מהילדים מתמודדים עם פחדים בלילות האחרונים. במקום לקום ולהתנצל בפני גדולי ישראל, המביעים את כאבם כבר חודשים ארוכים לגבי מה עלול להתרחש בהיעדר מוסדות החינוך, מרשים לעצמם פוליטיקאים, המגרדים את אחוז החסימה, לפעור את פיהם בחוצפה ובעזות כנגד גדולי ישראל, מנהיגי הדור, הנושאים יום-יום, שעה-שעה את משא הדור על לוח ליבם. מאיפה החוצפה? מאיפה העוז?".

ח"כ משה גפני: "למה מביאים את החוק הזה עכשיו? מביאים את החוק כדי להשמיץ את הציבור החרדי. הקנס הזה בין חמשת אלפים לעשרת אלפים הוא ישנה? יש מי שרוצה לעשות על זה הון פוליטי. כולם מדברים על החרדים כאילו שהם הגרועים ביותר. אנחנו לא אשמים, אתם שהכנסתם אותנו לגור בצפיפות כזאת אתם אשמים, ועוד מעזים פה כאלה לבוא ולתקוף אותנו בשעה שהדברים אינם נכונים".

ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר העבודה הטרייה, אמרה: "אנחנו מתבקשות ומתבקשים לאשר עכשיו עוד קנסות במקביל לזה שרוה"מ מבטיח לציבור עוד מתנות. במקרה של רוה"מ דנן שהוא חשוד במעורבות בשוחד אולי זה לא מפתיע שהוא חשוד גם בפיזור שוחד לציבור. אילו ראש הממשלה זה היה לוקח את כל הכסף שהוא שוב רוצה לפזר לציבור בתור מתנות לבחירות, והוא היה נותן את הכסף הזה כאן ועכשיו לבתי חולים הקורסים".

 ח"כ אביגדור ליברמן / צילום: דוברות הכנסת שמוליק גרוסמן

ח"כ אביגדור ליברמן: "מי ששולט במדינת ישראל זה כוהני דת קיצוניים ועסקני ש"ס ויהדות התורה. מי שרוה"מ בפועל זה היה ינקי קניבסקי נכדו של הרב קניבסקי, וראש הממשלה הוא בקושי ראש ממשלה רזרבי, ולפעמים זה לוקח לו זמן להשיג בטלפון את יענקי קניבסקי. לכן גם המציאות שאנחנו חווים היום, אותו פרץ אלימות ואותה השתוללות, מי שאחראי על המהומות האלה הם ראש הממשלה נתניהו ועסקני ש"ס ויהדות התורה, שלא רק לא טורחים לגנות את האלימות אלא להפך מגבים את הפורעים. לו ראש הממשלה היה מפעיל את כל הסמכויות אז היה מוציא צו סגירה לאותם מוסדות והיה מנתק אותם מתקציב המדינה, שני הדברים האלה היו עובדים יותר טוב מכל המשטרות".