דמי הניהול לחוסכי הפנסיה בישראל פחתו משמעותית בעשור האחרון

בכירי בית ההשקעות מיטב דש, שמנהל בין השאר מוצרי חיסכון פנסיוני, בוחנים כיצד השפיעו הרפורמות שיישמה המדינה ב-15 השנים האחרונות על תמהיל החיסכון של הציבור והיקפו, ומה קרה לדמי הניהול באותה תקופה

חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק
חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק

בעת היציאה לפנסיה עומדים לרשות הפנסיונר שלושה מקורות הכנסה: ראשון, מהמוסד לביטוח לאומי שמשלם קצבת זקנה; שני, קצבה שמתקבלת מהחיסכון הפנסיוני - קופת גמל, קרן פנסיה וביטוח מנהלים, על ידי אחד מהם או שילוב שלהם, תלוי בתמהיל שהחוסך בחר; ושלישי, החיסכון העצמאי שהחוסך יצר לעצמו, אם יצר.

בטור זה נתמקד בחלק מהחיסכון הפנסיוני - בפנסיה המקיפה, בגמל ובהשתלמות - ונתייחס להשפעת הרפורמות שערכה ממשלת ישראל, על היקף הנכסים המנוהלים ועל דמי הניהול הנהוגים במכשירי החיסכון לטווח ארוך.

מהטבלה הראשונה שאנו מציגים בטור זה, עם נתוני היקף הנכסים המנוהלים באפיקי החיסכון לטווח הארוך, ניתן לראות את שיעור הגידול השונה בשווי הנכסים המנוהלים בעשור האחרון במכשירים אלה. הגידול בהיקף הנכסים נובע, בין השאר, מהפקדות שוטפות ומהתשואות שהושגו, אבל משקל גבוה לגידול בנכסים ניתן לייחס לתוכניות לעידוד החיסכון שמוצעות על ידי הממשלה.

לאורך השנים ביצעה הממשלה כמה רפורמות בתחום החיסכון הפנסיוני במטרה לעודד את התחרות בשוק ההון הישראלי, לפתח ולשכלל אותו, ובעיקר כדי לנסות ולשפר את מצבם של החוסכים הפנסיוניים לקראת פרישתם וליהנות "מהפירות" שניתן לקבל בהשקעה בשוקי ההון, בארץ ובעולם.

15 שנים, 7 רפורמות מרכזיות

נמנה כאן את הרפורמות העיקריות שהשפיעו על השינוי בהיקף החיסכון הפנסיוני של הציבור בישראל.

ועדת בכר: ועדה זו מצאה כי קיימת רמת ריכוזיות גבוהה של הבנקים בשוקי ההון, שפוגעת ברמת התחרות. הרפורמה, שאושרה ב-2005, חייבה את הבנקים למכור את קרנות הנאמנות וקופות הגמל שבבעלותם ובניהולם.

פנסיית חובה: בשנת 2008 הוחל החוק של פנסיית חובה שהתייחס לכלל השכירים בישראל. ב-2016 הורחב חוק זה גם לגבי העצמאיים. מהלך זה סייע לגידול ניכר בהיקף הנכסים הפיננסיים המיועדים לטווח הארוך.

תיקון 3: בתחילת 2008 נכנס תיקון 3 לחוק הפיקוח, שקבע כי יש להפסיק את המסלול ההוני בקופות הגמל, ובפועל הוא הפך את שלושת מכשירי החיסכון ארוך הטווח - גמל, פנסיה וביטוח מנהלים - למסלולי חיסכון שמשלמים קצבה בעת פרישה לגמלאות. המהלך הזה פגע באטרקטיביות של קופות הגמל, ולכן ההפקדות למכשיר הזה קטנו דרמטית. ואולם, ב-2016 בוצעה רפורמה נוספת, שתיקנה את המצב.

גמל להשקעה: תוכנית מ-2016 שמטרתה לעודד את החוסכים לחזור אל קופות הגמל, ולהעמיד אלטרנטיבה ראויה לתוכניות החיסכון בבנקים. מטרה נוספת היתה לעודד את החוסכים לחסוך באופן פרטי, ככלי משלים להגדלת קצבת הפנסיה שלהם בעתיד. המהלך הזה "החיה" את תעשיית קופות הגמל.

 
  

מגמת ירידה בדמי הניהול לחיסכון

במקביל למגמה של המדינה להגדיל את היקף החיסכון הפנסיוני של האזרחים, התקיימה ומתקיימת גם מגמה להוזיל לעמיתים בקופות את דמי הניהול שהם משלמים. בהקשר זה נמנה כמה תיקונים שנקבעו לאורך השנים.

תקנות הניוד: תקנות מ-2008 שאיפשרו חופש החלטה לחוסכים בכל הקשור להעברת כספים בין מוצרים פנסיוניים דומים. המטרה היתה להגביר את התחרות בתחום - מה שהביא להפחתה בשיעור דמי הניהול.

תקרת דמי הניהול בגמל: רפורמת בכר הביאה לכך שחלק מהגופים שרכשו את קופות הגמל מהבנקים, העלו את דמי הניהול כדי לממן את עלות הרכישה. התרעומת שנוצרה הביאה להצעת חוק להנמיך את תקרת דמי הניהול שמותר לגבות, וב-2013 הורדה התקרה מרמה של 2% לרמה של 1.05% מהצבירה, ובמקביל אושר לגבות דמי ניהול מההפקדות החודשיות.

רפורמת פנסיית ברירת המחדל: רפורמה שבוצעה ב-2016, שנולדה מתוך הצורך והרצון להגביר את התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני, שנשלט על ידי חברות הביטוח. במגמה להיטיב עם העובדים המשלמים דמי ניהול גבוהים, החליט משרד האוצר לבחור כמה קרנות פנסיה שיהיו קרנות ברירת מחדל, שכיום נקראות "קרנות נבחרות".

עם השינויים האלה, ולאור הרפורמות בתחום, התגברה מאוד התחרות בין הגופים הפנסיוניים והדבר השפיע באופן טבעי גם על שיעור דמי הניהול הנגבים, כפי שניתן לראות בטבלה השנייה המוצגת בטור זה.

דמי הניהול שהעמיתים משלמים לחברה המנהלת הם, בין השאר, בגין עלויות ניהול ההשקעות, אבל יש לציין כי הם משמשים לעמידה בדרישות מוקפדות ומוקשחות של הרגולציה שבשנים האחרונות התעצמה, בגין עלויות השיווק (שכן במסגרת השינויים גדל חלקם של הסוכנים והיועצים הפנסיוניים שמקבלים חלק ניכר מדמי הניהול), וכמובן, בגין כל מעטפת התפעול והשירות.

 
  

דמי הניהול עלו עד לשנת 2009

עם המעבר של ניהול קופות הגמל מהבנקים לטובת חברות הביטוח ובתי ההשקעות בעקבות רפורמת בכר, נצפתה מגמה של עלייה בדמי הניהול. אם ב-2003 דמי הניהול הממוצעים עמדו על 0.6% מהנכסים, הרי שב-2009 הם עלו ל-0.98%, אבל מנקודה זו הם ירדו - ונכון לסוף 2020 הם עומדים על 0.57% בלבד, ירידה בשיעור של 42% לעומת שנת 2009. כיום דמי הניהול נמוכים ממה שהיו ערב רפורמת בכר - דהיינו, בעידן הבנקאי.

גם בפנסיה המקיפה נרשמה ירידה דרמטית בעלויות דמי הניהול במהלך כל השנים האחרונות. אם ב-2009 שילמו העמיתים בממוצע 4.05% מההפקדות ו-0.37% מהצבירה, הרי שנכון לשנת 2020 הם משלמים 1.95% מההפקדות ו-0.19% מהצבירה. מדובר בירידה דרמטית של 52% בדמי הניהול מההפקדות ושל כ-%49 מהצבירה בנכסים.

נציין כי המגמה של הפחתת דמי הניהול לאורך השנים אינה ייחודית לישראל, וגם אינה ייחודית למכשירי החיסכון הפנסיוני. היא מתרחשת בכל העולם, אבל דמי הניהול שבהם נושאים העמיתים בישראל - נמוכים בהשוואה למרבית מדינות העולם.

הכותבים הם צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, ואבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי גמל ופנסיה במיטב דש. אין לראות בטור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

צרו איתנו קשר *5988