ביקור בארץ התנ"ך: עגורים נודדים - יין מיקב עגור

אחרי הפנייה מכביש 38 (זה המגיע מכביש 1 לבית שמש והלאה) אל כביש 353, הנוף משתנה והופך אפילו יותר ים תיכוני מהרגיל. לאורך כמה קילומטרים קצרים אתה מרגיש כאילו הגעת אל ארץ התנ"ך. מה שהוא לא לגמרי מופרך, אגב, למי שלא נמנם יותר מדי בכיתה. לא רחוק מכאן, בין צרעה לאשתאול, פעל כזכור שמשון הגיבור. משוכות הצבר המשתרעות לכל אורך הדרך רק מוסיפות להרגשה המקומית.

ואז, על העיקול החד שמאלה, אתה מגיע לא סתם אל ארץ התנ"ך, אלא לגן עדן. יקב עגור הוא סוג של שמורת טבע שכבר לא פוגשים כמוה בימינו. יקב בוטיק שמצליח לאורך שנים להישאר זרוק, פרוע וגם, תאמינו או לא, מצחיק. בעולם הרציני להחריד (שלא לומר נפוח מעצמו) של היין, מתעקש שוקי ישוב, בעל הבית, היינן והרוח החיה, תרתי משמע, של היקב, לא לעשות מעצמו ומהיין שלו עניין. ותאמינו או לא, זה מצליח לו.

לא שאין עניין ביינותיו, או באיש הצבעוני עצמו. להיפך. אלא שכאשר משוחחים איתו, ואפילו כששותים את היין בבית אחר כך, נושבת ממנו רוח אחרת. משוחררת, נטולת פלצנות, וכאמור, מצחיקה. ויין מצחיק הוא חיה נדירה.

שוקי ישוב הוא עוף מוזר. הצנחן הלום הקרב מהחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים שהיה גם נגר, מוסמך לפילוסופיה ומה לא, יוצר כבר שנים ארוכות את היין המיוחד שלו. את כל זה כבר סיפרתי כאן לפני כמה וכמה שנים.

החדשות הטובות הן שבחלוף השנים הפך היין שלו למהוקצע ומדויק הרבה יותר, אך מבלי לאבד את החן הפרוע, הארציות והפראיות שהן בצלמו ובדמותו של יוצרו. כל היינות. ויש לא מעט. נוספו גם כמה וכמה יינות חדשים, ואנשים חדשים (אלעד כ"ץ, המנכ"ל והשותף החדש ביקב, שמינכ"ל עד לא מזמן את לא פחות מאשר יקב קסטל, מה שמוכיח את רצינות כוונותיו של ישוב, שעוד לא אמר את המילה האחרונה בתחום).

החדשה המשמחת, והנה אנחנו מגיעים לנושא שלשמו בעצם התכנסנו שוב סביב שוקי, היא האפשרות להגיע לכאן (בימים כתיקונם כמובן, כשאין סגר) ולפגוש לא רק את שוקי והיינות שלו בחנות היקב, אלא גם מערך אירוח שלם ומרהיב.

גם כשאין איזו הופעת מוזיקה מאולתרת בסוף שבוע, ובדרך כלל יש, תוכלו למצוא כאן בנוסף ליינות, גם גבינות נהדרות ממחלבת בארי השכנה וגולת הכותרת, ירקות טריים מחוות צוק, השכנה אף היא. שומר טרי וצעיר כל-כך, גזרים קטנים כל-כך ובעיקר עלי סלט מגוונים כל-כך לא פגשתי מימיי.

ומה עושים כשיש סגר, ויש כאלה לא מעט לאחרונה? אין בעיה. את היין אפשר להזמין ולקבל עד דלת ביתכם ואת הירקות אפשר לרכוש גם ברמת אביב, במעדנייה הצמודה למסעדה התל אביבית המצליחה של חוות צוק. נדמה לי שגם את היין אפשר למצוא בה. יקב עגור הוא בין המרוויחים מהבום הגדול של צריכת היין העולה בימי הקורונה. נראה שהרבה אנשים גילו אותו, וזה כל-כך מגיע לו.

טעימת יינות יקב עגור

קסם 2019

אכן קסם צרוף. כמעט בלנד בורדולזי קלאסי של קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק, עם חיזוק דרומי של ענבי סירה. קסם של ישוב תמיד היה יין נהדר בעיניי. גרסת 2019 היא לטעמי המוצלחת שבהן. מעט מאוד יישון בחבית (חצי שנה בסך הכול) ועבודה ייננית מאופקת ולא מכבידה יוצרים יין עם חמיצות גבוהה מאוד, קלילות מרעננת מופלאה ושמחת חיים מדבקת. קררו מעט ושתו הרבה. 88 שקל, כשר.

לים

נדמה לי שב-2012, כשכתבתי כאן על עגור, היין הזה עוד לא היה קיים. מדובר לטעמי ביין הכי שובה לב של שוקי ישוב. בלנד של "פיפטי-פיפטי" סירה ומורבדר יוצר יין יוצא דופן בטעמו הארצי מצד אחד, והמורכב מאוד מצד שני. יין שהוא לגמרי תבנית נוף מולדתו ויוצרו, אם יורשה לי להתפייט. המון ניחוחות עשבי תיבול מקסימים. 110 שקל, כשר.

שמירה מיוחדת 2016

קודם כול מילה על השם. כשמישהו מחליט לקרוא ליין שלו שמירה מיוחדת ולא (רק) ספיישל רזרב, מגיע לו צל"ש. ציון לשבח נוסף מגיע על היין - אותם זנים כמו בקסם, בצירוף פטי ורדו, אבל יישון ארוך הרבה יותר בחביות (שנתיים), יוצרים יחדיו יין רציני ומורכב, ועדיין, לשמחתי, לא כזה המאבד את הקסם האדמתי והארצי שלו. ריחות מפתיעים של זיתים שחורים ואניס. כל הכבוד. 142 שקל, כשר.