הכלאה בין הבריטית לדרום אפריקאית: האם נולדה מוטציה חדשה, והאם אי פעם הקורונה תיגמר?

מוטציה נוספת של וירוס הקורונה שהתגלתה בבריטניה מעלה את השאלה איך זה שאנחנו נלחמים בקורונה, והיא רק הופכת חמורה יותר. האם זה אי פעם ייגמר? התשובה היא שקיים סיכון משמעותי שזה לעולם לא ייגמר לגמרי, אבל זה יכול מאוד להשתפר, וזה תלוי במידה לא מבוטלת בנו עצמנו.

מהי המוטציה החדשה שהתגלתה?

קודם כל, יש להבין שהבריטים הם חוד החנית בריצוף וירוסי הקורונה, ולכן כנראה הם הראשונים לראות תופעות גנטיות שקורות לווירוס גם במקומות אחרים. כך הם גילו בעבר שינוי באתר 501 בחלבון הספייק (החלבון שקושר את וירוס הקורונה לתאים), שהפך את הווירוס למדבק יותר (בערך פי 2) ולקטלני יותר (בערך פי 1.65). זו המוטציה הבריטית שהפכה להיות דומיננטית גם בישראל, ולפחות 70% מהחולים החדשים חולים בה.

המוטציה הדרום אפריקאית מכילה את השינוי באתר 501, וגם שינוי באתר 484. השינוי הזה הופך את הווריאנט למעט יותר עמיד בפני חיסונים. כעת אחד הווירוסים מהווריאנט הבריטי אימץ לעצמו בבריטניה, באופן בלתי תלוי, גם מוטציה באתר 484 - והפך גם הוא לבעל שתי המוטציות המדאיגות. למעשה, זה קרה פעמיים: פעם באנגליה ופעם בוויילס, וזה בהחלט יכול לקרות גם במקומות נוספים.

בישראל כבר קיים הווריאנט הדרום אפריקאי שהגיע אלינו מדובאי, אבל גם כשהגבולות סגורים הרמטית, הווריאנט הבריטי שמסתובב בארץ יכול פתאום לצבור מוטציה באזור 484, כפי שקרה לו באנגליה, ולהפוך לווריאנט עם כל המתנות: מדבק, קטלני ויותר עמיד בפני החיסון.

  

איך ולמה נוצרות המוטציות?

"אין אדם בלי צרות, אין דג בלי עצמות ואין נגיף מוצלח בלי מוטציות", אומרת ד"ר טל רווה, חוקרת במכון לרפואה משקמת באוניברסיטת סטנפורד, המתמקדת באימונותרפיה לסרטן ומחלות זיהומיות. "כדי לשרוד, נגיף חייב לעבור התאמה לאנשים עם רקע גנטי שונה, עם עוצמות שונות של תגובה חיסונית ועם חשיפות שונות לווירוסים קודמים. אם הווירוס עושה הרבה טעויות, הוא יתחרבש ולא יוכל להתרבות - זה בטח כבר קרה אי אילו פעמים לווירוס שגורם לקורונה.

"לכן, כל וירוס מוצא לעצמו נקודת אופטימום, שבה הוא מצד אחד מתקן שגיאות, אבל מדי פעם מרשה לעצמו אבן בניין אחת לא מתוכננת - זה עדיין מספיק דומה. זה נכון לכל יצור, ותלוי בסגנון החיים של אותו יצור. למשל, האם הוא נווד שצריך להתאים את עצמו להרבה סביבות משתנות.

"הקורונה היא דווקא וירוס שקצב המוטציות שלו לא גבוה, אבל ככל שיותר אנשים נדבקים, כך יש יותר הזדמנויות ליצור מוטציות. כל אדם שנדבק הוא סדנת יצירה של הווירוס לנסות את האפשרויות השונות שלו, ולראות מה עובד. הווריאנט הבריטי יותר מדבק, מה שאומר שיש לו יותר הזדמנויות ליצור עוד מוטציות".

למה זה קורה דווקא כעת?

"זה דווקא לא קרה רק עכשיו", מזכירה רווה. "הייתה גם מוטציה אירופית עם שינוי באתר 614, שהשתלטה על העולם בקיץ, כי היא הייתה אפילו פי 9 יותר מדבקת. זה קרה בערך ביוני, ולפני הווריאנט הבריטי, הווריאנט הזה היה הדומיננטי. זה אומר שבגל ספטמבר שעבר על ישראל כבר חווינו את הווריאנט המדבק יותר, לעומת גל מרץ שבו עדיין היה הווירוס המקורי מווהאן".

אז מה יהיה עם החיסונים?

"חשוב להבין ששום דבר לגבי החיסונים לא בינארי. בינתיים התוצאות של החיסונים בישראל נראות מעולות, אני בטוחה שבפייזר ומודרנה רוקדים ושרים כשהם רואים את התוצאות שלנו. כשאני מחשבת כמה אנשים כבר חלו מתוך המחוסנים, לעומת כמה הייתי מצפה שיחלו לפי קצב ההדבקה הממוצע בשבועות האחרונים בישראל, אני רואה 96% הגנה מפני הדבקה. הנתונים האלה כמובן רועשים, אך המגמה חיובית מאוד, ולגבי תחלואה קשה ומוות התמונה אפילו ברורה יותר. זה קורה כשהווריאנט הדומיננטי הוא הבריטי.

"פייזר ומודרנה ניסו את החיסון שלהן נגד הווריאנט הבריטי וראו יעילות כמעט זהה של החיסונים לעומת הפעילות מול וריאנט ווהאן הקלאסי. ברגע שנוסה החיסון מול הווריאנט הדרום אפריקאי, זה עם המוטציה באתר 484 - הדברים השתנו. נראה שיעילות החיסון פוחתת. אבל היא עדיין מעל ל'קו האדום' של מה שנחשב הגנה.

"זה אומר, לפחות על בסיס ניסוי המעבדה, שמי שמתחסן משפר את סיכוייו למנוע הדבקה ותחלואה קשה אפילו מהווירוס עם המוטציה מסוג 484. זה גם אומר שמנקודת המבט של בריאות הציבור, אם כולם מחוסנים בחיסונים של פייזר ומודרנה, יותר קשה לווירוס הזה להתפשט, וגם יהיה לו יותר קשה לצבור עוד מוטציות נוספות".

בהקשר הזה מספרת רווה כי חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון בדקה בדרום אפריקה את החיסון שלה, שפותח על בסיס וירוס ווהאן הקלאסי, מול ציבור שחלקו הגדול כבר חלה בווריאנט הדרום אפריקאי עם מוטציית 484. "הם ראו 57% יעילות במניעת תחלואה תסמינית - בזריקה אחת. אף אחד מהמחוסנים לא נפטר או אפילו הגיע לבית החולים. זה רמז לכך שגם חיסונים אחרים שפותחו במקור נגד הווריאנט הקלאסי, יכולים להיות יעילים מאוד נגד וריאנט עם מוטציה באתר 484, ולכל הפחות להפחית תחלואה ותמותה באופן משמעותי".

אבל לרווה יש גם מסר פחות אופטימי. "המוטציות שראינו בשבועות האחרונים מצביעות על כך שהווירוס יכול לייצר אתרי קישור חדשים עם הקולטן בתא. כל עוד הוא תלוי באתרי הקישור הקיימים, החיסון יכול למנוע את ההיקשרות. אבל ברגע שהוא יוצר מספיק אתרי קישור חדשים, יכול להיווצר וריאנט שכלל לא יהיה תלוי באתרי הקישור הקיימים, וזה נקרא ' Escape mutant ', וריאנט שברח מהחיסון. ככל שיהיו יותר נדבקים עם תחלואה יותר קשה (כלומר נדבקו אצלם יותר תאים בגוף), כך נתקרב אל היום שבו זה יקרה".

האם החיסון יקדם עוד מוטציות?

המציאות החדשה מעלה את השאלה האם יש סיכון שהחיסון יפעיל לחץ אבולוציוני ליצור מוטציות עמידות יותר מפני החיסון, כפי שקורה במקרה של חיידקים שמפתחים עמידות לאנטיביוטיקה. רווה שוללת זאת: "זה עובד הפוך - כל אדם שמתחסן ומקטין את הסיכון שלו להדבקה ולתחלואה קשה וממושכת, מקטין את הקצב שבו נוצרות מוטציות חדשות, שאחת מהן יכולה להיות המוטציה ה'מנצחת' מבחינת הווירוס. כל אדם שנדבק בווירוס הוא 'סדנת יצירה' לפיתוח של מוטציות, שבסופו של דבר יעקפו קודם כל את ההגנה הטבעית של המחלימים, ואחר כך גם את ההגנה החזקה יותר של המתחסנים".

מה צפוי לקרות לנו מעכשיו?

"קודם כל, מי שהתחסן כרגע נראה במצב טוב ביחס למוטציות שאנחנו מכירים. כל מתחסן כשלעצמו יכול להיות אופטימי. ברמת הכלל, הדרך היחידה לנצח מגפה היא לא לאפשר את 'סדנת היצירה' של הווירוס למוטציות חדשות. אם אין אנשים חולים, אין מוטציות. זה אומר גם להתחסן הכי מהר שאפשר, אבל עדיין לשמור על מרחק ומסכות, כך שגם אותו אחוז של מתחסנים שעלול בכל זאת להידבק, לא יידבק.

"לא נצטרך לנהוג כך לתמיד, אלא עד שהמאמץ המשותף של החיסונים וההגנות המכאניות יוביל לירידה במספר החולים ומשם לדעיכת המגפה - בתקווה שזה יקרה לפני שתגיע המוטציה הבורחת מחיסון".

רווה מציינת כי המדינה חייבת לעקוב אחר המוטציות, כדי להתכונן במהירות למצב שבו אחת מהן עומדת לברוח מהחיסון. "זה היתרון האדיר של חיסוני ה- RNA : פשוט מתכננים את המכונה שמסנתזת את ה- RNA עם רצף מעט שונה, ויש חיסון חדש. בבריטניה עומדים לצאת למבצע 'הקש בדלת', שבו יסקרו רנדומלית 80 אלף בתים בלונדון ויבדקו את כולם, כדי להבין את שיעורי התחלואה בכל מוטציה ולאתר מוטציות נוספות. הייתי מציעה גם לישראל לעשות את זה. הדבר הכי חשוב הוא לעקוב אחרי מתחסנים שבכל זאת חלו. יכולות להיות לכך הרבה סיבות, אבל אחת מהן יכולה להיות מוטציה חדשה, ולכן שם כנראה נאתר אותה לראשונה".