בית המשפט הורה לעדי קייזמן להתייצב בישראל לדיון בתביעה נגדו

יומיים לפני המועד שבו היה אמור להתייצב לדיון בישראל, ביקש קייזמן, המתגורר בקליפורניה, להשתתף בדיון מרחוק בשל הקורונה • ביהמ"ש סירב לבקשה, והדיון נדחה ל-4 במאי

עדי קייזמן / צילום: ענבל מרמרי
עדי קייזמן / צילום: ענבל מרמרי

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של עדי קייזמן, המתגורר בקליפורניה, להשתתף בדיון המתנהל נגדו בארץ באמצעות היוועדות חזותית, זאת במסגרת תביעה שהגיש נגדו מולי ליטבק.

בקשתו של קייזמן, המיוצג על-ידי משרד גולדבלט גינדס יריב, הוגשה יומיים לפני המועד שבו היה אמור להתייצב לדיון בישראל - זאת "נוכח הסגר בישראל ובקליפורניה מקום מגוריו ומשפחתו מתחילת 2020, ובהינתן כי אין בעת הזו טיסות לארץ".

בית המשפט הורה לקייזמן כבר באוגוסט 2020 להגיע לישראל מבעוד מועד כדי שיוכל להשתתף בדיון. כעת השופטת רחל עורקבי דחתה את הבקשה וקבעה כי "אין כל סיבה לקיים בתיק הזה היוועדות חזותית, רק משום שהחייב לא טרח למלא אחר החלטות בית המשפט. לקיום החקירה הנגדית בצורה פרונטלית קיימת חשיבות במיוחד נוכח היקף התצהיר ובכלל ההתרשמות של בית המשפט מעד, שאינה דומה להתרשמותו באמצעות מסך".

עוד הוסיפה עורקבי כי "דרך המלך היא שמיעת הדיון בבית המשפט, והאפשרות של היוועדות חזותית נועדה למקרים שבהם לא ניתן לקיים את הדיון. בענייננו הנתבע הוא זה שמנע את קיוו של הדיון בהתנהלותו".

הדיון נדחה ל-4 במאי, ובמועד זה נדרש מקייזמן להתייצב לדיון בישראל.

הטענה: קייזמן חייב מיליוני שקלים

התובעים, איש העסקים מולי ליטבק ואחותו ד"ר ענת לוין, המיוצגים על-ידי עו"ד יותם בלאושילד ממשרד הרצוג פוקס נאמן, התנגדו נחרצות לבקשה. לטענתם, מדובר בניסיון התחמקות של קייזמן - "חייב אשר נמלט מהארץ באישון לילה מאימת נושיו". עוד הם טענו כי כי הוא "כנראה סבור בשגגה כי קורונה או סגר הן בבחינת מילות קסם שיש בהן למלט אותו מניהול ההליך המשפטי".

התביעה הוגשה ביוני 2020 על-ידי ליטבק, המחזיק באתרי פורנו, ולוין, בטענה כי קייזמן לא משיב להם את סכום השקעתם בפרויקט נדל"ן שיזם וקידם בברלין באמצעות כספם. ליטבק ולוין תובעים באמצעות חברת טרגטמץ' שבבעלותם וטוענים כי קייזמן הפר את חובתו לשלם להם כ-5.9 מיליון שקל מכוח כתב אופציה שנחתם ביניהם לפני כשנתיים והוארך מעת לעת.

לפי כתב התביעה, ליטבק ולוין השקיעו בפרויקט הנדל"ן בגרמניה "וורבנה" הכולל 1,200 דירות, אותו יזם וניהל קייזמן. כפי שעולה מכתב האופציה שנחתם עוד בטרם העבירו האחים את כספי השקעתם, ניתנה להם אופציית PUT למכירת כל החזקותיהם בפרויקט לקייזמן באופן אישי, בתוך שנה ממועד עשיית העסקה. זאת, תמורת השבת מלוא סכום השקעתם הפרויקט. בסופו של יום, ולאור עיכובים בהשלמת הפרויקט, האריך קייזמן את תוקפו של כתב האופציה עד ל-31.12.2020.

האחים טוענים כי קייזמן לא עמד בחובתו מכוח כתב האופציה. לטענתם, למרות דרישותיהם החוזרות ונשנות, נמנע קייזמן מלרכוש מהאחים את חלקם בפרויקט תמורת השבת סכום השקעתם.

לטענת האחים, הם גילו לתדהמתם כי קייזמן בכלל נטש בעצמו את הפרויקט, שאת ההשקעה בו ביססו בעיקר על סמך הידיעה כי קייזמן יהיה מי שיוביל אותו. האחים גילו כי קייזמן מכר את כלל החזקותיו בפרויקט (50%) לצד ג', לטענתם, "במחשכים ובהתנהלות מסתירה ובלתי שקופה".